גריסים

יש להתבונן בשקית בזמן הקניה. לא כדאי לרכוש שקית שבתוכה פירורים או חלקיקים קטנים רבים. בדרך כלל, החרקים נמצאים בין הגרגירים ולא בתוכם. כדאי מאוד "לנפות" את הגרגירים מעל משטח הבדיקה בעזרת מסננת עם חורים גדולים ולראות אם יש חרקים קטנים שנופלים דרך המסננת. מפזרים את הגרגרים על גבי משטח כתום או תכלת ומתבוננים היטב ביניהם. נקודה שחורה על גבי הגרגיר אינה סימן לנגיעות. אמנם יש לעיתים רחוקות חורים בתוך הגרגרים. זה נדיר מאד אבל כאשר מגלים נגיעות מסוג זו אין להשתמש בכל התכולה כי אין אפשרות לנקות את הגרגרים.

 

בדגנים הללו כמעט ולא נמצא חרקים בתוך הגרגיר אלא בין הגרגרים (בשונה מקטניות יבשות, כמו חומוס ושעועית, שהחרקים נמצאים בתוכם וצריך להתבונן על כל קטנית בנפרד משני צדדיה).

ציוד הנדרש לבדיקה:

1. משטח עבודה בצבע כתום או תכלת (אפשר לרכוש בחנויות כלי כתיבה 'מפל' הדומה לפוליגל).

 2. מסננת עם חורים גדולים, כדי לסנן את החרקים והלכלוך ולהשאיר במסננת את הגרגרים.

צורת הבדיקה:

מסננים את הגרגרים מעל משטח העבודה ומסתכלים במה שעבר דרך המסננת. צבעו הכתום או התכלת של המשטח יקל עלינו לזהות חרקים, מאחר ואין חרקים בצבעים אלו והם יבלטו לעין על רקע משטח העבודה. על משטח לבן, שחור או חום, קשה מאוד לראות חרקים שצבעם דומה.

אם לא נתגלו חרקים או תולעים, מנקים את משטח העבודה ושופכים עליו כמות קטנה של גרגרים. את הגרגרים מפזרים על פני משטח הבדיקה ומסתכלים שאין ביניהם חרקים שנותרו ולא עברו דרך הרשת (אם נמצא, יהיו אלו, בדרך כלל, חידקוניות, חרקים שחורים וגדולים יחסית, שיש להן כעין חדק). בדרך זו נמשיך לפזר בכל פעם כמות קטנה של גרגרים ונבדוק ביניהם, עד שנסיים לבדוק את כולם.

אם לאחר השימוש נותרו שאריות שלא השתמשנו בהן, אפשר לאחסן אותן במקרר ובמקפיא, ולהשתמש בהן בפעם הבאה ללא צורך בבדיקה נוספת.

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות