מידע והלכה » חרקים במזון » צפיפות הרשת האידיאלית לבדיקות חרקים

צפיפות הרשת האידיאלית לבדיקות חרקים

הרב בצלאל גילקרוב


הקדמה


עם התקדמות העולם הטכנולוגי והתעשייתי, קמה דרישה מהשטח למתן השגחה מתקדמת, ונפתחות עוד ועוד מעבדות כשרות למציאת חרקים לפי דרישות המפעלים ונותני הכשרות השונים.

במעבדות הכשרות יש רצון רב לערוך את הבדיקות האיכותיות ביותר. בעקבות הלחץ התעשייתי הגובר, מחפשים כיצד לבצע את הבדיקות ביעילות המרבית ובזמן המועט האפשרי.

כמו כן, לא תמיד המוצרים ניתנים לבדיקה בקלות. יש מוצרים פשוטים לבדיקה, ויש מוצרים מורכבים שבדיקותיהם דורשות סבלנות ומתינות וזמן מרובה.

 

  • שיטת סינוני המים ובדיקתם

זיהוי החרקים על העלים הוא קשה, ולכן כבר לפני מאות שנים כתבו לנער את העלים על משטח בעל צבע שונה וכך לבדוק.[1]

בעשורים האחרונים נמצאה שיטה דומה אך יעילה יותר. שיטה זו נהוגה כיום במעבדות רבות – שיטת סינוני המים.

בשיטה זו עובדים עם רשתות בעלות צפיפות מיוחדת, דרכן רק מים עוברים, והחרקים נעצרים על ידי הרשת. את הרשת לוקחים, ואותה בודקים.

בשיטת סינוני המים יש כמה אופנים:

א. שטיפה של המוצר, שמירת מי השטיפה בדלי והעברתם ברשת צפופה. בשיטה זו ממילא קל לנו יותר לדעת מה היה על המוצר. בשטיפה בפעם השנייה נגלה מה נשאר על המוצר לאחר השטיפה הראשונה.

שיטה זו מועילה בעיקר לירקות עלים, ולפירות וירקות שרוצים לבדוק אותם חיצונית.

ב. המסה – כלומר המסת המוצר במים חמים והעברתם ברשת צפופה במתינות.

שיטה זו מועילה בעיקר למוצרים עשירים בסוכר, לדוגמה: ריבות וממרחי תמרים, וכן לבדיקה פנימית של תאנים מיובשות וכו'.

חשוב לציין שלא לכל מוצר שיטת סינוני המים מתאימה, אך עדיין יש מספר לא מבוטל של מוצרים ששיטה זו טובה עבורם.

 

  • 'מש' או 'מיקרון'

לרובנו המינוח 'מש' הוא המוכר יותר. כדי להבין מהי הצפיפות של הרשת שלפנינו, נהגנו במשך שנים רבות לנקוט במש. עד היום יותר קל לאנשים להבין על מה מדובר כשמדברים על נפה של 70 מש, למשל.

מהו בעצם ה'מש'? – כשאומרים מש הכוונה היא למספר החורים שיש בתוך אינץ' רץ. בעולם התעשייתי מידת השטח היא אינץ', כלומר 2.54 ס"מ. לדוגמה: 120 מש – בתוך אינץ' (2.54 ס"מ) יש 120 חורים.

הגדרת הרשת במש הייתה נכונה כל עוד עובי החוטים בכל העולם היה זהה. עם התפתחות התעשייה יש לנו חוטים שונים, דקים ועבים. ממילא רשת של 120 מש למשל שמורכבת מחוטים דקים, החורים שלה יהיו גדולים יותר לעומת חורים של רשת 120 מש שמורכבת מחוטים עבים.

במעבדות, כשאנו משתמשים בשיטת סינוני המים, אנו שמים את הדגש על עבירות המים והישארות החרקים על הרשת.

לכן כיום עובר עולם הכשרות לדבר בעיקר במושגים של 'מיקרון'.

מהו 'מיקרון'? – מיקרון הוא קוטר החור שברשת. מה שחשוב לנו הוא גודל החור, כדי שדרכו רק המים יעברו ולא החרקים. צריך לשים לב שבמיקרון, בשונה מ'מש', ככל שהערך גדול יותר, החור גדול יותר, וכשהערך קטן יותר, החור קטן יותר. לכן אין זה נכון לטעון שאצלנו מחמירים יותר ובודקים על רשת 400 מיקרון, כי זו בעצם רשת עם חורים גדולים הרבה יותר מהרגיל (בדרך כלל במעבדות למציאת חרקים, כשבודקים ירקות עלים משתמשים ברשתות צפופות של 120 מש שהם 120–170 מיקרון).

