סטנדרטים של כשרות בחו"ל

הרב חיים מרקוביץ

כמה פעמים כבר כתבנו על סוגיית הכשרות בחו"ל בבתי מלון ובקרוזים, וברצוני לחדד הפעם נקודה נוספת.
שבתי משלשה שבועות בחו"ל בהן נתתי כשרות על קרוז, ופגשתי נותני כשרות שונים בקבוצות שונות, שמעתי סיפורים מיזמי תיירות ובעלי חברות נופש על הכשרות הנוכחית שלהם ושהייתה להם בעבר, שמעתי רשמים ממשגיחים שעבדו תחת נותני כשרות שונים, ואפילו את הזווית של האורחים פגשתי, וגם מהם שמעתי על חוויותיהם בעבר בנושא זה.

הנקודה הבסיסית שעלתה מכל השיחות היא שאפילו אם נותן הכשרות כבר באמת משקיע ומשתדל לעשות את מלאכתו נאמנה (מה שלצערנו הרב לא מובן מאליו בכלל ולא תמיד מתרחש...) הסטנדרט הנפוץ של הכשרות בחו"ל לעתים רחוק מאוד מלהיות דומה למה שאנו רגילים אליו כאן בארץ, לא רק ברמת מהדרין אלא אפילו ברמת "כשרות רגילה".
נותני כשרות יכולים לכתוב על גבי תעודת הכשרות או באתר האינטרנט שלהם שכל האוכל כשר למהדרין ובפועל בארץ הוא לא היה מאושר אפילו לא בכשרות רגילה, הם יכולים לכתוב "חלב ישראל" אבל חמאת נכרים שלעתים נכללת בכלל גבינות נכרים (בגלל צורות ייצור עדכניות) שאסורות לגמרי תעלה על השלחן ללא כל פקפוק, יאושרו חומרי גלם מורכבים ללא כל אישור כשרות רק בהתאם לרשימת המרכיבים שמופיעים עליהם, למרות שבארץ הם לא היו מאושרים בשום פנים ואופן, וכל מוצר שמצוין עליו שהוא כשר כבר מאושר באופן אוטומטי כ"מהדרין" ללא כל בדיקה מעמיקה.

יוכשרו כלים ומכשירים שונים בהתאם לדעות המקילות ביותר, שלעתים עליהם נאמר שהם מועילים רק בדיעבד (אם כבר הכשירו אותם) ובשעת דחק וכד' – וכל זאת לכתחילה ולמהדרין, ולעתים אף ללא הכשרה כלל! מכשירים כבד באופן שאסור לחלוטין, וגורם לכך שהכבד למעשה מתבשל בדמו, מאשרים חסה ללא בדיקה כלל ובשטיפה בלבד. באחד מאתרי האינטרנט של אחת מחברות התיירות ראיתי שמצוין שכל הכלים מוכשרים במכונת הדחת כלים שמגיעה לחום של מאה מעלות צלסיוס, בשעה שכל המכונות שראיתי (וראיתי הרבה מאוד...) מגיעות לכל היותר לתשעים מעלות, כלומר מים שאינם מבעבעים, וממילא הכשרה בהם לחלק מסוגי הכלים אינה מועילה בוודאות. את כל הדברים הללו פגשתי, ראיתי, שמעתי, חוויתי בימים הללו!

נימוקים הלכתיים לכל זה?

לחלקם ימצאו, לחלקם כלל לא אפילו לא לשעת דחק.

הצד השווה שבכל הסעיפים הללו, שאין בינם לבין מה שמקובל בארץ דבר. חלקם יוצדקו בכך שכך נוהגים בחלק מהקהילות היהודיות בחו"ל, אבל האם יש מקום להשוות בין הדברים? האם כל מה שמותר לקהילה יהודית שאין לה פתרונות כשרות טובים ומערכות כשרות מסודרות, ובשעת דחק שכזאת הם מסתמכים על דעות יחיד וצירופים שונים, מותר גם לנו שיוצאים לנופש כי זה מה שמתחשק לנו עכשיו? האם מה שאפשרי עבורם בגלל שהמצב הזה מוגדר ביסודו כמצב של דיעבד, אנו יכולים לנהוג בו כך לכתחילה כי אנו רוצים לצאת לנופש? האם מערכת כשרות ורב שנותן כשרות וחברת תיירות שיודעים להתארגן מראש לכל מה שצריך לכתחילה, יכולים לסמוך על מה שטוב לקהילה שחבריה לעתים אפילו לא שומרים שבת?
הכל מתחיל מכך שאין שום פיקוח על נותני הכשרות בחו"ל, אין מי שקובע נהלים, אין מי שמבקר ועושה סדר, אין מי שיכול לנזוף כשצריך ולהחזיר את הסוטים לתלם. כיום כל בר בי רב דחד יומא פותח לו גוף כשרות, כל אדם שחושב ששמו יכול למשוך לקוחות ויש לו איזו שהיא נגיעה בנושא מנסה לבנות לעצמו מערכת כשרות. האמת היא שגם אם תלמיד חכם פותח גוף כשרות זה לא בהכרח מחייב שהגוף שלו אכן יודע לתת כשרות טובה, לא כל תלמיד חכם שיודע להעביר שיעור יפה בקיא בעומק הלכות הכשרות, וגם מי שיודע אותם היטב צריך להכיר את המקצוע בשטח, לדעת איך מתנהל מטבח, איך עובדת אוניה, איך פועל בית חרושת שמייצר רטבים ואבקות ושימורים וכד', איך ומהיכן מזמינים חומרי גלם. מי שלא מכיר את הדרך שבה המקומות הללו עובדים ופועלים יכשיל בוודאות את הציבור!

אז מה עושים?

אין ברירה, ובמצב הנוכחי האחריות מוטלת על כתפי הצרכנים, אם אתם – היוצאים לנופש – רוצים בכשרות ברמה טובה, שמתאימה למה שאתם צורכים בבית, תדרשו אותה ותוודאו שאתם מקבלים אותה! כן, אין קיצורי דרך, אם אתם לא מכירים את מי שאחראי על הכשרות, ואינכם יודעים באופן ודאי שהוא איש מקצוע תעשו שיעורי בית, תבדקו היטב את העניין. גם במהלך הנופש תשאלו, תחקרו, תתחקרו את המשגיחים ואת הרב נותן הכשרות לטיב העשייה שלו. כשם שנבדוק היטב כל בעל מקצוע שאנו מזמינים הביתה לתיקון, שיפוץ וכד', כך לפחות ואם לא יותר אנו צריכים לבדוק את מי שנותן לנו שירות בנושא החשוב הזה, שהוא בסיס לקדושת הנפש שלנו.
ודבר אחרון – כשרות עולה כסף... צריך לשלם לרב שהוא מקצוען, צריך להחזיק צוות משגיחים ראוי הן בכמות והן באיכות, כל זה עולה כסף. אין מה לעשות. אם כבר מוציאים כל כך הרבה כסף על החופשה, ראוי להוציא עוד קצת כדי להזמין מקום שבו הכשרות באמת טובה, ואכן מקום שיש לו כשרות טובה עולה יותר כסף. חברות התיירות מנסות למשוך את לב הקהל במחירים קצת יותר זולים, והדבר הראשון שבו הם מנסים לחסוך הוא בכשרות. לעתים הם אומרים לנו: הכשרות שלכם עולה יותר כסף, זה בא על חשבון הלקוחות. ואני משיב להם: כל המוצר שלכם בנוי על הכשרות, ללא כשרות אין שום הצדקה למוצר, אז תשקיעו במוצר איכותי ותשדרו לציבור שאם הוא רוצה משהו באמת טוב, מוצר כשר באמת כי זה באמת מה שהוא רוצה, אז שישלם על כך.
לשם כך התאגדנו כמה רבנים ואנשי מקצוע בתחום והקמנו גם את ארגון הכשרות "משמרת הכשרות" או גם תחת השם OKS שמתמחה בכשרות בחו"ל. אנו מתחייבים לעשות את הכל בהתאם למה שאנו מצהירים עליו, להיות באמת "משמרת", ללא כחל ושרק. אמנם אנחנו מאמינים שהמקום הכי טוב בעולם גם לנופש הוא ארץ הקודש, אבל אם כבר החלטתם שאתם רוצים לנפוש בחו"ל, תעשו זאת בצורה טובה איכותית ומוקפדת גם בתחום הכשרות.

אין במאמר זה המלצה מטעם ארגון כושרות על משמרת הכשרות oks