ערלה

 

איסור עורלה חמור מטבל בשל שתי סיבות:

ראשית, פירות העורלה הם פירות שגדלו בשלוש השנים הראשונות של העץ ולא ניתן "להפריש עורלה". פירות עורלה אינם אסורים רק באכילה אלא אסורים גם בהנאה בכל צורה שהיא, בשל מעמדם ההלכתי שאינו נתון לשינוי.

שנית, איסור עורלה אינו נמנה בכלל המצוות התלויות בארץ, אלא הוא איסור מן התורה גם בזמן הזה, ובשל כך חל עליו הכלל ההלכתי הידוע כי "ספק דאורייתא לחומרה".

 

יוצא מכך, שאין לקנות פירות עץ (שבהם קיים חשש העורלה) אלא במקום שיש תעודת כשרות בתוקף, המציינת שהפירות נבדקו ואכן הם "ללא חשש עורלה".

 

מאידך, יש לזכור שיש סוגים מסוימים של פירות שמסיבות שונות אין בהם כלל חשש עורלה.

סיבה אחת מציאותית היא, שיש עצים שלא מניבים פירות בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם. לדוגמא: אגוזי מלך ותמרים.

סיבה אחרת הלכתית היא, שכל ספק עורלה בפירות שגדלו בחו"ל מותרים ולא חל עליהם הכלל "ספק דוארייתא לחומרה". לכן, פירות מיובאים כמו קוקוס, אגוזים שונים ושמן זית, ניתן לרכוש בכל מקום גם בלי השגחה על עורלה או על תרומות ומעשרות. תחת גדר זה של פירות, ניתן לכלול גם את קופסאות השימורים המגיעות אלינו מחו"ל ומכילות בתוכן פירות, לפתנים וצנצנות של ריבות, קומפוטים וכד'.

 

אמנם, למדונו חז"ל, שכאשר יש לנו תערובת של פירות ואין אנו יודעים מה מהם פירות עורלה ומה לא - כאשר ידוע שבכל התערובת יש  פחות מ- %½ עורלה (דהיינו: 1/200 מכל הפירות) מותר לאכול את כל הפירות.

הבעיה בכלל זה היא, שהוא קשה מאוד ליישום, מאחר וגם אם באופן כללי בכל הארץ יש בזן מסוים של פירות פחות מ-%½ עורלה, עדיין יתכן שבאותו השבוע או באותו המקום שבו אנו קונים נמצא בפועל אחוז גבוה הרבה יותר של פירות עורלה, והוא לכאורה מתבטל בכלל הפירות הללו.

הבעיה היא, שכלל זה אינו מוסכם על כל הפוסקים ובכללם הרב הראשון של "תנובה", הרב יחזקאל דאום זצ"ל, ולכן אנו חוזרים וממליצים מאוד לקנות פירות רק במקומות מושגחים שיש בהם תעודת כשרות בתוקף. 

© כל הזכויות שמורות לכושרות