פסיפלורה

מקורה של הפסיפלורה בדרום אמריקה והגדרתה ההלכתית מצויה במחלוקת. מחד, יש לה תכונות גם של עץ וגם של שיח. אמנם לפי ההגדרה הבוטנית - המגדירה ירק בדבר שהחלק הנאכל בו הוא חלק מהצמח או מהעלים (כפטרוזיליה או גזר) ופרי בדבר שהחלק הנאכל גדל על הצמח (כמלפפון או עגבניה) או על העץ (כתפוז או אגוז), הפסיפלורה מוגדרת כפרי, אך הגדרה זו אינה מקבילה בהכרח להגדרה ההלכתית.

גדולי הפוסקים הספרדים הכריעו שהפסיפלורה נחשבת כשיח. לפי זה יש לברך עליה "בורא פרי האדמה", ואפשר להנות מפירות כבר בשנה הראשונה. לעומתם, רוב הפוסקים האשכנזים רואים בפסיפלורה עץ, ובהתאם לכך יש לברך עליה "בורא פרי העץ" ומותר יהיה לאוכלה לאחר סיום שנות הערלה.

הפרי עצמו מוחזק כנקי מחרקים ואינו טעון בדיקה מיוחדת לפני אכילתו.

© כל הזכויות שמורות לכושרות