שלום וברכה, אני מצטט מה שכתב הרב יגאל הדאיה בפסקי הלכות תולעים, חוברת "אמונת עתיך" (חוב´ 33 עמ´ 38): "דונג, מזון מלכות (טוני-רויאל), ו´פרופוליס´, יש מהפוסקים המתירים אותם באכילה למרות שמקור חומרים אלו בכוורות הדבורים. בפרט יש להקל לצורך חולה או לשם חיזוק גופו של בריא. לעומת הדבש המיוצר בכיס מיוחד בגוף הדבורה - מזון המלכות, הפרופוליס והדונג מופרשים מבלוטות הלסת והדונג של הדבורה. בשו"ת שבט מיהודה (ח"א שער ה´ עמ´ שדמ) ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סי´ נט) התירו את השימוש בחומרים האלו מהסיבות הבאות: א. אפשר שהם כלולים בהיתר שהתירה התורה את הדבש היוצא מן הדבורה. ב. כיון שהם מרים ואינם ראויים לאכילה בפנ"ע דינם כ"פירשא" כמבואר לעיל. ג. כיון שאינם נאכלים בפני עצמם אלא בתערובת בדבש, והם נותנים טעם לפגם בדבש ובטלים.
התשובה התקבלה מהרב משה כ"ץ
בתאריך י"ג טבת ה'תשע"ה
ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
