ספירת העומר
- ימי ספירת העמר, במהותם הם ימי שמחה של הכנה ומעבר, מיציאת מצרים לקראת מתן תורתנו.
- סמוך לחרבן בית שני, היתה תנועה גדולה להקמה מחודשת של בית המקדש, ולהשבת מלכות ישראל.
בראש התנועה עמד ר' עקיבא, שהכריז על בר כוכבא כמלך, וגייס עשרים וארבע אלף תלמידים, אשר אמורים היו להרים את התורה בעם ישראל. - בר כוכבא נהרג, וכל עשרים וארבע אלף התלמידים מתו, בין פסח לשבועות.
לכן נתקבלו בקהילות ישראל כמה מנהגי אבילות, לזכר החזון הגדול אשר קרס. - מנהגי האבילות, לחלוטין אינם דומים למנהגים שנתקבלו בימי בין המצרים, כאבילות על חרבן הבית.
בספירה, כמה מנהגים עיקריים:
- אין נושאים נשים- לא מתחתנים. (סימן תצג', א')
- אין מתגלחים ומסתפרים. (סימן תצג', ב')
- הפוסקים הקדמונים (מגן אברהם) מוסיפים גם שלא לעשות ריקודים ומחולות. (סימן תצג', משנ"ב ס"ק ג')
- כל יתר הפעולות- האסורות בימי בין המצרים- מותרות בימי הספירה:
- מותר לקנות רהיטים, רכב וכד'.
- מותר לקנות בגדים ולחדש אותם.
- מותר לברך ברכת שהחיינו.
- מותר להתרחץ בים או בבריכה.
- מותר לכבס ולגהץ.
שמיעת מוזיקה:
- מיום שחרב בית המקדש, גזרו חכמים "שלא לנגן בכלי שיר, ולא לשמוע קול נגינה". האיסור הוא כל השנה כולה (או"ח סי' תק"ס, ג').
- למעשה, אנו סומכים על הפוסקים המגבילים את האיסור, וכותבים שרק "נגינה במשתה יין", או נגינה כזו הנהוגה בארמונות מלכים, הם האסורות (רמ"א, שם). לכן, סתם נגינה הנהוגה כיום, ובודאי נגינה של דיסקים, קלטות וכד', מותרת.
- לפיכך, כל נגינה המותרת במהלך כל השנה, מותרת גם בימי הספירה.
- יש מהפוסקים האחרונים הממליצים להמנע ממוסיקה של שמחה, כדוגמת מוסיקת ריקודים של חתונה.
יום העצמאות
השנה, תשפ"ו, יום העצמאות בזמנו.
כשם שבעל ברית מותר לו להסתפר ולהתגלח לקראת הברית, כך לפחות, כאשר רואים אנו עין בעין את בריתו של הקב"ה עמנו, בהגיענו לבנין העם, התורה והארץ.
לכן, מותר ומצוה להתגלח (וגם להסתפר) לקראת יום העצמאות, משעת פלג המנחה, ובתפילת מנחה אין אומרים תחנון. וכן ביום העצמאות מותר להתגלח,להסתפר ולא אומרים תחנון. בתפילת שחרית אומרים הלל שלם בברכה.
ל"ג בעומר
-
מנהג אשכנזים, להסתפר ולהתגלח ביום ל"ג בעומר.
השנה, חל ל"ג בעומר ביום שישי.
למנהג ספרדים, אין מתגלחים עד ל"ד בעומר. אולם, כאשר חל ל"ג בעומר ביום שישי, גם לספרדים מותר להתגלח ולהסתפר לכבוד שבת.
