כותש שום
כותש שום הוא כלי נפוץ במטבח, המשמש לכתישת שיני שום ועשוי בדרך כלל ממתכת. הכשרתו לפסח תלויה באופן השימוש בו במהלך השנה.
- לנקות היטב.
- יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בכותש השום.
- יש להרתיח מים בסיר או בקומקום גדול מספיק להכלת הכותש.
- כאשר המים מבעבעים, יש להכניס את הכותש למים הרותחים.
- לאחר מכן, יש להעביר מיד את הכותש למים פושרים או קרים.
- אם השתמשתם בכותש רק לשיני שום שלמות (ללא חיתוך מוקדם).
- אם חתכו את שיני השום בסכין שאינו חמץ (המשמש רק לירקות).
לשיטת הספרדים - שום שזה דרך שימושו פטור מהגעלה, ואפשר להשתמש בו בפסח לאחר נקיון.
לשיטת האשכנזים - אם יש חשש שכותש השום שהה בכיור חמץ ועירוי עליו מאכל חם, או שהכותש הודח במדיח חמץ, יש לערות עליו מים מקומקום רותח.
אם אין כוונה להשתמש בכותש השום במהלך הפסח, יש לנקותו היטב משאריות מזון נראות לעין, ולאחסנו עם כלי החמץ למשך תקופת החג.
הכלים שבהם מגעילים
הכלים שבעזרתם מגעילים יכולים להיות כלי חמץ או כלים כשרים לפסח, ובתנאי שכל הכלים לא היו בשימוש ב-24 השעות האחרונות.
זמן ההגעלה
למנהג האשכנזים את פעולות ההכשרה במים ניתן לבצע רק עד כניסת החג. למנהג הספרדים ניתן להכשיר גם בחול המועד כלים שאינם בני יומם.
מה לא ניתן להגעיל
כלים שעשויים מחרס וקרמיקה לא ניתן להגעיל. אשכנזים נמנעים גם מהגעלת כלי זכוכית שאינם חסיני חום.
כלי פלסטיק, טפלון וכדומה אפשר להגעיל, ויש שנמנעים מכך.
