לכבוד הרב כ"ץ שלום! לאחרונה אני שומע יותר ויותר על ארגון "כושרות", ויש שאלה עיקרית שמטרידה אותי. לפי מה שהבנתי - "כושרות" עיניינו לפקח בעיקר על נהלי הכשרות של "המהדרין". - עד כמה באמת נחוצה ההקפדה על דרגת ה"מהדרין"? (הרי לכל סוגייא הלכתית יש דעות מקלות ומחמירות, ולא תמיד אפשר להשוות בין הדעות המחמירות שבכל סוגייא?) - המשנה בחגיגה ב/ז מתארת מציאות שבה "יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו, והייתה מטפחתו מדרס לחטאת" כלומר יש מדרגות שונות, ולמרות הפערים ביניהם - כל מדרגה מכובדת..? עד כמה הדחיפה לכשרות "מהדרין" באמת נחוצה וחיונית? האם אין בכך בזבוז יקר של משאבים?
"עמותת כושרות" (ע"מ 580416154)הוקמה כדי לפקח שנוהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל מקוימים בפועל בשטח באולם השמחות. בםפר נוהלי הכשרות של הרבנות ישנם הבדלים מאוד מעטים בין "מהדרין" לבין כשרות רגילה. לדוגמה:במהדרין לא מתירים לבשל כבד צלוי שהיה קפוא יותר משלושה ימים לפני הצליה.ובלא מהדרין מתירים. במהדרין עוגה מבלילה רכה צריך להיות מוכנס לתנור ע"י ישראל(כמיבן לאחר שהתנור מופעל ע"י ישראל).ובלא מהדרין מתירים כניסה לעוגה ע"י גוי.
פרסמתי כבר כמה פעמים את נוהלי הרבנות לאולמות ואפרסם שוב.
אולמות
מוצרים - כללי 1. הזמנת המוצרים תיעשה בתיאום מראש עם משגיח הכשרות. 2. המוצרים יתקבלו אך ורק כשהם מסומנים בסימון כשרות של רבנות מוסמכת. *המוצרים - רק על פי רשימה מיוחדת. 3. המשגיח ינהל יומן קליטת מוצרים הנכנסים לאולם. 4. למשגיח תהיה גישה חופשית לעבור ולבדוק - בכל זמן שירצה - את הניירת בהנ"ח של המחסן וכן לבדוק במחשבים המדווחים על קבלת סחורה, תעודות משלוח ועל יומן הארועים. 5. יש ליחד מקום עבור מוצרים המוטלים בספק קודם אישור השמוש על ידי המשגיח, מקום זה יהיה נעול והמפתח יהיה בידי המשגיח. 6. אין להכניס לאולם מוצרים מבושלים או אפויים ומיני מתיקה שהוכנו בבתים פרטיים. 7. במוצרי יבוא על המשגיח לקבל מהספק צילום של אישור כשרות מהרבנות הראשית ולא להסתפק בכיתוב שע"ג התווית אף כשיש על התווית חותמת כשרות כל שהיא. 8. יש לבדוק את קוד המוצר ושם היבואן, נמצא בד"כ בתחתית הקופסא או במכסה , לקבלת פרטים, יש לפנות במחלקת הייבוא של הרה"ר לישראל.
ירקות עלים 1. ירקות עליים לא יתקבלו אלא הגדלים בגידול מיוחד ומפוקחים מחרקים באישור רבנות מוסמכת (נספח א' מצו"ב). 2. כרוב ניתן לנקות בתנאים הבאים: הסרת ארבע שכבות עליונות, הוצאת הליבה, קציצתו, השריה בחומר, ושטיפה בזרם מים חזק במיוחד. 3. כרוב נגוע לא יקלט בשום מקרה. 4. * כרוב יתקבל מתוצרת שגודלה בצורה מיוחדת, או מיובשים, בפיקוח רבני.
