במה לכשרות » תולעים בבשר הדגים

תולעים בבשר הדגים

הרב דוב לנדא , ירושלים

בתקופה האחרונה קמו מספר רבנים לעורר את הציבור, להקפיד שלא לאכול מהדגים, בגין שנמצאו בבשרם תולעים. הפניה לציבור בנושא, דרך העיתונות, גרמה לבלבול מסויים אצל הלומדים והעוסקים בכשרות, ומבוכה גדולה אצל הצרכנים הרגילים. בדברים דלהלן אי"ה נשתדל לפשט ולהסביר את הדברים, כאשר בסופם נסיק מה עלינו לעשות.

 מקובל היום לא לאכול דגים שיש בהם טפילים בקרביים או בחלל הבטן, כאשר התפיסה המקובלת היא, שתולעים, שהגיעו ממי הים, חדרו אל מקומם בעודם מחוררים את דופן הבטן, ולכן הם אסורים באכילה. הרב משה ויא, בספרו בדיקת המזון כהלכה, מביא כי מחזור גידולם הוא ביצי תולעים שהוטלו במי הים. ביצים אלה בוקעות ותולעים יוצאים מהן; סרטנים קטנים בולעים את התולעים; דגים קטנים בולעים את הסרטנים; דגים גדולים בולעים את הדגים הקטנים, שבלעו סרטנים עם תולעים; כלב ים אוכל את הדגים הגדולים, ובחום קיבתו התולעים מטילות ביצים חדשות, הנפלטות עם הפרשותיו לים הפתוח, והדגים שאנו רוכשים אכלו מאותן תולעים.

