כשרות משקאות חריפים

לצפייה בשיעור של הרב יצחק דביר בנושא

עולם המשקאות החריפים מורכב מעשרות סוגים שונים, יש הפוגשים בו לקראת חג הפורים בלבד, ויש מחובבי המשקאות העסוקים בכך בכל ימות השנה, ובקיאים בכל תתי הסוגים וההבדלים הדקים שביניהם.

יחד עם ההתפתחות התעשייתית, התפתח גם תחום המשקאות, ומשקאות מסורתיים שעד כה יוצרו בתהליך פשוט שאינו כולל בעיות כשרות, מיוצרים כיום בשיטות שונות הממהרות את הליך הייצור ומוזילות אותו, ובכך עולות סוגיות חדשות המערערות על כשרות המשקאות.

נושא הכשרות על גבי משקאות חריפים אינו מוסדר דיו, ולצערנו רבים שבדרך כלל מקפידים על כשרות מהודרת, נסמכים בנושא זה על שמועות שונות שאינן מבוססות בהכרח. לדוגמא: יש הסבורים שכל המשקאות בדיוטי פרי כשרים, בשעה שאין כל פיקוח על כך. לא זו בלבד אלא שהרכישה במקום זה בעייתית יותר משום שכאשר החנות בבעלות יהודית, ואין עליה פיקוח על מכירת חמץ, משקאות חמץ עלולים להיות אסורים כ'חמץ שעבר עליו הפסח'.

הכשרויות השונות

למעוניינים לצרוך משקאות ברמה גבוהה רצוי לצרוך משקאות המוחתמים באחת הכשרויות המפורטות ברשימת המומלצים שלנו בקישור זה.

ישנם גופי כשרות שלאחר בדיקה של מרכיבי המשקאות השונים ותהליך ייצורם, אישרו את כשרותם גם כאשר אין סימון כשרות על גבי הבקבוק. 

 לחצו כאן למעבר לרשימת המשקאות המלאה שידועים ככשרים (אתר חיצוני שאין לנו כל אחריות על המידע הניתן בו)

ברשימה יש לשים לב לשתי נקודות:

1. יש לבדוק היטב את פרטי האישור, האם הוא דווקא כאשר חותמת הכשרות מופיעה על האריזה, או דווקא מארץ מסוימת או מפעל מסוים.

2. מיהו גוף הכשרות שמאשר את כשרות המשקה? רמת הכשרות ברשימות הללו הינה על פי רמת גוף הכשרות שמאשר את הכשרות.

ישנם משקאות חריגים שידועים ברמת מהדרין גם ללא כשרות שמצויינת על הבקבוק, כמפורט להלן.

וויסקי

כשרותו של הוויסקי מורכבת משני נושאים - כשרות הליך הייצור וכשרות חומרי הגלם:

מרכיבי הוויסקי - הוויסקי מיוצר מדגנים וקטניות, ומרכיביו אינם בעייתיים[1]. אולם לעיתים מוסיפים בו חומרי עזר שונים ללא סימון מפורש על גבי הבקבוק.

הליך הייצור – יצרני הוויסקי טוענים שיישונו של הוויסקי בחביות ששימשו בעבר ליין – נותן לו 'ארומה' של יין ומשביח את טעמו. במקרה זה גם כאשר מרכיבי הוויסקי כשרים, ישנו חשש בכשרותו, שכן היין הספוג בחביות אסור כ'יין נסך'. יש שהקילו לשתות גם וויסקי המיושן בחביות יין, משום שלדעתם טעמו של היין בטל[2]. בהיתר זה תמכו בעל ה'מנחת יצחק' והרב משה פינשטיין[3], אך כתבו שנכון שירא שמים ימנע משתיתו.

למעשה:

בוויסקי המיוצר ביפן, קנדה ואירלנד[4] ישנו חשש לתוספת של חומרי גלם בוויסקי ולכן אין לשתות אותו בלא אישור של מערכת כשרות , וברמת מהדרין יש לשתות וויסקי שעליו אחת מהכשרויות שהוזכרו בראש העמוד. וויסקי קראון רויאל ידוע כמהדרין גם בלא חותמת על הבקבוק, מלבד קאסק מספר 16.

בארצות הברית – על פי החוק אסור להוסיף לוויסקי חומרי גלם בלא סימון נאות, ואסור ליישן אותו בחביות של יין, משום כך מותר לשתות ויסקי אמריקאי (בורבון) ללא כשרות גם למקפידים על רמת מהדרין, כאשר בחומרי הגלם שלו לא מופיעים גליצרין, יין, או חומרי טעם נוספים.

