במה לכשרות » האם מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט הוא דווקא מפירותיה של ארץ ישראל?

האם מנהג אכילת הפירות בט"ו בשבט הוא דווקא מפירותיה של ארץ ישראל?

הרב גבריאל קדוש

מנהג אכילת פירות בט"ו בשבט עתיק יומין הוא, ומנהג הבא לציין את ראש השנה לאילנות ואת קיום המצוות התלויות בארץ, ראוי הוא שיתקיים בפירותיה של ארץ ישראל דווקא.

 חז"ל מתארים את מעלת ארץ ישראל דרך גודלם של פירותיה ואיכותם, ככל שהפירות משובחים יותר, כך סימן בידינו שארץ ישראל מתרצה לבניה. הארץ נותנת פירותיה בעין יפה לבניה המתקבצים ובאים מארבע כנפות תבל, לחונן עפרה ולעסוק בגאולתה.

ספר 'שער החצר' לצוף דב"ש (הרב דוד בן שמעון זצ"ל, מייסד ועד העדה המערבית בירושליםומבוני ירושלים שמחוץ לחומות), עוסק כולו בשבחה של ארץ ישראל. שם כתב הצוף דב"ש, שריבוי הפירות בארץ ישראל מראה על שבחה ומעלתה, והביא (פרק רל"ה) בשם מדרש ילקוט, שמעלת ארץ ישראל היא שיש בה מכל הפירות שבעולם: "'משחקת בתבל ארצו' - רשב"י אמר: תבל זו ארצו, ולמה נקרא שמה 'תבל' - שהיא מתובלת מכל ארצות, שכל הארצות מה שיש בזו אין בזו, אבל א"י אינה חסרה כלום, שנאמר: 'לא תחסר כל בה'". אך הוסיף לכתוב שמעלה זו מותנית ברמתם הרוחנית של יושבי הארץ: 'בשעה שישראל עושים את התורה אין פירותיה כלים...'.

 מפתיע לראות שישנה תלות בין פירות הארץ למצב הארץ עצמה וישיבת ישראל בה. אם הארץ בתפארתה וישראל יושבים עליה - פירותיה איכותיים, ואם חלילה היא בחורבנה וישראל גולים ממנה - פירותיה חסרים. הצוף דב"ש הוכיח דבריו מפשר הברכה שאנו מברכים 'ונאכל מפריה ונשבע מטובה': "וקשה, וכי לאכול מפריה אנחנו צריכים, כמה פעמים לבקש מהשי"ת? והכוונה על פי מה שכתבו המקובלים, שבזמן שהייתה א"י בקדושתה ומזבח בנוי על תילו, קדושת פירות א"י וטעמם היה גדול". והוסיף הצוף דב"ש לבאר, שעל ידי אכילת הפירות של ארץ ישראל, אנו מזדככים ומטהרים.

אם כן למדנו שראוי לאכול בט"ו בשבט מפירותיה של ארץ ישראל דווקא, שכן  על ידי אכילת הפירות אנו מרבים  קדושה וטהרה בעם ישראל ובארץ ישראל. ב"ה שזכינו והתברכנו בשפע מפירותיה של ארץ ישראל, ויכולים אנו "לאכול מפריה ולשבוע מטובה".

© כל הזכויות שמורות לכושרות