אורז קטניות וקמח 1. אורז, קטניות, בורגול ,שומשום וקמח יש לאחסן ולשמור במקום קריר מחוטא מתולעים ומזיקים. 2. אין להשתמש בפול יבש. 3. בדיקת קטניות תיעשה באופן הבא: א. בדיקה ביבש ע"ג משטח בהיר. ב. קטניות המצריכות השריה במים כגון: חומוס, עדשים, יבדקו פעם נוספת ע"ג משטח בהיר ביבש אחרי הוצאת הקטניות הצפות. 4. בדיקת אורז וקטניות תעשה סמוך למועד הבישול, ניתן לבדוק יום מראש כאשר מאחסנים את האורז והקטניות בקרור לאחר הבדיקה. 5. ניפוי הקמח יעשה בפיקוח המשגיח בנפה של 50 מש', לאחר הניפוי יש לשומרו במקרר.
פירות וירקות 1. פירות וירקות יש לקבל אך ורק מחנויות או מספקים שיש להם תעודת כשרות, הכוללת הפרשת תרו"מ וללא חשש ערלה. כמו כן חייבת להיות תעודת משלוח חתומה על ידי המשגיח. 2. בדיעבד, אם הובאו ירקות מספק שאין לו תעודת כשרות על הפרשת תרו"מ, על המשגיח להפריש תרו"מ ע"פ הנחיית הרבנות המקומית.
מיני מאפה מוצרי מאפה יש לרכוש ממאפיות שיש להם תעודת כשרות מרבנות מוסמכת בצרוף תעודת משלוח.
ביצים 1. ביצים יקלטו אך ורק כשהן מוחתמות ומאושרות. 2. פתיחת הביצים ובדיקתן באחריות המשגיח. 3. אבקת ביצים ונוזל ביצים יתקבלו ממפעלים העומדים תחת פיקוח רבנות מוסמכת. 4. אין להשתמש בביצים קלופות מיום אחד למחרתו אא"כ ניתן עליהם תבלינים או שמן בצורה ניכרת.
בצל - שום אין להשתמש בבצל ושום קלופים מיום אתמול, אלא א"כ הוספו להם תבלינים או שמן בצורה משמעותית.
יינות 1. יש להשתמש רק ביינות בכשרות של רבנות מוסמכת. 2. בבישולים יעשה שימוש אך ורק ביין מפוסטר. במהדרין, ביין מבושל בלבד. 3. יינות לא מפוסטרים יש להגישם סגורים בלבד. 4. אין להגיש יינות פתוחים מיום אתמול.
בשר 1. קליטת בשר ומוצריו תיעשה אך ורק באישור כשרות מפורט מהספק: סוג הבשר, משקל, כמות, וכן תעודת משלוח התואמת את האישור. *אין לקלוט אלא לפי רשימה מיוחדת מהרבנות המקומית 2. קבלת הבשרים תיעשה בנוכחות המשגיח בלבד. 3. אין לקלוט בשר ומוצריו שאינם מוכשרים.
לב 1. בישול: יש לחתוך לשניים ולנקות את החדרים מקרשי הדם ולהכשירו כדין בשר. צליה: יש לחתוך לשניים, לנקות את החדרים מקרשי הדם ולמולחו קצת קודם הצליה. *יש המהדרין לחתוך ערלת הלב והגידין שבפנים. 2. יש לצלותו בנפרד מחלקי בשר אחרים.
כבד הכשרה: 1. כבד יש לצלותו על גבי האש. 2. קודם הצלייה יש להסיר את המרה. 3. קודם הצלייה יש להדיח את הכבד במי ברז, יש להקפיד שלא ישאר מים על הכבד בשעת הצלייה (יש להניח על רשת כדי שירדו המים). 4. יש לחתוך את כבד הבקר לפרוסות דקות, ולצלותו על גבי אש. 5. יש לחתוך כבד עוף קודם הצלייה בסכין שתי וערב (אורך ורוחב). 6. ניתן להשתמש בכבד קפוא לאחר שהופשר ונבדק בדקירת סכין מעבר לעבר מספר פעמים ולצלותו. 7. כבד קפוא יופשר מאליו, אין להפשירו באמצעים מלאכותיים כגון מים רותחים או מקרוגל וכדו'. (יש להפשירו בכלי שבתחתית תיהיה רשת) 8. לפני הצליה יש למולחו מעט.
צליה ובישול: 1. יש לצלות את הכבד לפחות עד מחצית צלייתו, אין להורידו מהאש קודם שהגיע הכבד לכדי שיעור זה וכן אין להפכו מצד לצד במהירות. 2. לכתחילה יש לצלות את הכבד עד שלא נוטף ממנו דם או ציר. 3. הרוצה לבשל את הכבד לאחר הצלייה, יצלנו עד שלא ישאר בו דם או ציר ולפני הבישול ידיחו ג' פעמים.
תנור - קומביסטימר: 1. יסיק התנור קודם הכנסת הכבד. 2. יש להניח את הכבד על רשת ומתחתיה תבנית לקליטת הדם (ללא מים). 3. אין לצלות הכבד עם בשרים אחרים או ירקות. 4. אין להוסיף בשרים או חתיכות כבד בשעת הצליה. 5. אין לעטוף את הכבד בנייר כסף אפילו שיש בו חורים. 6. אין ליתן את הכבד בבצק או בביצה קודם הצלייה. 7. הצולה בתנור צריך להשאיר את דלתו מעט פתוחה. 8. אם צולים את הכבד רשת מעל רשת יש לשים תבנית לכל רשת בנפרד. 9. הקומבי צריך שיהיה במצב צליה יבש ללא אדים דלתו פתוחה כל זמן הצליה ושימת לב שהטורבו לא פועל (המאורר). 10. יש לשטוף את הכבד לאחר הצלייה. 11. אפשר לצלות כבד בגריל חשמלי כשהכבד מונח על רשת והדם זורם לתבנית מיוחדת לכך אף שהחום מגיע מלמעלה. 12. אין לצלות כבד בתנורי מקרוגל. 13. * יש לצלות כבד על אש גלויה בלבד. 14. * כבד שהופשר ונצלה אין לבשלו אלא כבד טרי שלא עברו עליו ג' ימים.
כלי צליה: 1. יש ליחד רשת, שפוד, סכין, מזלג ומלקחיים מיוחדים לצליית כבד. כלים אלו יסומנו בסימון מיוחד. 2. התבנית שזב לתוכה דם הכבד אסורה בשמוש אחר, אלא לקליטת דם הכבד, תבנית זאת תסומן באופן מיוחד. 3. יש לייחד תנור לצליית הכבד.
לשון 1. יש לקנות לשון מוכשר ומנוקר. 2. לבדוק הניקור במקום חוטי הדם לאורך הלשון.
דגים 1. רכישת דגים תתבצע מספקים מאושרים בלבד ובצירוף תעודת כשרות. 2. ביצי דגים אין לקלוט אלא בלווי תעודת כשרות מרבנות מוסמכת.
קרור מפתח מקרר הבשרים ימצא בידי המשגיח בלבד.
בישול 1. הדלקת האש והנחת הסיר תעשה אך ורק על ידי המשגיח. בשעת הדחק יעשה הדבר על ידי עובד יהודי. 2. תנור שנשאר דלוק כל הזמן אלא שהטמפרטו' עולות ויורדות על ידי סגירת הדלתות - ניתן לסגור את התנור על ידי נכרי, למרות שגורם בכך להגברת החום. 3. תנור קומביסטר שסגירתו גורמת להפעלתו, הסגירה תיעשה ע"י יהודי. 4. תנור שכבה במהלך שעות העבודה לא יובער מחדש אלא על ידי יהודי. 5. הדלקת הקיטור תיעשה ע"י יהודי בלבד. 6. *בכל המקרים (דלעיל 2-5) הכנסת התבניות או הסירים תעשה על ידי יהודי.
חלבי-בשרי 1. לא ימצאו חמרי גלם, מוצרים או כלים חלביים באולם. 2. כל התוצרת תהא בחזקת בשרי.
בשר ודגים 1. אין לבשל או לאפות בשר ודגים יחד. 2. איו לטגן באותה מטגנת בשר ודגים אלא אם כן הוחלף השמן והמטגנת נשטפה היטב. 3. יש לייחד מטגנת נפרדת לטיגון ירקות. 4. אם יש מטגנת כפולה, יש לעשות מחיצה ביניהן. 5. בזמן הגשת בשר (כגון בושה) ודגים יש להשתמש במגשיות, בסכו"ם ומלקחיים נפרדים. 6. כאשר יש "באר" בהגשה עצמית יש להקצות אזורים וכלים נפרדים הן לבשר והן לדגים.
כלים 1. כלים שניקנו מבח"ר שבבעלות גוי, או מחנות של נכרים חייבים בטבילה. 2. כלי זכוכית ומתכות, חייבים בטבילה בברכה. 3. כלים מעץ, חרס, פלסטיק, ניילון או כלים חד פעמיים אינם מחוייבים בטבילה. *יש הנוהגים להטביל כלי פלסטיק, חרסינה ופרצלן ללא ברכה. 4. טבילת הכלים תתבצע באחריות המשגיח ובמידה והוא מסתייע בעובד שאינו יהודי, תתבצע הטבילה בנוכחותו. 5. אם יש כלי מתכת חדשים ובייחוד נירוסטה יש לבדוק האם יש צורך בהגעלה. 6. כלים שיש בהם ספק אם נטבלו יש להטבילם בלא ברכה. 7. כלים שיש ספק בכשרותם ינעלו במחסן והמפתח יהיה בידי המשגיח.
קונדטוריה אולמות שיש בהם קונדטוריה יש לנהוג לפי הנוהלים המפורטים בקונדטוריות (עמ' 58).
שבתות ומועדים 1. ארועים המתקיימים בערב שבת וחג יש לסיימם שלוש שעות קודם כניסת השבת או החג. 2. אין להמצא באולם משעה קודם כניסת שבת עד שעה אחר צאת השבת לפי לוח זמני כניסת ויציאת השבת שמפרסמת הרבנות המקומית. 3. אין לבצע אירועים בשבתות. 4. מכירת חמץ תתבצע ע"י בעלי האולם או באי כוחם. * יש המקפידים שהמוצרים יהיו מקמח שנטחן אחר הפסח. 5. בימי בין המצרים, שהם מערב ר"ח מנחם אב ועד תשעה בו כולל.וכן בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר אין לערוך חתונות באולמות, מותר לערוך בריתות ובר מצוה. מנהג הספרדים לערוך חופות מל"ד בעומר.
המשגיח 1. יהיה נוכח כל שעות הכנת האוכל, ובשעת האירוע. 2. יכין דו"ח יומי על פעילותו. 3. יערוך תיק כשרות שיכלול רשימת המוצרים שבשימוש, ריכוז תעודות כשרות בתוקף למוצרים, הנחיות והוראות כשרות, פרסומים והודעות על הסרת כשרות. 4. יעמוד בקשר הדוק עם הרב המפקח מטעם הרבנות המקומית. 5. אם מסיבה כל שהיא יעדר מהאולם, ידאג להודיע מראש לרבנות המכשירה כדי שיהיה משגיח מחליף בזמן העדרותו.
דו"ח משגיח יכלול את הפרטים הבאים: · השם, ת.ז. כתובת,טלפון. · שעת כניסה שעת יציאה. · קבלת סחורה ובדיקתה. · ניהול יומן כניסה והוצאה (כולל כשרויות, תעודות משלוח, תעודות כשרות). · בדיקת תולעים בירקות עלים. · בדיקת תולעים בקטניות. · מוצרי בשר: הכשרתם (פרוט: מוח, כבד, לב) וצלייתם. · פתיחת ביצים ובדיקתם. · הכנסה לתנור והדלקת האש · בדיקת כלים חדשים והטבלתם. · הכשרת כלים שנטרפו. · הערות כלליות.
התשובה התקבלה מהרב משה כ''ץ
בתאריך א' טבת ה'תשס"ד
ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
