חמץ שעבר עליו הפסח

הרב מנחם בורשטיין

רציתי לשתף אתכם בשאלות שונות בהן אנו נתקלים בעניין "חמץ שעבר עליו הפסח", במיוחד במצבים בהם הייתה בעייה במכירת החמץ. בשו"ע (תמ"ח ג') פסק: "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס..." והסיבה: "דקנסוהו רבנן הואיל ועבר עליו בבל יראה ובבל ימצא" (משנה ברורה ס"ק ז' עפ"י הגמרא).

להלן השאלות:

• 1. מכרו החמץ לנכרי ואחר כך נודע שהוא יהודי
• 2. האם צריך להטביל את כלי החמץ שנמכרו לגוי (ועל כן ברבים משטרי המכירה נאמר שמוכרים את החמץ הדבוק בדופן או הבלוע בכלים ובמכירה כוללת מוכן הקונה לקנות גם דברים מסוג זה).
• 3. מכרו את החמץ פעמיים ע"י 2 רבנים
• 4. אנשים המוכרים את החמץ, אך ממשיכים לסחור בו בפסח
• 5. נוכרי לא חזר לאחר הפסח למכור חזרה את החמץ

נשתדל לענות בקיצור ונשמח שבשולחן שבת תעלו עוד רעיונות ותרחיבו בנושא.

• 1. פסק המשנה ברורה (ס"ק י"א) שהחמץ אסור לאחר הפסח בהנאה. לעומתו פסק במגן האלף (ס"ק ז') שהקנס של חכמים הוא רק במי שהקנס ירתיעו מלשהות חמץ ברשותו בפסח מה שאין כן ביהודי המתנהג כנכרי. אך בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ת, חלק ד' ס' י') סבר שניתן להתייחס ליהודי מומר כנכרי (ראה שו"ת הר צבי).
• 2. אם כתבו בשטר המכירה שמכרו גם את הכלים הביא בפתחי תשובה (יורה דעה ס' ק"כ ס"ק י"ג) שיש לטבול את הכלים לאחר הפסח ללא ברכה. אך ב"אלף לך שלמה " לרב קלוגר (יורה דעה ס' קצ"ד) הביא שנהגו העולם לא לטבול כיוון שדעת הקונה והמוכר שלא יתקיים מקח זה לעולם ולא נקרא שם הנכרי על הכלים.
• 3. חמץ הנמכר פעמיים אין חשש כיוון שמכירת אחת תופסת (ראה מנחת יצחק חלק ו' ס' ל"ח). והביא בפסקי תשובות שהחזו"א והסטייפלר היו מוכרים חמצם לכמה רבנים מפני כבודם.
• 4. כתב החתם סופר (יורה דעה ס' ש"י) שעיקר המכירה הוא גילוי דעת שהיהודי אינו חפץ בחמץ בפסח. ועפ"י דבריו (ראה שדי חמד מערכת חושן משפט ס' ט' אות ל"ה) נראה שאם המשיך לסחור בו יש לו דין של חמץ שעבר עליו הפסח. על כן בשנים האחרונות ביקש הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שבשטרות של אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות יש להוסיף שהמכירה היא לא למראית עין ואם יטען כן יתחייב בקנס של 100000 ₪. (ראה באר ישראל מהדורה תשנ"א עמוד נ"ט) אך יש פוסקים הסוברים (ראה אגרות משה חלק א' ס' קמ"ט וחלק ב' ס' צ"א) שהמכירה שרירה וקיימת כיוון שמחייבים את הנכרי לשלם עבור שווי כל החמץ, אך אם ממשיך לסחור בחמץ אפשר שהמכירה מתבטלת ויהיה לחמץ דין "חמץ שעבר עליו הפסח". האג"מ וכן הגרש"א אומרים שהמכירה אינה בטלה כי סו"ס חתמו, אמנם הסוחר גזלן אבל אינו מבטל המכירה.
• 5. באופן מעשי כשיבוא הנכרי אחר הפסח יבקש ממנו שישלם את החוב ואם אין לו יחזור ויקנה ממנו את החמץ. ואם הוא לא הגיע ביה"ד מחליט ונותנים רשות למוכרים להשתמש בחמץ על דעת שישלמו לנכרי אם יחליט להחזיק בחמץ עצמו. ( ראה "האלף לך שלמה" ס' רכ"א, וראה בשו"ת מהר"ש ענגיל חלק ב' ס' נ"ח מה הדין אם הנכרי התגייר בתוך פסח) אך רבים נוהגים לכתוב בשטר המכירה שאם לא ישוב הנכרי חוזר החמץ לרשות בעליו הקודמים מאותו הרגע ולא למפרע, כמובן.

על כן, חשוב ביותר שכאשר קונים אחרי הפסח בכל חנות המוכרת מוצרי חמץ, לשאול באדיבות על התעודה שהחמץ נמכר. יש המחמירים שלא לרכוש חמץ שנמכר לגוי בפסח, צריך לקחת בחשבון שישנן חנויות שמוכרות מיד לאחר הפסח דברים שנאפו לאחר הפסח ולאחר כחודש חודשיים מוציאים את התוצרת הישנה. מקפידים אלו יכולים להיעזר בתאריך הייצור שמופיע על האריזה דהיינו מוצרים שיוצרו החל מה- 26 לאפריל למניינם. אך ברוב המקרים מופיע קוד ייצור שעל פיו אפשר לדעת את תאריך הייצור. המספר הראשון בקוד מסמן את השנה ולכן כיוון שהשנה למניינם אנו בשנת 2011, המספר הראשון יהיה 1 (ישנם מפעלים הכותבים 11) שלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים שעברו מתחילת השנה האזרחית. השנה, אם מופיע מספר הגבוה מ- 116 זה מלאחר הפסח, דהיינו מתחילת השנה האזרחית עד איסרו חג פסח תשע"א עברו 116 יום. (ינואר-31 יום+פבואר- 28 יום+ מרץ- 31 יום+ איסרו חג חל ב-26 לאפריל למניינם). מפעלים מסויימים כותבים אח"כ גם את קוד המפעל והמשמרת. לנוחיותיכם בחלק ממדריכיכ הכשרות של הבד"צים ובספרו של ידידנו הרב משה ויא (בדיקת המזון כהלכה חלק א' מהדורה חדשה) מופיע לוח תמידי לחישוב קוד הייצור בקלות.

יחד עם זאת יש לזכור שהקוד מסמן את תאריך האריזה ולא תמיד את תאריך הייצור וכן אין הדבר אומר שכל המרכיבים יוצרו לאחר בפסח.

ידידנו הרב  יעקב משה חרל"פ מ"אסם" אמר לנו שבאטריות המיובאות מאיטליה ולא מופיע בהם קוד ייצור, אפשר לחשב  שתאריך האחרון לשיווק הוא בדיוק שנתיים מיום האריזה. וכן ש"אסם" בשנים האחרונות קונה אטריות שהיו בבעלות של גוי עד הגיעם  ועליהם נרשם "נרכש בחו"ל שאינו יהודי לאחר הפסח".

ולסיום נביא שאלה מעניינת המובאת בשערי תשובה על הלכות "חמץ שעבר עליו הפסח":

"ופעם אחת ארע שאינו יהודי הקונה מרתף משקים הלך בימי הפסח בכל פעם למרתף והיה שותה ושכור, והמשקים היו יקרים שהיה עולה להפסד גדול, גם מדאגה בדבר שלא ירבה רעים וישתכרו עמו והאינו-יהודי עני, ודאגה בלב איש ישיחנה, ויעצתי לו..." ראו שם התשובות השונות...