עוד על "כושרות"

א) מה המטרה של ארגון כושרות? למה הארגון קיים? 
"כושרות" היא עמותה רשומה שמטרתה המוצהרת היא "הנחלת ערכי הכשרות" בעם ישראל. עולם הכשרות הוא שונה במאד מאד ממה שהיה פעם ולכן יש צורך להעמיק את העיסוק ואת התודעה בנושאי כשרות. בעיקר בציבור הדתי לאומי המורגל לבדוק שיש חותמת כשרות, אך לא תמיד בודק מה מסתתר מתחת לחותמת, לכן חרתנו על דגלינו "יעוץ ההכוונה בכשרות" ולשם כך אנו קיימים.  

ב) מהי הפעילות השוטפת שלכם? 
אנו פועלים בתחומים שונים. האחד בהנחלת נושאי הכשרות לציבור, וזאת באמצעות הרצאות, שיעורים, ימי עיון למגזרים שונים, החל מישיבות גבוהות וישיבות הסדר, ישיבות תיכוניות ואולפנות וגם הרצאות לציבור הרחב. בנוסף יש לנו אתר פעיל באינטרנט המכיל עדכונים ומאמרים שונים בנושאי הכשרות.תחום נוסף הוא שירות שאלות ותשובות לציבור. לפני פסח הרבנים המשיבים שלנו היו עסוקים מהבוקר ועד השעות המאוחרות של הלילה במתן תשובות ופתרונות מעשיים לשאלות כשרות. 
כעת אנו מקימים "מדרשה ניידת" לבתי הספר היסודיים והתיכונים, כך שבאמצעות פעילויות שונות יועברו מסרי כשרות שונים.

ג) מי נהנה מהשירותים שלכם? 
כל יחיד המעוניין המעוניין בהדרכה בפועל  פונה אלינו. אנו מקיימים הדרכות הלכתיות בכל תחומי הכשרות, כדי להשיג רמת כשרות גבוהה ביותר. בנוסף אנו משמשים כתובת לפניות הציבור בדיווח על תקלות, תעודה לא בתוקף או מצולמת, התנהלות לא נאותה במטבחים ציבוריים. 

ד) האם יש לך אמירה מסויימת לגבי כשרות כיום, שכדאי שכל אחד ידע? 
אני קורא לציבור לדרוש כשרות. להיות צרכן דורש וחוקר, לא להסתפק בתעודה אלא לחקור משגיחים, לבדוק טוב יותר וכד' דרישה כזאת תרים בהרבה את רמת הכשרות בארץ. 

ה) האם אפשר או אי אפשר לסמוך על הכשרויות בימינו? 
בדו"ח מבקר המדינה 59B מעמוד 962 כתוב: "מהממצאים מצטיירת תמונה עגומה עד כדי פגיעה ממשית בשומרי הכשרות." מה אפשר להוסיף לאחר משפט כל כך קטלני. לא הופתענו מהמשפט הזה, הוא רק אימת את מה שכבר ידענו. אבל צריך לזכור שהבדיקה של המבקר נערכה רק בשלוש ערים בארץ. אך יש בהחלט רבנויות טובות מאד שמקפידים למלא אחרי כל נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. 

ו) למה יש לשים לב בבדיקת כשרות?
כדאי תמיד לחפש תעודה בתוקף ומשגיח במקום. כמובן, שאפילו ע"פ נהלי כשרות של הרבנות הראשית, לא בכל חנות קטנה של פלאפל או שווארמה צריך שימצא משגיח אבל חייב שמספר הפלאפון שלו יופיע על התעודה. בנוסף אנו ממליצים תמיד לבקש לשוחח עם המשגיח, ואם הוא לא נמצא יש להתקשר אליו ולשוחח איתו על הכשרות במקום. בדרך זו אנו מראים גם לבעל הבית וגם למשגיח שלציבור אכפת מכשרות והוא לא יאכל במקום שאין סדרי כשרות נאותים, דבר זה הוכיח את עצמו כדבר שמחזק את כל מערכת הכשרות הממלכתית בארץ. 

ז) האם בכלל יש סיכוי לאכול אוכל כשר בעולם כל כך מתועש? 
כאשר שומרים על כללי זהירות בכשרות ניתן וודאי לאכול כשר. התיעוש מביא איתו בירורי כשרות חדשים לבקרים. בשנים האחרונות חומרי הגלם של תעשיית המזון שהיו חומרים מלאכותיים מוחלפים בחומרים טבעיים. בעיקר חומרי טעם וריח. חומרים אלו מהווים אתגר גדול מאד לנותני הכשרות. לדוגמא: צבע מאכל אדום פעם היה עשוי בעיקר מנפט שהוא לפחות כשר. היום בחלק מהמקומות הצבע נעשה מחרקים אדומים מיובשים או טחונים. ולזה כמובן צריך למצוא תחליף, וגופי הכשרות מוצאים פתרונות לעניינים אלו. 

ח) מה היחס של הרבנות הראשית לפעילות הזו? 
"כושרות" הוא גוף מאושר ע"י הרבנות הראשית כמכון להכשרת משגיחים למבחן של הרבנות. יש לנו קשר מתמיד עם ראשי מחלקות ברבנות הראשית והיו ישיבות משותפות. אחד מראשי המחלקות התבטא פעם: "כושרות עוזרים לי יותר מכל דבר!" כוונתו היתה שכל תקלה שאנו נחשפים אליה אנו מעבירים לטיפול של הגוף הממונה על תיקון מצב הכשרות בארץ. 

ט) אולי קצת על כשרות של ירקות עלים- מה קורה בתחום, מה צריך לדעת וכדומה... 
אחרי הגירוש ישבנו עם מספר החברות הטובות ומובילות של ירקות עלים הנקיים מחרקים. כבר אז צפינו שיופיעו חברות חדשות לרוב שלא יעמדו בסטנדרטים גבוהים של ירק ללא תולעים. כיום חלק מהציבור קונה כל סוג ירק שיש בתוך צלופן והוא חושב שהוא אוכל ירק ללא חרקים. יש כאן חששות מאד כבדים של איסורים. לפעמים יהודי מתייעץ על מקום מסוים שהוא אמור לאכול בו, והוא מקדים את השאלה באמירה שהוא לא אוכל בשר מחוץ לבית ולכן לכאורה לא יהיו לו שם בעיות כשרות. אז אנו שואלים אותו:"סלט אתה כן אוכל מחוץ לבית?" כדי להמחיש לו שגם בסלט עלולים להיות וכמה איסורים חמורים, שהרי על כל חרק שלם שיהודי אוכל הוא עובר על חמישה איסורי תורה. 
אבל ברוך השם לאחרונה הרבנות נקטה בצעד מבורך של הקמת מעבדה בראשות רבה של צפת הרב שמואל אליהו שליט"א, חבר מועצת הרבנות הראשית וגם חבר בוועדת הכשרות של הרבנות הראשית לבדיקה של מצב ירקות עלים. אנו תפילה שכך תפתר הבעיה של חברות שלא עומדות בתקן שקבעה הרבנות הראשית  בכך שיופעל עליהם לחץ ציבורי לשפר את מצב הכשרות בגידול ירק עלים. 

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות