היתר מכירה

התורה אסרה עבודת הקרקע בשנת שמיטה. ולמרות שהיום השמיטה היא רק מדרבנן, כיון שאין רוב ישראל בארץ ישראל, עדיין האיסור של עבודת האדמה קיים מדברי סופרים.

בשנים כתיקונן: בשנה השישית הארץ היתה נותנת יבול לשלוש השנים הבאות ולא היתה שום סיבה לעבוד את הקרקע בשביעית. אבל לצערנו, בזה הזמן שמכמה סיבות הברכה אינה מתקיימת ולכן יש צורך להתארגן בצורה אחרת כדי לספק פירות וירקות לשבעת מליוני היהודים הנמצאים כאן בארץ.

כמובן שבכל שנות הגלות הארוכה לא היה צורך בכך, אלא שכל הנושא הזה המחדש בתחילת הגאולה של עם ישראל בארצו לפני קצת יותר מ100 שנה.

לפי הפוסקים דאז, המציאות היתה קרובה להיות פיקוח נפש וממש שעת הדחק ולכן, מטעם זה התירו הרבה מגדולי הדור הפוסקים, לעשות "היתר מכירה", כלומר, למכור את הקרקע לגוי, דבר שמבקיע את איסור העבודה החקלאית ואת קדושת הפירות ומתירה את הסחורה בהם.

הפוסקים כתבו כבר אז, שההיתר הינו רק לאותה שמיטה ובכל השמיטות הבאות יהיה צורך להושיב בית דין כדי לדון האם מצב העם, הארץ והחקלאות, מחייב להפעיל את "ההיתר" או לא.

מאז ההיתר הראשון, הרבנים המופקדים על פסיקה ציבורית ולאחר מכן הרבנות הראשית התחילה בכל שמיטה ושמיטה להמשיך להשתמש בהיתר המכירה, וגם בשמיטה של תשע"ה.

יש פוסקים שכבר בשמיטות הראשונות התנגדו להיתר המכירה ועד היום התנגדותם ממשיכה.

הנימוק העיקרי שלהם הוא שאסור למכור קרקע של ארץ ישראל לגויים, משום "לא תחנם". הם מעדיפים פתרונות שונים כדי לספק פירות וירקות לציבור שהם שייכים אליו, כגון: יבול ערביי א"י, יבול חו"ל וכו'.באופן כללי, הפוסקים שנשאו בתפקיד ציבורי עם אחריות על כלל ישראל, דגלו תמיד בהפעלת ההיתר כפתרון נכון וראוי לצורכי כלל ישראל.

למרות שגם הם תמיד אמרו שכל מי שיכול להחמיר ולא להזדקק להיתר תבוא עליו ברכה ו"גיבור כח עושה דברו" בין מצב החקלאי ובין מצב הצרכן.

לחיפוש חקלאים שביצעו היתר מכירה

לקריאה והרחבה נוספת בעניין היתר מכירה:

לקריאת אגרת תקכ"ב מהראי"ה קוק זצ"ל לחץ כאן 

לקריאת "תוקפו של היתר המכירה" מהראי"ה קוק זצ"ל לחץ כאן

לקריאת "הרקע הרעיוני להיתר המכירה" - הרה"ג יעקב אריאל שליט"א לחץ כאן

דעת הגר"ע יוסף זצ"ל על היתר המכירה