הכשרת כלים בעירוי לפסח
כלים שנאסרו מחמת עירוי מאכל חם לתוכם (כגון: קערות הגשה, כוסות שתייה וכדו'), די להכשירם בעירוי מים רותחים, אך יש שכתבו שלכתחילה טוב להכשיר גם כלים אלו במים רותחים שע"ג האש[5].
כשמערים מים על כלי כדי להכשירו, צריך להקפיד שהעירוי יגיע ישירות על כל הכלי, למשל כשמגעיל שולחן על ידי עירוי מקומקום צריך לעבור עם הקומקום על פני כל השולחן, ולא די לשפוך מים במקום אחד והם יישפכו מאליהם על שאר הכלי.[6]
בשעת העירוי רצוי שהקומקום או המיחם ימשיכו לעבוד ולהרתיח, כדי שהמים יהיו בחום המירבי האפשרי, וכך ניתן להבטיח שהאיסור לא נבלע בחום גבוה יותר מהחום שבו מתבצעת ההגעלה.
לפני הכשרת הכלים יש לוודא:
- שהכלי נקי לחלוטין
- שלא יהיה בן יומו
כלים או משטחי עבודה (שיש, שולחן אוכל וכדו') שהניחו עליהם כלי שהוסר מן האש, או 'דבר גוש' חם, לא די להכשירם בעירוי, אלא יש להוסיף מקור חום בסמוך אליהם שירתיח את המים בעת המפגש עם המשטח, לדוגמה: אבן רותחת או ברזל מלובן (כגון: סיר ריק רותח).[1]
- יש להקפיד שהמשטח לא יהיה בן יומו
- יש לוודא שהמשטח יבש ממים צוננים[2]
- יש לערות על המשטח מים רותחים
- יש להעביר את מקור החום (האבן או הברזל) על פני כל המשטח
מקורות חום שניתן להשתמש בהם:
- אבן רותחת שחוממה באש
- ברזל מלובן
- סיר ריק שחומם עד שהוא רותח
[1] שו"ע או"ח תנא, ו. המשנ"ב שם ס"ק נא כותב שזו קולא לכלי שעל פי רוב תשמישו כלל אינו זקוק להגעלה בכלי ראשון. באופן עקרוני משטחים אלו בולעים רק כדי קליפה, שהרי הם צוננים ותתאה גבר, אך לכתחילה אין להגעילם בעירוי כיוון שבלעו על ידי דבר הנחשב ככלי ראשון ולא בעירוי, ראו פרמ"ג משב"ז תנא, ט, ומשנ"ב תנא, קיד.
[2] משנ"ב תנא ס"ק נ.
[3] אין להחשיב כלים אלו כרוב תשמישם בצונן, מפני שאין מניחים עליהם מאכלים צוננים באופן ישיר, ואינו נחשב לתשמיש כלל, ראו במאמרנו 'הכשרת פלטת שבת ורשתות', אמונת עתיך גליון 128.
[4] פרמ"ג או"ח תנא משב"ז לח; משנ"ב ס"ק קיד.
[5] פרמ"ג או"ח משב"ז תנא, ט.
[6] פרמ"ג או"ח תנא א"א יג.
