בצל לבן

הנחיות לציבור: כיצד מנקים בצל מחרקים?

לאור בדיקות עדכניות וממושכות שנערכו במעבדות המחקר של "כושרות" ובמקומות נוספים, מצטיירת תמונה  בעייתית ביחס לבצל היבש. מתברר, שברוב המוחלט של הבצלים קיימת נגיעות של חרקים שונים. בדרך כלל מדובר בנגיעות חיצונית בלבד, בקליפת הבצל  שאפשר בקלות להסיר ולהשליך לאשפה. נגיעות פנימית יכולה להימצא בבצלים, אמנם במידה פחותה מהחיצונית, אל גם היא קיימת.

הבעייתיות בבדיקה של הבצל נובעת ממספר סיבות. מלבד הקושי הטכני של פירוק הבצל והתבוננות בכל גלד בפני עצמו, יש שלב בהתפתחות החרק שהוא שצבעו דומה מאוד לצבעו של הבצל. במצבים כאלו, בדיקה בעין שאינה מקצועית לא תזהה את החרק שנמצא כאן. בנוסף, לעיתים מתחבא החרק בין הגלדים וקשה מאוד למצוא אותו.

צורת ניקיון הבצל:

  1.       בכל סוגי הבצלים יש להסיר את הקליפה החיצונית, ומומלץ להוריד גם גלד נוסף. לאחר מכן, יש לשטוף היטב את הבצל תחת זרם מים חזק, ולשפשף היטב את הבצל  תוך כדי השטיפה. פעולה זו רצוי לבצע עם סבון נוזלי.
  2.      יש לחתוך ולהוריד את ראש הבצל (לא את צד השורשים) בעומק של כ- 1 ס"מ ולהשליך אותו לאשפה. שתי מטרות הושגו בחיתוך זה: ראשית, רוב החרקים מתקבצים תחת ראש הבצל. שנית, בכך אנו חושפים את גלדי הבצל מבפנים, וניתן להתבונן ולראות האם הם צמודים זה לזה וסגורים היטב או שיש רווח ביניהם. 
  3.       כאשר הבצל סגור היטב, יש לחתוך אותו באמצעיתו לרבעים, ולשטוף אותם היטב מבחוץ.
  4.       כאשר יש רווחים בין גלדי הבצל, יש צורך להפריד את כל הגלדים זה מזה. את הגלדים שוטפים היטב זה אחר זה תחת זרם מים חזק, ומשפשפים כל אחד מהם במהלך השטיפה. כאמור לעיל, רצוי לעשות זאת בעזרת סבון נוזלי.
  5.       בבצלי "תאומים", כששני בצלים גדלו צמודים זה לזה והם עטופים יחד על ידי קליפה אחת, יש להתייחס לכל חלק כבצל נפרד ולבצע את פעולות הניקיון בכל אחד מהם בפני עצמו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


© כל הזכויות שמורות לכושרות