רפורמת הכשרות – מה יהיה כאן ביום שאחרי?

הרב משה כ"ץ

פורסם בעיתון בשבע פרשת שמות תשפ"ב

בסוף השבוע הקרוב יכנס לתוקף השלב הראשון של רפורמת הכשרות החדשה.

האם היא באמת תשפר את הכשרות?

ומה יהיה כאן ביום שאחריה?

נעשה סדר:

בשלב הראשון, בשנת 2022, תוכל כמעט כל מועצה דתית להעניק כשרות בכל רחבי הארץ. בכך, על פי יוזמי הרפורמה, יפתח השוק לתחרות שתיטיב עם השירות והכשרות. נשמע טוב? אולי למי שלא מכיר איך עובד עולם הכשרות.

כשאנו מגיעים לעסק חשוב לנו לדעת שהאינטרסים שלנו, הצרכנים, עמדו בראש סדרי העדיפויות בעת הייצור. כצרכני כשרות חשוב לנו לדעת שהמשגיח הוא זה ששולט בנעשה בעסק וקובע על מה יקפידו בהכנת המוצר.

כשאנו קונים מוצר אנחנו יכולים לבחון את איכותו באמצעות טעמו, עמידותו וכדומה, אך כשאנו קונים מוצר כשר איננו יכולים לבחון את איכות הפיקוח, מוצר טרף אינו טעים פחות ממוצר כשר, האינדיקציה היחידה שלפיה אנו יודעים שהמוצר כשר מתקבלת על ידי מערכת הכשרות, ולכן לבעל העסק חשוב להקפיד שהמשגיח יהיה מרוצה וימליץ לצרכנים לרכוש מהמקום. בעצם נוצרת היררכיה חיובית בין המשגיח לבעל העסק: בעל העסק זקוק למשגיח כדי לקיים את העסק, ולכן הוא יקפיד מאוד שלא לחרוג מנהלי הכשרות כדי שחלילה לא יתפס והעסק יפגע.

תחרות, משמיטה למעשה את הקרקע מתחת לכל יסודות פיקוח הכשרות, בעל העסק כבר לא זקוק למשגיח, שכן בכל רגע הוא יכול לעבור להשגחה אחרת, וגרוע מכך, מערכת ההשגחה זקוקה לבעל העסק, מפני שהיא צריכה להיות כלכלית. לפתע, ידו של בעל העסק על העליונה, אם יתקיים ויכוח על נהלי כשרות, או תתגלה חלילה תקלת כשרות שהטיפול בה כרוך בהפסדים, או שנדרש להודיע לציבור על התקלה, בעל העסק יוכל לאיים שהוא יעבור לכשרות אחרת, כפי שכבר התבצע בעבר בכמה עסקים בפועל.

כלל הכשרות בארץ צפויה להפגע בעקבות שינוי היחסים בין המשגיח למושגח, אך הפגיעה המשמעותית תתבצע במקומות שיקבלו בפועל כשרות מאזור אחר, לאחר שהעסק כבר עשה את הצעד ועזב את הכשרות המקומית, האיום שלו במעבר לכשרות אחרת ממשי יותר. בנוסף, כאשר רבנות מקומית מסירה את הכשרות מהעסק לרוב משגיח הכשרות מקבל עבודה בעסק סמוך, אך כאשר רבנות מרוחקת תסיר את הכשרות מעסק בודד שבהשגחתה המשגיח ימצא את עצמו ללא עבודה, בכך כמובן מתחזקת התלות שבין המשגיח למושגח.

דמיינו לעצמיכם מצב שבו רבנות מנסה להציב רף מסוים בכשרות, ונהלים ש'נכתבו בדם', אך העסק הסמוך קיבל כשרות בתנאים מקילים יותר מרבנות אחרת, פחות שעות השגחה, או מוצרים בכשרות מפוקפקת, האם הרבנות באמת תוכל לשמור על רמת הכשרות ואיכותה בתנאים כאלה?

פיקוח על כשרות באזור אחר כרוך בהקמת מערכת מורכבת, מפקחים שיסתובבו ברחבי הארץ, גיוס משגיחים איכותיים ועוד. החוק מאשר לכל המועצות המקומיות להעניק כשרות בכל רחבי הארץ, בלא בדיקה מוקדמת שהמערכת המקומית עובדת כראוי. סיכוי סביר שדווקא הכשרויות שפועלות היטב יעדיפו להמשיך להתמקד בכשרות המקומית, שבה ניתן לפקח על הכשרות בצורה טובה יותר, ואזורי הכשרות ייפתחו על ידי מועצות שרואות את הכשרות בעיקר כמקור כסף זמין, וכהזדמנות להרחיב את הכנסותיהם וכבודם.

תאמרו: החששות האלו קיימים בכל תחרות, אך בסוף הצרכן הוא הקובע, ונותני כשרות שאינם אמינים פשוט יעלמו מהשוק. טענה זו מתעלמת לחלוטין מן המציאות: שוק הכשרות פתוח לתחרות כבר זמן רב והצרכנים לא יודעים להבחין באמת מה מהדרין ומה כשר. הדבר נכון גם בכשרויות מחו"ל, ישנן כשרויות שבמקומם רבים נמנעים מלאכול (מחמת היכרות עם טיב המערכת) ואילו בארץ יש שאוכלים אותם ללא ידיעה. בצורה בולטת יותר הדבר ניכר בשוק הבדצי"ם, בו מתקיימת תחרות חופשית, ולמעשה ישנם בדצי"ם מובילים שאינם מספקים רמת מהדרין באמת, לחלקם כמעט אין מפקחים ומשגיחים בשטח, והדבר לא מפריע להם להתברג היטב בשוק המהדרין.

זו הסיבה שגם מבקר המדינה שנכנס לעובי הקורה, קבע שתחרות בשוק הכשרות לא תיטיב עם רמת הכשרות, ואף לא עם מחירי הכשרות.

אז מה מוטל עלינו? בסופו של דבר דרישות הצרכנים הן אלו שקובעות כיצד יראה השוק. אם נבהיר לבעלי העסקים שללא כשרות של הרבנות המקומית היקף הרכישות שלהם יפחת, המהלך הזה יכול להעצר או לכל הפחות להצטמצם. ראיתם עסק בלי רבנות מקומית? תעברו לעסק הבא.