כמה חרקים יש בשימורי עלי גפן?

מעבדת כושרות

הנגיעות הרבה בעלי הגפן ידועה מזה שנים רבות (קרוב ל400 שנה), ומתוארת היטב בתיאורו של אחד מרבני הדור שבו התגלתה, רבי משה ישראל, רבה של העיר רודיס בספרו 'משאת משה' (יו"ד סי' ד):

מצאו בהם תולעים קטנים דקים עד מאד צנומות קדים שכמעט אין העין שולטת בהם, רבוצות וכבושות בורידים של העלים ישתרגו ויסתבכו בקרן זוית, ורוב הבודקים לא ימצאו בהם כלום ויראום חלקים ונקיים, וכאשר יבאו הבקיאים במקומם וחזקי הראות אחר העיון רב יניעום בחודה של מחט ויחלו להלך ע"ג העלין עודם מהלכים נטמנים באחת הפחתים בחדודי בליטת הפצולים ונעלמים מן העין ולא ימצאום עוד.

לאור מציאות זו קהילות שונות אסרו את השימוש בעלי הגפן, ואף הטילו 'חרם' על מי שישתמש בהם[1].

גם כיום ידוע שעלי הגפן נגועים בנגיעות רבה, אך בחברות שונות הם משווקים כמשומרים וכבושים באריזות שעליהן חותמות כשרות שונות, ביניהן גם חותמות של בדצי"ם שונים. יצאנו לבדוק האם עלי גפן אלו נקיים מחרקים? התוצאות לפניכם:

[1] חנן אלוקים, למהר"ח אבולעפיא, עמ' קיט; שו"ת אדמת קודש, ח"ב יו"ד סי' א; שו"ת בית דינו של שלמה, סי' יט; מעם לועז, שמיני ו; בן איש חי, שנה שנייה פרשת נשא ח; ספר בן אברהם, סי' נ ס"ק כח; יד אפרים, סי' צא ס"ק ד; זבחי צדק, יו"ד סי' פד ס"ק צט; בכף החיים, יו"ד סי' פד ס"ק צד, כתב שכך הסכימו גם רבני ירושלים וחברון. וכ"כ בחזון עובדיה, תרומות ומעשרות, עמ' קיג.

גם מועצת הרבנות הראשית לישראל נדרשה לענין עקב הממצאים החמורים, והחליטה לחייב נוכחות משגיח בתהליך הייצור שיוודא את  נקיון המוצר, אך לצערנו עד עתה ההחלטה אינה מיושמת בשטח.