 בקובץ אור ישראל (טבת תשנ"ז) האריכו מספר רבנים בשאלת התולעים הנמצאים בדג הקרוי "וייט פיש", ולהלן תיאורו של הרב משולם נתן שפיגעל, כפי ששמע ממדענים שונים: התולע שנמצא בתוך בשר הוויטפי"ש הוא נקרא בלשונם טרייאינאפרי"ס קראסע"ס, וטבעו של תולע זה הוא שנמצא תולע בתוך הבני מעיים של הדג הנקרא העכ"ט, ובחודשי האביב הוא משריץ ביצים לתוך המים, ולפעמים נפלט גם התולע עצמו ומניח הביצים בתוך המים, ולאחר בערך שני ימים הביצה נתרקם ונפתח, ויוצא תולע חי קטן מאוד (זחל), והוא נקרא בלשונם larve  או corcidia, שיש לו סביב גופו כמו שערות, ובהם הם שטים בתוך המים, וגודל שלהם הם כמו 51-70, מיקרו ויכול לחיות במים עד כמו ב' שבועות, ויכולים ליגדל שם עד כפליים כמו 100-140 מיקרו, ובמצב הזה לא נתברר אם שייך לומר עליהם שהם נראים לעין, עכ"פ כנגד השמש או ע"ג דבר שחור. ושוב בא שרץ הים ובולע הזחל, והזחל הוא חוטר ועובר בתוך המעיים של השרץ, ושם נתגדל יותר עד כדי שיעור של 275-330 מיקרו, והוא כמו שליש מילימטר. שיעור הזה הוא עפ"י עדותם כפי מה שנמצא בתוך מי הים, ולא כפי מה שנמצא בתוך המעבדה, ששם מצוי להיות כמה מהם שהיו קטנים משיעור זה. והטעם בזה שבתוך מי הים הוא נבלע רק זחל א' לתוך השרץ, ואולם במעבדה  נבלעים יותר מא' וכמה פעמים כמו ג' וד' לתוך שרץ א', ומשום מקומו הדחוק אי אפשר ליגדל כשיעור הראוי שיהא יכול ליגדל אח"כ בתוך בשר הוייטפיש. ועוד הם אומרים שהתולע, כשנבלע אח"כ לתוך הוייטפיש, אינו ביכולת לחיות ולעבור לתוך הבשר, רק אם הם בשיעור הזה כמו 300 מיקרו, שאם הם קטנים מזה הם מתעכלים ויוצאים דרך בית הרעי, והוא מה שקוראים Mature procercoid, ובמצב הזה הוא בוודאי דבר הנראה לעיניים. ואע"פ נקרא אצלם דבר מייכראסקאפי, היינו משום שהוא דבר שקשה לעין להכירו מהו, אבל מכל מקום אם יסורו מהשרץ ויניחו ע"ג דבר שחור וכד', יהא בוודאי נראה לעין שיש שם איזה דבר, וגם שלדעת כמה חכמי הטבע הם ג"כ נראים לעין במים כנגד השמש ושם יכול לחיות כ"ז שהשרץ הים חי, ושם הם במצב הנקרא אצלם Lnmobie, פי' שאינם רוחשים רק הם מרחיבים או מקטנים עצמם, ובמצב כזה הם נקראים בלשונם procecroid. ושוב השרץ נבלע ע"י הדג הנקרא וייט פיש, וכשבא לתוך מעיו נתעכל השרץ והתולע המונח בתוכו יוצא מהשרץ, ושם הוא משנה צורתו בתוך המעיים של הדג מצורת קצת עגול ליותר ארוך כמו 10-15%, ונשתנה למצב הנקרא אצלם plerocercoid ושם הוא מתחיל לרחוש וחודר ועובר לתוך דופן הבני מעיים, ועובר עד חלל הבטן (והדרך שעובר הבני מעיים הוא ע"י שפולט אינזים שע"י נפרד וניקב בשר הבני מעיים באופן שאינו מזיק בשר הדופן וע"י עובר הדופן ושוב כשעובר נסתם מיד הנקב), ואם אינו מצליח לעבור הבני מעיים הוא נתעכל. ובאמת הם אומרים שרוב התולעים הנכנסים ע"י שרץ הים נתעכלים ויוצאים דרך הרעי, ועכשיו בתוך חלל הבטן הוא מתחיל ליגדול יותר ע"י שנבלע בגופן משומן הדג, ושוב סובב ורוחש עד שחודר לתוך הבשר שהוא כנגד חלל הבטן, ומשם רוחש לתוך בשר העב של הדג, ולפעמים רוחש שם כמו חמשה חדשים עד שבמקום מסויים הוא עושה סביבו כמו כיס ודר שם, ונתגדל עד כמו 4-15 אינטש, וזהו מה שמוצאים בתוך בשר הוויניפע"ק ויי"ט פי"ש, ויכול לדור בתוך הבשר עד כמו חמש או שש שנה (והנה לאחר כמו חמש ושש שנה הם מתים ונימוחים ונבלעים שוב לתוך בשר הדג). ושוב כשנבלע הויי"ט פי"ש ע"י ההעכ"ט פי"ש נתעכל הדג ווייטפי"ש, והתולע יוצא ודר בתוך מעיו, ונתגדל במדה שיכול להטיל ביצים, וחוזר חלילה הסדר דלעיל. עוד אומרים, כשיחתוך הבני מעיים של הוויי"ט פי"ש בחודשי אביב ימצאו התולעים הקטנים בתוך הבני מעיים, ובכל השנה מוצאים תולעים אלה בתוך חלל הבטן, גודל שלו כמה מילימטר ועוד יותר. כל הבירורים הנ"ל הם ע"י בדיקות, שגדלו במעבדה תולעים ושרצי הים ודגים בתוך בריכות, וראו התהליך שלהם, וגם אח"כ, כשעוברים בתוך הדג; חותכים בכל שעה דגים ורואים כל סדר הליכתם.

 השאלה העומדת בפנינו, כאמור, היא, מה דינם של הדגים שיש בבשרם תולעים.

 בשו"ע הלכות תולעים (סי' פ"ד סעיף ט"ז) נפסק: כל תולעים הנמצאים בבהמה, בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה, אסורים. והנמצאים בדגים במעיהם – אסורים, בין עור לבשר או בתוך הבשר - מותרים. וע"כ הגיה הרמ"א: ואפילו פירשו קצת וחזרו – מותרין, כי כן רביתייהו לפרוש קצת ולחזור.

מקור הדברים הוא דברי הגמ' (חולין סז:) דרני דבשרא אסירי. דכוורי שריין אמר לה רבינא לאימיה אבלע לי ואנא איכול.

 אלא שמדברי הרמב"ם נראה שאין הדברים פשוטים לדידהו. שכן בהלכות מאכלות אסורות (פ"ב הי"ז) פסק: תולעת הנמצאת במעי הדגים, ובמוח שבראש הבהמה, והנמצאת בבשר אסור, ע"כ. וכפי שהסביר המגיד משנה, הרמב"ם סבור שכל התולעים הנמצאים בדג מחיים – אסורין, והטעם מפני שאינן מתהוים ממנו אלא נכנסים לו דרך נחיריו. וכשאמרו דכוורי שריין הוא כשהתליעו אחר מיתה ודכותה בבשרא אסירי.

וכן למד הערוך השולחן (סי' פ"ד סעיף צ"ב), שלרמב"ם יש שיטה אחרת בתולעים שבבשר, שלא ככל הפוסקים, והוא סובר שבדגים, אפילו נמצאו בבשר של דג מחיים - תולים שנכנסו מבחוץ, והם אסורים וכו'.

וכבר השיג הראב"ד על דברי הרמב"ם, בכתבו שדברי הרמב"ם - שיבוש הוא, שאף בשר מליח תולעתו מותרת. אבל מה שאמרו מורנא דבשרא אסירי דכוורי שריין תולעים שהיו בו מחיים, קאמר ודכוורי שרי דחיי הדגים כמיתתן דמו. וע"כ כתב המגיד משנה שדברי הראב"ד הם שיטת האחרונים וכו'. וכשנעיין בדברי הרשב"א (עמ"ס חולין) נראה, שהתיר את התולעים שבבשר הדגים, משום שברור הוא שהם נוצרו מגוף הדג ולא באו מבחוץ. גם הר"ן הסביר כך את הדברים: תולעים הנמצאים בבשר הדגים, שלא היה אפשר שבאו מן החוץ אלא נוצרין מבשרו - מותרין. וכן בהגהות אשר"י תולעים בכוורי ברור הוא לנו דמינה קגבלי, ולכך שרי הילכך תולעים שנמצאו בגוף הדג שרו ושנמצאו בחוטמו ובמיעייהו אסירי.

 הטור פוסק: הנמצאים בדגים במעיהם – אסורין, בין עור לבשר או בתוך הבשר – מותרין, והגדלים בבשר ודגים ובגבינה המלוחים מותרין כל זמן שלא פירשו.

 לאור הדברים האמורים, הרי ברור שדעת הפוסקים להתיר לאכול דגים שיש בהם תולעים בבשרם, משום שוודאי הוא שאותם תולעים נוצרו מבשר הדג.

 ועתה, כפי שכותב הרב שניאור רווח, בבדיקות שנעשו וגידלו את הדגים הנגועים במקומות שאין בהם חיות ים - לא נמצאו תולעים אלו כלל. מבדיקות שנעשו במשרד הבריאות בארה"ב נעשה ניסיון, ע"י אותן רשויות, לגדל את דגי קוד במקום שאין שם גידול סרטנים ולא נמצאו כלל תולעים בדגים אלה, ושוב החזירו את הדגים למקום שיש סרטנים, וחזרו ומצאו בהם את התולעים. ואף הוא בדק בדגי קוד במפעל בבומבי שבהודו, ומצא בתוך קיבת הדג סרטנים רבים, ולא נמצאו נימטודות לא בחלל הבטן ולא בבשר הדג. וכנראה הטעם הוא, כיון שבאיזור הדייג שאותם דגים נידוגים לא מצויים חיות ים באזור זה. ואף בדג הסלמון, שיש בו נגיעות גדולה של תולעי אניסאקיס בבשרו, מכל מקום אותם שגדלים בכלובים ולא בים הפתוח נמצאו נקיים לחלוטין, ולא היה בהם תולעים כלל. ולדבריו, דעת המומחים היא שכניסתם לבשר הדג היא רק לאחר מיתת הדג כשהדג כבר אינו יכול להתנגד והם עדיין נשארים חיים, ואזי הם חודרים לבשר הדג, ויוצאים ונכנסים, ורק לאחר הקפאת הדג הם מתים מחמת ההקפאה, ואותם שבבטן מתים בבטן, ואותם שנכנסו לבשר מתים בתוך הבשר.

