1. נעיצה בקרקע לא מועיל להכשרות שום כלי. נעיצה בקרקע הוא מנקה סכין שיש עליו שמנונית. כלומר אם חתכת נקניק בשרי עם הסכין ואתה רוצה לחתוך כיכר לחם עם אותה סכין ואתה רוצה שהלחם יחשב כ"פרווה" ולא בשרי אז אתה צריך לנעוץ את הסכין 10 פעמים בקרקע קשים , כל פעם במקום אחר.
שו"ע פ"ט
מי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר, צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכלו עם הגבינה.
ואסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר. (וכן להיפך אסור) (כן משמע בארוך) . וכל שכן שאסור לחתוך גבינה, אפי' צוננת, בסכין שרגילין לחתוך בשר. ולא עוד, אלא אפילו הפת שאוכלים עם הגבינה אסור לחתוך בסכין שחותכין בו בשר. הגה: וכן להיפך נמי אסור. מיהו על ידי נעיצה בקרקע קשה, שרי (ב"י בשם א"ח וכל בו). אבל כבר נהגו כל ישראל להיות להם שני סכינים, ולרשום אחד מהם שיהא לו היכר. ונהגו לרשום של חלב, ואין לשנות מנהג של ישראל.
2. שו"ע יור"ד סימן קל"ה
כל מקום שצריך עירוי, צריך למלאותו מים על כל גדותיו, ויניחם בו כ"ד שעות מעת לעת ולסוף כ"ד שעות ישפכם והמים מותרים, (ויש אוסרים המים) (מרדכי פא"מ ובארוך ואגודה בשם ראבי"ה). ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות, וכן יעשה פעם שלישית, ואף על פי שלא היו ג' ימים אלו רצופים אין בכך כלום. ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם, לא עלו לו אלא ליום אחד. ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ"ד שעות, לא עלו לו אותם המים. (מי מלח חזקים שיש בהן שליש מלח וב' שלישים מים, מועילים במעת לעת (טור בשם הרמ"ה) (כמו עירוי ג' ימים) (טור בשם הרא"ש).
© כל הזכויות שמורות לכושרות
