מידע והלכה » שבת » סינון נוזלים ודרך אכילה

סינון נוזלים ודרך אכילה

הרב מרדכי וולנוב

 

בורר

דף מס' 5

סינון נוזלים בדרגות ליכלוך שונות

 

1. שבת קלט:

משנה.  נותנין מים על גב השמרים בשביל שיצולו. ומסננין את היין בסודרין, ובכפיפה מצרית. ...

גמרא. אמר זעירי: נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש. אבל עכורין - לא. מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: טורד אדם  חבית של יין, יינה ושמריה, ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש! - תרגמה זעירי: בין הגיתות שנו.

רש"י

טורד - מערבב.

בין הגתות שנו - שכל היינות עכורין, ושותין אותן בשמריהם, הלכך: אין כאן תיקון, דבלאו הכי משתתי.

2. רמב"ם הלכות שבת פרק ח הלכה יד

המשמר יין או שמן או מים וכן שאר המשקין במשמרת שלהן חייב, והוא שישמר כגרוגרת, אבל מסננין יין שאין בו שמרים או מים צלולין בסודרין ובכפיפה מצרית כדי שיהא צלול ביותר, ונותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצלו, ונותנין ביצה טרופה למסננת של חרדל כדי שיצלל, חרדל שלשו מערב שבת, למחר ממחו בין ביד בין בכלי, וכן יין מגתו כל זמן שהוא תוסס טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודרין, שעדיין לא נפרשו השמרים מן היין יפה יפה וכל היין כגוף  אחד הוא, וכן החרדל וכל כיוצא בו.

3. בית יוסף אורח חיים סימן שיט

משמע דסבירא ליה דמשמרת כיון דמצי אתי בה לידי חיוב חטאת אפילו מים ויין צלולין נמי לא ויין או מים שאינן צלולין אפילו בסודרין אסור גזירה אטו משמרת ומשמרת דזעירי ודרבן שמעון בן גמליאל לאו משמרת ממש קאמרי אלא מותר לשמרו קאמרי דנתינה בסודרין ובכפיפה קרו משמרת  וזעירי מתניתין אתי לפרושי דמסננין בסודרין דקתני היינו דוקא בצלולין.

4. ר"ן שבת נז: ד"ה מתני'

מסננין את היין בסודרין וכו' ומיירי ביין עכור ומיהו משתתי הכי דאי ביין צלול אפילו במשמרת שרי כדאיתא בגמרא ואי ביין עכור דלא משתתי הכי אפילו בסודרין וכפיפה מצרית אסור דמכל מקום בורר הוי אלא כדאמרן. וכתב עוד (שם ד"ה ונמצא) ונמצא פסקן של דברים דיין שהוא צלול דרובייהו דאינשי לא קפדי ביה כלל מותר לתת אותו אפילו לתוך המשמרת כדי שיהיה צלול ביותר אבל יין שהוא עכור קצת ואפשר דמשתתי הכי  ומיהו רובייהו דאינשי לא שתו ליה הכי בסודרין וכפיפה שרי דאיכא שינוי ובלבד שלא יעשה גומא ושלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח אבל לתוך המשמרת  דליכא שינוי אסור ויין שהוא עכור לגמרי ולא משתתי הכי כלל אפילו בסודרין וכפיפה אסור.

5. שולחן ערוך אורח חיים סימן שיט סעיף י

י יין או מים שהם צלולים, (לד) מותר לסננן במשמרת. הגה: ואע"פ שיש בו (לה) קסמין דקין, הואיל וראוין לשתות בלאו הכי (סמ"ג). אבל בסודר, מים אסור משום ליבון, ויין ושאר משקין, מותר. ואם הם עכורים, בין מים בין יין, (מ) אסור לסננם. (מא) ולהרמב"ם, במשמרת אסור ואפילו מים ויין  צלולים; ואפילו בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל (מב) לא בעכורים. (מג) ויין מגתו, כל זמן שהוא תוסס (פי' שנראה כרותח), טורף חבית בשמריה ונותן (מד) לתוך הסודר.

6. משנה ברורה סימן שיט

(לד) מותר - כיון דבלאו הסינון ג"כ הם צלולים וראוים לשתות לכן אין בזה משום בורר וצלולים מקרי כל שראוי לשתות כך בלי סינון לרוב בני אדם ויש מחמירין דדוקא כשכולם יכולים לשתות כך ואין מסננן אלא כדי שיהיו צלולין ביותר. וכן משקה שקדים הכתושין מע"ש מותר לסנן בשבת הואיל דיכולים לשתותו כך בלי סינון [אחרונים]:

(לה) קסמין דקין - איתא בסמ"ג קצת קסמין והכונה דאלו היו הרבה אין ראוי לשתות כך לרוב בני אדם בלי סינון וה"ה אם יש בהיין קצת קמחין שראויין לשתות כך לרוב בני אדם ג"כ שרי לסנן אפילו במשמרת:

(מ) אסור לסננם - משום בורר בין במשמרת ובין בסודרים ומיירי בעכורים לגמרי דלא משתתי הכי כלל דאלו בעכור קצת ואפשר דמשתתי הכי אך רובא דאינשי קפדי שלא לשתותו בלי סינון אין איסור רק במשמרת אבל בסודרין דאין דרך לסנן בו מותר לסנן יין ושאר משקים:

(מא) ולהרמב"ם במשמרת וכו' - וטעמו נראה משום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ולדינא הלכה כדעה א' [א"ז]:

(מב) לא בעכורים - היינו אף בעכורים קצת דאלו בעכורים לגמרי הלא אף לדעה הראשונה אסור וכנ"ל ובזה טוב לחוש לדברי הרמב"ם:

(מג) ויין מגתו וכו' - פי' שאז כל היינות עכורין ושותין אותן בשמריהן ואין כאן תיקון דבלא"ה משתתי וע"כ אפילו כשהוא טורפה ונעשה עכור כצלול דמי:

(מד) לתוך הסודר - זהו לדעת הרמב"ם ולדעה הראשונה אפי' במשמרת שרי:

7. שו"ת אור לציון חלק ב' עמוד רמג, רמד

ש. האם מותר להשתמש בברז מים שיש בו מסננת, והאם מותר להרכיב או להחזיר מסננת זו בשבת?

ת. מותר להשתמש בברז שנתונה בו מסננת, ואין לחוש משום איסור בורר. אולם אם נפלה המסננת אין להחזירה בשבת. וכן גומי הנתון בברז, אין להוציאו או  להחזירו בשבת לברז אפילו ללא הברגה.

ש. האם מותר למזוג תמצית תה מקומקום שיש בפיו מסננת?

ת. אם עלי התה נמצאים בתחתית הקומקום מותר למזוג את התמצית מתוך הקומקום, אבל אם הם מעורבים בתוך המים אין למזוג את התמצית דרך המסננת.

8. שו"ת ארזי הלבנון

שאלה: האם מותר למזוג תמצית תה מקומקום שיש בפיו מסננת?

תשובה: המשנ"ב שיט' ס"ק נה' כותב, שאפי' נותן קיסמין בפי הכלי אסור (אפילו לאלתר) כשאינו מפסיק כשמתחיעלים הניצוצות לרדת. כלומר, כל זמן שיש הרבה תמצית ואין כאן ברירה עדין, אפילו  בכלי מותר. א"כ, אפילו נחשיב זאת לכלי ברירה, מותר, כל זמן שלא נישופין הניצוצות.