וייסקי סקוטי – בסקוטלנד חל איסור על הוספת חומרי גלם בלא סימון, אך מותר ליישן את הוויסקי בחביות יין. על סוגים המיושנים בחביות יין יופיע בדרך כלל אחד מהכיתובים הבאים: Double Wood, Specal Finish ,Double Matured Two Wood ,Sherry Casks Port, Madeira Casks, Sherry cast. כאשר אחד הכיתובים הללו מופיע על הבקבוק קשה מאוד להתיר לשתותו בלא כשרות[5]. כאשר כיתוב זה אינו מופיע, על אף שעדיין ישנו חשש שהוויסקי יושן בחביות יין - יש שנהגו לסמוך על המקילים לשתות ממנו גם בלא כשרות[6]. אך הצורכים ברמת כשרות מהדרין ישתו רק וויסקי סקוטי עם אחת מהכשרויות המומלצות בראש העמוד.

ברנדי

חלק מסוגי הברנדי מזוקקים מיין או מענבים (קוניאק cognac, ארמניאק Armaniak, גראפה Grappa, פיסקו Pisco) האסור כ'יין נסך', משום כך לא ניתן לשתות משקאות אלו ללא הכשר על גבי הבקבוק.

חשש זה קיים גם בברנדי המיוצר מאלכוהול המזוקק מפירות אחרים (מטקסקה Metaxa, קלבדוס Calvados, קירש Kirschwasser, סליבוביץ Slivovitz, Ţuică), משום שפעמים רבות מזקקים אותו יחד עם יין.

על מנת לצרוך כשרות מהדרין יש להשתמש בברנדי בחותמת של אחת הכשרויות שהוזכרו לעיל. סליבוביץ של החברות   r.jelinek וחברת Strikover - ידוע ככשר גם בלא חותמת כשרות על גביו.

טקילה
(Reposado /Rested / Aged/ Anejo / Extra-Aged Joven u Oro / Gold / Blanco / Silver / Mezcal)

הטקילה מופקת מצמח ה'אגבה' שהוא כשלעצמו כשר, החוק במקסיקו קובע שאין להוסיף לטקילה חומרים נוספים, ומשום כך מותר לשתות טקילה מקסיקנית ללא הכשר. (מלבד 'טקילה גולד' שבה החוק מתיר תוספות).

בטקילה המיוצרת במדינות אחרות, ישנו חשש לעירוב של רכיבי יין, האסור כ'יין נסך'. כמו כן חלק מסוגי ה'מסקל' מכילים תולעת אסורה, ועל מנת לצרוך כשרות מהדרין יש להשתמש בטקילה בחותמת של אחת הכשרויות שהוזכרו בראש העמוד.

ג'ין (ג'ינג'ר)

ג'ין מיוצר מאלכוהול צמחי שעלול להיות מופק מענבים (האסור כ'יין נסך'), משום כך אין לשתות ג'ין בלא הכשר. על מנת לצרוך כשרות מהדרין יש להשתמש בג'ין בחותמת של אחת הכשרויות שהוזכרו בראש העמוד.

וודקה

הוודקה מיוצרת מאלכוהול המופק מתפוחי אדמה או דגנים. על אף שחומרי הגלם הבסיסיים של הוודקה כשרים - אין לשתות וודקה בלא הכשר, משום שיש בה חשש לאיסור "חדש", או לתוספת של מי גבינה (גבינת גויים), כמו כן החוק אינו אוסר להוסיף לוודקה חומרים שונים שכשרותם מוטלת בספק.משום כך על מנת לצרוך כשרות מהדרין יש להשתמש בוודקה בחותמת של אחת הכשרויות שהוזכרו בראש העמוד.

ישנן כמה חברות שהוודקה המיוצרת על ידן ללא טעם ידועה ככשרה ברמת מהדרין גם בלא חותמת כשרות:

• פינדלדניה - Finlandia
• סטוליצ'ניה - Stolichnaya
• רוסקי סטנדרט - Rusky standard
• אבסולוט - Absolut
• סמירנוף (רק מרוסיה, איטליה וארה"ב) - Smirnoff
• בלוגה - Beluga
• גריי גוס - Grey Goose
• ואן גוך - Van Gogh
• וודקה שטריקובר בטעמי תפוח אדמה ותפוחי עץ - Strikover potato/Apple

רום
(רום בהיר, רום כהה. ג'מייקה, מרטיניק, קובה, איי בתולה מערבים, ברבדוס, מאוריטיוס, גויאנה, רום כהה, קשסה, מליבו)

הרום הוא משקה אלכוהלי העשוי מקנה סוכר. ברום בהיר (שקוף) המיוצר בברזיל או במדינות הים הקריבי אין חשש של תערובת אסורה ומותר לשתותו בלא כשרות. אך לשאר הסוגים מוסיפים לעיתים תמציות צבע וטעם אסורים, ומשום כך המהדרין ישתו רק בכשרויות המומלצות המופיעות בראש העמוד.

