נוסח הפרשת תרומות ומעשרות

לרפואת ענת בת פרידה 

המפריש תרומות ומעשרות חייב להבין את משמעות הנוסח, לנוסח הפרשה המבאר את השלבים השונים לחץ כאן. או צפו בסרטון שבתחתית העמוד.

הפרשת תרומות ומעשרות מורכבת משלשה חלקים שונים: התרומה – הינה קודש ואסורה באכילה, ולכן חובה עלינו להוציאה מן הפירות. מעשר – אינו קודש ומותר לאוכלו, אך המצוה היא לתת אותו ללויים. מעשר שני / עני - ניתן לעניים או מחולל על גבי מטבע.

כאשר לא ברור שהפירות חייבים במעשרות, למשל פירות שנקנים במקום ללא תעודת כשרות[1] - אין צורך לתת את המעשר ללוי, ולכך ישנו נוסח מיוחד שבו מייחדים מקום לפירות המעשר אך לא מפרידים אותם משאר הפירות בפועל. 

על המפריש מפירות הגדלים בגינתו וחייבים בתרומות ומעשרות בוודאות, ישנה חובה לתת ללוי את מעשרותיו (לרוב הדעות). לשם כך מיועד נוסח אחר המובא בהמשך.

נוסח הפרשה לפירות מחנות או מהשוק

יניח לפניו את כל הפירות שברצונו לתקן בהפרשה זו (אם הם ארוזים – יש לפתוח את השקיות / האריזות. אם חתך את הפירות או בישלם קודם לכן, יכוון בהפרשתו גם על הטעם הבלוע בכלים).

יקח בידו מעט יותר ממאית (1%) מן הפירות, ויאמר:

מָה שֶׁאֹמַר עַכְשָׁיו יָחוּל עַל כָּל מִין בְּנִפְרָד:

הַמֵּאִית הַנִּמְצֵאת בַּתַּחְתִּית שֶׁל מָה שֶׁבְּיָדִי - תִּשָּׁאֵר בֵּינְתַיִם חוּלִין, וְהַשְּׁאָר - הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל הַכֹּל.

הַחוּלִין שֶׁבְּיָדִי - הֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. שְׁאָר שִׁעוּר הַמַּעֲשֵׂר יָחוּל בַּצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל מָה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן.

הַמַּעֲשֵׂר שֶׁבְּיָדִי - הֲרֵי הוּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.

עֲשִׂירִית מִן הַנּוֹתָר חוּלִין, בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מָה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר עָנִי - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר עָנִי.

מָה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ - הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וָרֶבַע בְּנִפְרַד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ, בְּעַמוּתָת כּוֹשָׁרוֹת.

וְאִם יֵשׁ כָּאן פֵּרוֹת רְבָעִי, הֲרֵי הֵם בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכָּן, מְחֻלָלִים,  כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרָד,  בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ בְּעַמוּתָת כּוֹשָׁרוֹת.  

(המנויים על 'בית האוצר' מחללים על המטבע המיועדת להם שם)   

נוסח הפרשה מהשדה או מהגינה

לרוב הפוסקים המפריש מפירות שחייבים בתרומות ומעשרות בוודאות חייב לתת את המעשרות ללוי, לשם כך ישנו נוסח מיוחד שבו מפרידים את פירות המעשר בפועל על מנת ליתנם ללוי.

ישנם שני מקרים שבהם גם המפריש מגינה פרטית אינו חייב לתת את המעשר ללוי[2]:

- כאשר מפרישים מעלי תבלין, שלחלק מן הדעות אינם חייבים במעשרות.
- המנויים על 'בית האוצר' אינם חייבים בנתינת המעשר, משום שהוא ניתן ללוי דרך מסגרת זו.

יניח לפניו את כל הפירות שברצונו לתקן בהפרשה זו (אם הם ארוזים – יש לפתוח את האריזות, אם חתך את הפירות או בישלם קודם לכן, יכוון בהפרשתו גם על הטעם הבלוע בכלים) ויברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.

מָה שֶׁאֹמַר עַכְשָׁיו יָחוּל עַל כָּל מִין בְּנִפְרָד:

יקח מעט מן הפירות שלפניו ויאמר – הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל הַכֹּל.

ימדוד ויקח עשירית מן הפירות שלפניו ויאמר - הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן.

יקח עשירית מן הפירות שהפריש למעשר ויאמר - הֲרֵי הוּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.

בשנים א,ב,ד,ה לאחר השמיטה צריך להפריש מעשר שני[3], ובשאר השנים מפרישים מעשר עני. אם אינו יודע מאיזו שנה הפירות יאמר:

עֲשִׂירִית מִן הַנּוֹתָר חוּלִין, בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מָה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר עָנִי - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר עָנִי.  

אם יודע שבשנה זו יש להפריש מעשר שני יאמר:

עֲשִׂירִית מִן הַנּוֹתָר חוּלִין, בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מָה שֶׁבָּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִפְדּוֹת מַעֲשֵׁר שֵׁנִי.

מָה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ - הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וָרֶבַע בְּנִפְרַד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ, בְּעַמוּתָת כּוֹשָׁרוֹת.   

אם יודע שבשנה זו יש להפריש מעשר עני יאמר:

עֲשִׂירִית מִן הַנּוֹתָר חוּלִין, בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מָה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הִיא מַעֲשֵׂר עָנִי.

[1] בעבר חברת תנובה היתה כמעט הספקית הבלעדית של הפירות והירקות בארץ, והיא היתה דואגת להפרשת התרומות והמעשרות. בשנים האחרונות היא הפסיקה לעסוק בכך, והשוק פרוץ לכל מאן דבעי.

[2] במקרים אלו רשאי לומר את הנוסח המיועד להפרשה מחנות או מהשוק, אך עליו להוסיף ברכה בתחילת ההפרשה, וכן לברך על פדיון מעשר שני בשנים המתאימות.

[3] בשנים הקרובות מפרישים מעשר שני בשנים: תשע"ז, תשע"ט, תש"פ, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ו, תשפ"ז, תש"צ, תשצ"א, תשצ"ג, תשצ"ד, תשצ"ז, תשצ"ח, תש"ק, תשק"א.

ההשתייכות של הפירות לשנת המעשר נקבעת כך: ירקות – כל הנקטפים בשנים אלו חייבים במעשר שני, ובשאר השנים חייבים במעשר עני. פירות – כל שהחלו לגדול לאחר ט"ו בשבט של שנים אלו עד לט"ו בשבט בשנה הבאה – חייבים במעשר שני, והשאר חייבים במעשר עני. בלימונים ואתרוגים יש להפריש מספק את שתי המעשרות.