תאנה טריה

תאנים הגדלות בגינות פרטיות נגועות ברובן. לעומתן, תאנים הגדלות באופן מפוקח בגידול מסחרי, נקיות יותר.

הנגיעות בתאנה יכולה להיווצר ממינים שונים של חרקים. יתכן שרימות שבקעו מביצים של זבוב הפירות חדרו פנימה, ואין שום סימן חיצוני שמורה על כך. ולעיתים אפשר להבחין בתולעים של זבוב התאנה שאינן חודרות לעומק הפרי והן ניכרות מבחוץ על ידי שינוי צבע (חום) הנראה על הקליפה. בחלק מהזנים האבקת הפרי נעשית על ידי צרעת התאנה (חרק שחור באורך של כמילימטר) המטיל את זחליו בנקב שבקצה הפרי, הזחלים חודרים לתוך התאנה ולהם צבע כמעט זהה לבשר התאנה. לעיתים רחוקות בנוסף על הנגיעות הפנימית נמצא על גבי הקליפה כנימות בצבע לבן או ורוד. 

מחמת הנגיעות הרבה, והדמיון של חלק מן התולעים לפרי עצמו יש הנמנעים מלאוכלם.

המעוניינים לאכול תאנה יבדקוה כך:

תחילה יש להסיר נגיעות חיצונית, באמצעות שטיפת הפרי תוך כדי שפשופו בעדינות. (במידה וישנם כתמים חומים על גבי הקליפה יש להסירם). 

בנקב שבתחתית התאנה מצויים עגולים לבנים בצורת אליפסה, אלו ביצים של צרעת התאנה, ומשום כך יש להסיר את כל 'המבוך' שבתוך הנקב. 

כדי לבדוק האם ישנה נגיעות פנימית יש לחצות את התאנה לשנים, לקפל לאחור על מנת להפריד את נימי הפרי, ולהתבונן היטב האם בין הנימים ישנה תנועה של  רימות הדומות מאוד לנימי הפרי.

ליתר בטחון, אפשר להשרות את חצאי התאנה בקערה עם מים למשך מספר דקות ולראות האם צפים תולעים על פני המים (כדאי להשתמש בקערה בצבע כהה, כך יבלוט צבען של התולעים הלבנות). אם לאחר בדיקה זו לא נמצאה נגיעות בפרי, אפשר לאוכלו ללא חשש.

ריבה / לדר תאנים - גם לאחר טחינת התאנים עלולות להשאר תולעים שלמות, ומשום כך יש לבדוק את התאנים כדלעיל לפני הכנת הריבה.


© כל הזכויות שמורות לכושרות