דוגמאות:

'מש' 'מיקרון'

                         

'מש' - מספר החורים לאורך
שטח של אינץ' רץ - 2.54 ס"מ

'מיקרון' – קוטר החור שברשת
(החורים על רקע שונה)

                        

  • מהי הרשת האידיאלית?

א"כ נשאלת השאלה: מהי הרשת האידיאלית לשימוש במעבדות לבדיקת חרקים?

מסתבר שהתשובה מורכבת. לכל מוצר מאפיינים ייחודיים לו, והחרקים המצויים בו שונים, ולכן נדרשים מאיתנו הרבה ידע וגמישות בבדיקות.

יחד עם זאת נראה שאפשר לתת התוויה כללית.

כמעט בכל המוצרים שבהם משתמשים בשיטת סינוני המים, יכולים להימצא חרקים קטנים כדוגמת אקריות (0.17 מ"מ ומעלה, שזה שווה ל-170 מיקרון). מדובר על חרקים שנראים לעין רגילה ללא כל אמצעי עזר, ואנו צריכים רשת צפופה דיה כדי שחרקים אלו או גדולים מהם יישארו על הרשת.

בבדיקות מעבדה בכושרות לקחנו רשת של 180 מיקרון, נתנו עליה אקריות שקופות רבות ושטפנו שטיפה טובה מעל דלי (כולל לחץ מים). לאחר מכן בדקנו את מי הדלי על רשת 105 מיקרון, והתברר שעשרות אקריות שקופות עברו את הרשת.

בשתי בדיקות נוספות על רשת של 160 מיקרון עם למעלה מ-100 אקריות שקופות בכל אחת מהן, ראינו שאם מפעילים לחץ מים על הרשת, רוב החרקים אינם עוברים. מיעוטם עובר, וגם הם קטנים מאוד (בבדיקת מעבדה בכושרות עברו שני חרקים).

בבדיקה נוספת על רשת של 160 מיקרון בלי שימוש בלחץ מים, מתוך למעלה מ-100 אקריות שקופות, עבר חרק אחד שקשה לראותו בעין רגילה.

יחד עם זאת עלינו לזכור שבמוצר שיש בו זחלי תריפס חיים, יש סיכוי שחלק מהם ינסו לעבור את החורים לצד השני ויצליחו.

 

  • איכות הרשת

פרמטר נוסף וחשוב הוא איכות הרשת: ככל שהחוט עבה יותר, כך חוזקו המכני רב יותר. רשת שאינה איכותית עלולה להיבלות ולהיקרע מהר יותר. במקרים חריגים (לחץ מים וכו') רשתות פשוטות עלולות להימתח, וקוטר החורים ישתנה. לכן מי שעובד עם לחץ מים, עליו לציין זאת כשמתאימים עבורו רשתות במפעל, וכך ידעו להתאים לו רשת עם חוטים עבים.

 

  • למעשה

מומלץ להשתמש ברשתות איכותיות בעלות חוזק מכני רב.

ניתן להשתמש ברשת של 160 מיקרון.

במצב שבו משתמשים בלחץ מים, יש עדיפות ל-150 מיקרון.

יש השגחות שנזהרות אף יותר ובודקות ירקות עלים על רשתות של 120 מיקרון, וריבות על 150 מיקרון.

 

 

נספח – נפות קמח

מתוך הבנה שהקמח צריך לעבור בנפה והחרקים המצויים בו אינם קטנים כמו בירקות עלים,

בנוהלי הרבנות הראשית למאפיות וכו'[2] נקבע להשתמש בכשרות רגילה בנפה של 50 מש (כ-355 מיקרון) ובכשרות מהדרין בנפה של 60 מש (כ-270–320 מיקרון).

בשימוש בנפות קמח ביתיות נוהגים להשתמש ב-70 מש (240–250 מיקרון), וזו אכן ההמלצה.

 

 *המאמר נכתב בשיתוף אבי חלבה ממפעל א.ד. טכנולוגיות סינון בע"מ.

 

[1] שו"ת הרשב"א ח"א סי' רעה, רבי אליעזר אשכנזי מאפטא, נינו של המהר"ל מפראג (דמשק אליעזר עמ' קפד), המהרש"ק (טוב טעם ודעת, מהדו"ק סי' קכב).

[2] נוהלי הרבנות הראשית למאפיות 

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות