גבינת גוי אסורה אא"כ היתה חשגחה .

לפי הספרדים צריך השגחה כל אורך היצור , מהחליבה. 

אשכנזים- יש דעת מקילה כאשר היתה השגחה מהעשייה של הגבינה עצמה- למרות שלא היתה השגחה על החליבה עצמה. 

אבל כאן גם לא היתה  השגחה על עשיית הגבינות וגם שמו אותן יחד בתוך מי מלח שזה דין של "כבוש" כלומר שהטעם עובר מזו לזו. (אמנם זה תלוי בריכוז המלח במים)

שו"ע יור"ד ס' קט"ו

סעיף ב

גבינות העובדי כוכבים, אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה. ואפילו העמידוהו בעשבים, אסורה.

הגה: וכן המנהג, ואין לפרוץ גדר (ב"י), אם לא במקום שנהגו בהם היתר מקדמונים. ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה, מותר (אגור פ' שואל). וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו. ואם ראה עשיית הגבינות ולא ראה החליבה, יש להתיר בדיעבד, כי אין לחוש שמא עירב בו דבר טמא מאחר שעשה גבינות מן החלב, כי דבר טמא אינו עומד, ובודאי לא עירב בו העובד כוכבים מאחר שדעתו לעשות גבינות (הגהות אשיר"י פא"מ ובארוך). ומכל מקום אסור לאכול החלב כך (שם).