ולכן מתחילה הבעיה, שמבחינה מדעית או מציאות שבימינו, שהתולעים שבבשר הדג הם בוודאי תולעים שהגיעו ממי הים ונכנסו לתוך בשר הדג. ואם נכונים הדברים הרי שצריך לאסור אותם.

 כידוע, בהלכה נפסק שמותר להרוג כינה בשבת, משום שהכינים מתרבות מלכלוך. ובאו חכמי אוה"ע וטוענים שהכינים מתרבים מבקיעת ביצים. ונשאלה השאלה האם כיום אסור להרוג כינים בשבת. ה"פחד יצחק" ערך צידה ר"ל, שבזמנינו שחכמי אומות העולם חקרו וראו שהכינים מתהוים מביצים, אסור יהיה להרגם בשבת. הוא הפנה את שאלתו לרבו מוהרי"ב ממונטובה ז"ל, ותשובתו היתה שאין לשנות בשביל חקירות או"ה את הדינים המיוסדים על קבלות קדמונינו. והחזיק אחריו בעל הפחד יצחק בראיות.

במכתב אליהו (ח"ד עמ' 355 הערה 4) מובא, שהגר"א דסלר זצ"ל דיבר אודות הכינים, ולדעתו אין הדין משתנה, ויש לאחוז בשתי ידים את דברי חז"ל - בין לקולא בין לחומרא.

וכן בפלתי (סי' מ' ס"ק ד'), בשאלה הידועה שנמצאה תרנגולת ללא לב, והיה ויכוח בנושא אם תרנגולת יכולה לחיות בלי לב או שמא חתול חטף את הלב לאחר פתיחתו. וכתב על כך בפלתי דבר זה בנוי לדעתו עפ"י השכלת הטבע ומציאות, שלא יצוייר לבעל חי להיות חי בהעדר הלב, וכי זהו הכחשת הקבלה והתורה עד שנימא שיבטל אלף עדים ואות אחת מהתורה לא יבוטל. וכי בזה הכחשה לתורה וקבלה? אדרבה חיזוק מבלי לילך אחר מציאות הטבע, רק כפי התורה אשר לנו מורשה, ומה בכך שמכחיש חוקות הטבע? וכי ע"י יצא חורבה כמו שיש לחוש אם נכחיש כללות התורה בטריפה אינו חיה וכדומה, ובפרט יסודת חכמי טבע בנוי עפ"י נסיון היום היה הסכמה כך, וכאשר באו אנשים שראו ההיפך, אף הם נזרו אחור מהסכמתם ועשו כלל אחר. וכן תמיד עד כי עכשיו, ע"י נסיון, נסוגו אחור ממש מכל הנחת גלינוס ארסטו וכדו', ובחרו הנחות ויסודות חדשים, א"כ איך בשביל יסודות טבע מציאות נכחיש העדים ונתיר איסור טריפה וספק שלה?

גם בשאלתנו היה עלינו לומר, שאם חז"ל קבעו שתולעים שבבשר וודאי נוצרו מגופן ולכן מותר הדבר, לא ישתנו הדברים בגין חקירות או"ה.

אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' פ"ג וחזר פעם נוספת על הדברים ח"ז סי' קכ"ז) דן אודות דג סעבעלפיש, שלפי דעת חוקרי אומות העולם נתברר להם שהתולעים הנמצאים בבשר נתהוו באופן הנ"ל, והשאלה היא איך נפסוק כאשר חכמי המדע סותרים את דברי חז"ל. ולדעתו אין הדבר פשוט לפשוט להיתר ולהיפך, משום שחכמינו ז"ל היו בקיאים בסתרי הטבע, והם ידעו ששם זה של התולעים המוזכרות בגמ' בשם דרנא, וודאי נבראו מתוך הבשר של דגים, ואין ספק על מוצאם, ולכן החליטו שאותן תולעים הקרויות דרנא בדגים מותרים אבל קביעתם היתה רק על סוג זה הקרוי דרנא ולא על סוגי תולעים אחרות, ולכן אין לנו הבקיאות לדעת אם זה סוג דרנא שנזכר בחז"ל, ולכן אין לנו להתיר זאת. וכפי שכתב לי הרב שניאור רווח מצטרפים לאיסור זה הגר"ח גריינימן שליט"א, (להלן נראה שהרב משה ויא מביא בשמו להיתר) הגר"נ גשטטנר שליט"א והגר"מ שטרנבוך שליט"א.

אלא שבספר בדיקת המזון כהלכה מביא הרב משה ויא, ששאל את דעת הפוסקים הלכה למעשה בעניין זה, והם נקטו, שהיות ולדברי המדענים לא קיימת מציאות שתולעים נוצרו בתוך בשר הדג עצמו, ותמיד באו מבחוץ. א"כ דבריהם סותרים את דברי חז"ל, ולכן אין אנו מתחשבים בדעתם, ולא זזה הלכה פסוקה ממקומה, ואין לחוש לתולעים הנמצאים בתוך בשר הדג. כך שמע מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל מהגר"נ קרליץ שליט"א ומהגרב"צ אבא שאול זצ"ל ומהגר"ח גריינימן שליט"א, וכן ראה בשו"ת משנה שלמה בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, וכן הורה הגר"י וייס זצ"ל לוועד הכשרות של העדה החרדית בירושלים, וכן העיד הגר"ט וייס מאנטוורפן שליט"א (כיום גאב"ד עד"ח ירושלים) שהגר"ח פאדווא זצ"ל התיר להם. בנוסף לסברא זו, שדעת המדענים נוגדת את דברי חז"ל, היה צד נוסף להיתר, שאותן תולעים, כאשר הן פרשו אל תוך המים הפתוחים שבים הם היו בגודל מקרוסקופי ולכן אין הם נחשבים לשרץ שפרש. ומהגרי"ש אלישיב שליט"א שמע סברא הפוכה, היות ותולעת זו, שהיא כעת בגודל הנראה לעין, והיא היתה בחוץ אפילו שהיתה אז קטנה, נחשב שפירשה ואסורה. למעשה פסק להיתר, ובחורף תשנ"ז, כאשר בארה"ב נתעוררה שאלה זו לגבי תולעים שבתוך בשר ה"וייט פיש", ושם מעידים המדענים, שבניסיונות שנערכו רואים בבירור שהתולעים באים מבחוץ, פסק להחמיר, והדגיש שכוונתו רק למקרים כגון אלה שישנה עדות ברורה שהם באים מבחוץ, ואין זה נחשב סתירה לדברי חז"ל היות וחז"ל לא אמרו שאין אפשרות שיבואו מבחוץ, אבל בשאר מקומות אין לנו אלא כדברי חז"ל.

פניתי לוועד הכשרות של העדה החרדית לדעת איך הם נוהגים בנושא, ותשובתם היתה, שההוראה היא לא להכניס לחנויות שבכשרותם דגים שיש עליהם חשש תולעים בבשר, אף שלא נקבע הדבר כהלכה פסוקה שאסור לאכול מדגים אלה.

 כאמור לעיל, בקובץ אור ישראל פורסמו דעות שונות של רבנים מתירים ואוסרים, אולם כדאי לסיום להביא את דבריו של כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, מה שאמר בשיעור חומש רש"י פ' בה"ב תשמ"ג: עלינו לדעת שתורתנו הקדושה היא הנקראת חכמה, והיא החכמה האמיתית "קנה אמת ואל תמכור", ראשית חכמה יראת ה', וחכמה התורה הם הנקראים חכמים, ולעומת זה, מה שאומרים חכמי הטבע - אם דבריהם מתאימים לדעת חכמי התורה - מותר לסמוך עליהם, ואם אינם מתאימים לדעת תורה - אין בדבריהם ממש, ולהבל ולריק יחשבו, ואסור לסמוך עליהם, כי החכמה האמיתית היא התורה. מוכרחני לדבר בעניין זה, כי אתמול הגיע לידי מכתב ארוך שכתב איזה פרופסור, והיה כתוב בו שכל הדגים שבעולם כולם מתולעים, אין חילוק איזה דג ואיה מקומו. רעדה אחזתני בראותי את זה, כי דגים הם מאכל רגיל אצלי, ואין כדאי להחטיא את נפשי בימי הזוקן ע"י אכילת תולעים. וע"כ, ראשית כל ביקשתי שלא יעשו עוד דגים עבורי.

המכתב היה כתוב באריכות על כמה עמודים בשפת אנגלית, עם כמה ציורים, והיה מוסבר בלשון הקודש ע"י השולח. כשעיינתי במכתב נודע לי שהגוי כותב שכך הוא העניין, שנמצא איזה דג המטלת ביצים לתוך הים, ובאים דגים קטנים ואוכלים את הביצים, אח"כ בא דג גדול מזה ואוכל את דג הקטן, ואח"כ אוכל דג גדול יותר את הדג הזה, ועל ידי כל הגלגולים האלו שעוברים על זה הביצה נולד מעמו תולעת, וכך הם פרים ורבים בתוך הדג, ומדת תולעת כזה הוא אחד מחמש מאות במילימטר, וכל אחד יש לו גוון אחר, ע"כ תוכן המכתב. והשולח כותב ע"ז שראוי לחוש לדברים אלה, ושמעתי שאיזה רב כבר אסר את הדגים בשביל שאלת תולעים גדולה שנמצאה בהם.

הלא פרופסור זה שוטה ומשוגע הוא! איזה מעשה מוזר עלה על רעיונו ופרסמו, ועוד מאמינים לו! האם הוא עמד יומם ולילה לעקוב אחר זה הביצה? והוא יודע כל גלגוליו? ובפרט שתולעת זה היא רק אחד מחמש מאות במילימטר. יש הלכה מפורשת ביו"ד שתולעים המצאים בבשר הדג – מותרים, דמיניה קרבו וכו', ורק לפני כמה שנים עמדו כמה פרופסורים וקבעו שכל בעל חי - יש לו אם שהולידו, ואין כזה דבר שבע"ח יברא מאליו, הלא הכחשה היא בדעת חכמי התורה; הם אמרו שיש בעלי חיים שנבראים מאליהם, אף יש עכבר שנברא מאדמה וחציו בשר וחציו אדמה (חולין פ"ט מ"ו), והאיך אפשר לומר שהגוי יודע טוב יותר מחז"ל? מתחילה חשבתי שמכתב זה עשה מישהו במסחר הבשר, שרצה שיפסיקו מלאכול דגים, ועי"ז יקנו יותר בשר. אבל נודע לי שמטרת המכתב היא להקניט דעת תורה וחכמיה הקדושים שאומרת שיש תולעים שנבראים מאליהם. ועכ"ז נמצאים אנשים שמקבלים את דברי הכופר הזה כאמת, כי הלא כל מה שאומר הגוי אמת הוא. ועוד כותב רב שיש לחוש לדבריו, והינו מחמיר והלא זה כפירה ממש.

ויראתי שיגיעו הדברים לאזני ההמון ויחמירו על עצמם שלא לאכול דגים, כי הפרופסור אמר שכל הדגים, כולל אף פיי"ק וסלמון, מלאים תולעים, ואין נראים לעין. ע"כ מחוייב אני לומר, שצריכים לדעת שכל דברי הגויים הם שקר וכזב הבל הבלים, ואסור להאמין להם, כל שוטה מה שעולה על דעתו ומה שלבו חפץ מפרסמה, ולמדע יחשב, אם היו הרופאים משתמשים בחכמה כאלו היה פלא על מספר החיים, אין גבול לרעיונותיהם: אדם נברא מקוף, וכלב מחתול, הלא טפשות היא להאמין לדבריהם.

© כל הזכויות שמורות לכושרות