אפרטיפים
(אניס, פסטיס, אוזו, רקי, סמבוקה, צ'ינצ'ון, פצ'ראן, ורמוט, מרטיני, נואלי פראט, פון א מה, דובונה, צ'ינזנו, ביטרים, קמפארי, צ'ינאר, פרנט, אנגוסטרה)

משקאות אלו מיוצרים על ידי עירוב של חליטת או השריית עשבים יחד עם אלכוהול ניטרלי או עם יין. אין לרכוש משקאות אלו בלא הכשר, משום שהם עלולים להיות אסורים כ'יין נסך', וכן יתכן שמעורבות בהם תמציות אסורות. כאשר החליטה או האלכוהול מופקים מדגנים יתכן שהמשקה אסור גם באיסור "חדש". משום כך המהדרין ישתו רק בכשרויות המומלצות המופיעות בראש העמוד. 

ליקרים
(אניסט, בנדיקטין, וישניאק, שרי בראנדי, פינה קולדה, ליקר ביצים, בננות, שוקולד וכדומה)

הליקרים עשויים על בסיס אלכוהולי בתוספת תמציות טעם וצבע, כדי לברר האם הם כשרים יש לבדוק את מקור הכוהל (אם מופק מענבים הוא אסור כ'יין נסך', ואם מופק מדגנים יתכן ואסור באיסור 'חדש') וכן את כשרות תמציות הצבע והטעם, כמו כן בחלק מהליקרים מערבים יין, או שהם נעשים על בסיס מי גבינה ושמנת (ואסורים כחלב וגבינת עכו"ם). משום כך אין לרכוש ליקר ללא חותמת כשרות על גביו. והמהדרין ישתו רק בכשרויות המומלצות המופיעות בראש העמוד.

יש להעיר שישנם מותגים זהים שחלקם עם כשרות וחלקם ללא כשרות, ולכן בעת הרכישה יש לוודא שהכשרות מסומנת על גבי הבקבוק.

ישנם כמה סוגי ליקרים שידועים ככשרים למהדרין גם בלא חותמת על הבקבוק:

• בנדיקטין (מלבד b&b) 
• קואנטרו - cointreau (מלבד אדום או שחור) מצרפת בלבד.
• בנוסף מומלץ שרי הירינג - Heering Cherry Liqueur עם חותמת כשרות על הבקבוק
• בנוסף מומלץ קפה הירינג - Heering coffee Liqueur עם חותמת כשרות על הבקבוק

בירה
(לאגר, אייל, פורטר, סטאות, גינס, מאלט)

הבירה היא משקה חריף המיוצר מלתת שעורים, מים, כישות ושמרים.

על אף שהחומרים של הבירה פשוטים – יש להמנע מלשתות בירה ללא הכשר, משום שבמותגים קטנים ישנו חשש לזיופים ועירוב של חומרים נוספים שכשרותם מוטלת בספק. כמו כן בתקופה שבין נובמבר לחג הפסח הבירה עלולה להיות אסורה באיסור 'חדש'.

המהדרין ישתו רק בכשרויות המומלצות המופיעות בראש העמוד.

ערק

את האלכוהול של הערק מזקקים מסוגי פירות שונים, ביניהם גם מענבים (האסורים כ'יין נסך'), משום כך אין לשתות ערק ללא הכשר, והמהדרין ישתו רק בכשרויות המומלצות המופיעות בראש העמוד.

[1] על אף שהוא מכיל דגנים אין בו איסור 'חדש' משום שהוא מתיישן לפחות שלש שנים.

[2] יין בטל בששה - ט"ז יו"ד קיד ס"ק ד ועוד.

[3] מנחת יצחק ח"ב כח, ובאג"מ יו"ד ח"א סב.

[4] באירלנד החוק השתנה בשנים האחרונות, וכבר אסור להוסיף חומרי גלם לוויסקי, אולם מאחר והוויסקי מתיישן זמן רב, בשוק עדיין מצויים בקבוקים שיוצרו לפני שחוקק החוק, ויש בהם חשש תערובת של חומרי גלם בעייתיים.

[5] גם לשיטת המנחת יצחק שהתיר לעיל, משום שבמקרים אלו החברה מכריזה שמטרתה שטעם היין יורגש בוויסקי.

[6] יש הטוענים שכאשר על הבקבוק לא מופיע כיתוב המציין שהוא יושן בחבית יין אין לחשוש לכך, כיון שלחברה יש אינטרס להתהדר בכך. לכך הוסיפו את העובדה שמאחר ובארה"ב ישנו איסור ליישן וויסקי בחביות משומשות, לאחר תום היישון הם נזקקים למכור את כל חביותיהם, ומשום כך עיקר השימוש בסקוטלנד הוא בחביות וויסקי אמריקאי משומשות ולא בחביות יין.