9. בית יוסף אורח חיים סימן שיט

טז כתב הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ט) דמים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת ולא הוי כבורר ומשמר דלא שייך בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתייה שיהיה ראוי לאכילה או לשתייה שזהו דרך מלאכה אבל אם בשעת שתייה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר. ונראה לי דלא איצטריך להאי טעמא אלא בתולעים דלא הוה משתתי כלל בלא סינון משום דאיכא למיחש שמא יבלע אחד מהם דאסור אבל אם היו קשין וקמחים דבלא סינון נמי הוה משתתי ע"י הדחק בלאו האי טעמא נמי שרי דלאו היינו  בורר כמו שנתבאר בסמוך.

10. שולחן ערוך אורח חיים סימן שיט סעיף טז

טז מים שיש בהם תולעים, מותר לשתותן ע"י מפה בשבת דלא שייך בורר ומשמר (סא) אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתיה, אבל אם בשעת שתיה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו, אין זה מעין מלאכה, ומותר. 

11. משנה ברורה סימן שיט

(סא) אלא במתקן וכו' - וע"כ כשנופל זבוב או ד"א במאכל ומשקה לא יסיר הזבוב בין ביד בין בכלי דהוי בורר פסולת מאוכל אלא יקח קצת גם מהמאכל או המשקה עמו ויזרוק:

 

 

ברירת עצמות מדגים

 

1. כף החיים סימן שיט סעיף מד

מד) הבורר פסולת מתוך אוכל וכו' מיהו חתיכת דג או חתיכת בשר שיש בהם עצמות מותר להוציא תחילה העצמות ולאכול לאלתר, ואע"פ שמסיר בזה כמה עצמות בזא"ז שרי דדרך אכילתם בכך תמיד ואין זה דרך ברירה אלא דרך אכילה ודלא כהמאמ"ר דאסר לקרוע הדג מגבו ולהסיר השדרה שבאמצע...

2. ביאור הלכה סימן שיט

* וכ"ז בעצמות שיש עליהם בשר אבל אותם העצמות שאין עליהם בשר כלל יש ליזהר שלא לבררם ולהשליכם מעל הקערה קודם האכילה דהו"ל פסולת מתוך אוכל דשייך בו ברירה אפילו בלאלתר אלא יטול הבשר והעצמות ישארו בקערה וכמו שכתבנו למעלה בשם מאמר מרדכי. ואם קשה לו לדקדק בזה ימצוץ בפיו מעט כל עצם קודם שמשליכו לחוץ דשוב אין שם פסולת עליו כנ"ל: 

 

ברירה בלח

 

כף החיים סימן שיט ס מב

מב) הבורר פסולת מתוך האוכל וכו' מותר להסיר צרעין ויתושים מן הכוס מטעם דאין ברירה בלח דלא שייך ברירה אלא מה שצריך לפשפש ולברור אבל עם דבר שצף למעלה כבר ברור הוא והו"ל כמשחל ביניתא מחלבא דאין זה בורר, כ"כ מהריט"ץ והביאו א"ר, וכן הסכים הברכ"י וכתב דהכי נהוג, וכן הסכים הרב זכור ליצחק הררי, מיהו הט"ז בסס"י זה ובסימן תק"ו סק"ג כתב בשם הראב"ד דשנופלים זבובים לכוס אסור להוציא הזבובים לבדן מן הכוס משום בורר אלא יקח מן המשקה קצת עמהן יעוי"ש, וכן כתב הר"ז או' כד' (ואומנם בסידור שלו כתב שאין לסמוך על היתר זה רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת יעוי"ש) ולכן כתב הרב בן א"ח פ' בשלח או' יב' דנכון לעשות כך שיטול עם היתוש מעט משקה עכ"פ או דבר אחר ואם אין לו דבר כזה יתחוב אצבעו לתוך המשקה כדי שיהיה היתוש עולה על אצבעו ובודאי יהיה על אצבעו משקה שראוי למצוץ אותו בפיו עכ"ל, ומ"מ אם אפשר יותר טוב שישפוך מן הכוס עצמו היתוש עם מעט יין.

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות