מו"ר הרב אליקים לבנון
א. אין אומרים תחנון מראש חודש סיון עד י"ב סיון, שהם שישה ימים לאחר חג השבועות. ימים אלה נקראים "ימי השלמה", מפני שכאשר היה בית המקדש קיים, אפשר היה להקריב את עולת הראיה ואת שלמי השמחה בששת הימים הללו.
ב. השנה חל חג השבועות במוצאי שבת .
|
ג. סעודה שלישית בשבת, רצוי להשתדל לעשותה בשעות אחה"צ המוקדמות (לכתחילה עד 16:15, תחילת שעה עשירית) כדי שיכנס לחג כשהוא תאב. אך מי שלא סעד, יכול לאכול גם אח"כ, "ויאכל מעט פת, לכבוד יו"ט" (סי' תקכ"ט, א', ברמ"א).
ד. הכנות ליום טוב
ה. מאחרים להתפלל תפילת ערבית בליל יום טוב, כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות", ומתחילים 25 דקות אחרי השקיעה, בשעה 20:12. בתפילה אומרים "ותודיענו", שהיא הבדלה בין קדושת שבת לקדושת יו"ט.
ו. ליל יום טוב החל במוצאי שבת, עושים הבדלה וקידוש יחד: יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. יש להכין את נר הנשמה, או נר אחר שהודלק ממנו, ולהביאו לשולחן הסעודה, כדי שאפשר יהיה לברך עליו את ברכת מאורי האש.
מי שבירך שהחיינו בהדלקת נרות, לא יחזור ויברך.
ז. נוהגים להיות ערים וללמוד בליל החג, תזכורת ותיקון למעמד הר סיני.
מי שמרגיש שראשו כבד עליו וקשה לו ללמוד, יעשה הפסקה ויישן, כי לא לישון וגם לא ללמוד, יצא שכרו בהפסדו.
ח. מצורפת טבלת ברכות השחר לניעור בלילה, לצפייה לחץ כאן .
ט. בתפילת שחרית, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת רות. אם יש מגילה כשורה, על קלף, אשכנזים מברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו. ספרדים נוהגים לקרוא את המגילה בלי ברכה, יש קוראים במהלך הלילה, ויש הקוראים לפני מנחה. אשכנזים החוששים מאריכות תפילות שחרית ומוסף, לאחר לילה בלא שינה, יכולים לקרוא את המגילה, בברכה, בעלות השחר, לפני שחרית כותיקין.
י. יציאת החג: 20:27.
הבדלה: הגפן והמבדיל, בלי נר ובשמים
חג שמח!
© כל הזכויות שמורות לכושרות