במה לכשרות » מה מיוחד בטו בשבט של שנה מעוברת?

מה מיוחד בטו בשבט של שנה מעוברת?

הרב גבי קודש

השנה הינה שנה מעוברת עם שני אדרים, האם השנה יחול שינוי בציון ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות? המשנה (ראש השנה פ"א מ"א) קובעת את  חודש שבט כראש השנה לאילנות: "באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו". מה משמעותו ההלכתית-מעשית של ראש השנה בשבט? פרשו חז"ל שהמשמעות ההלכתית לענין הפרשת תרומות ומעשרות: "שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט שבאילן הולך אחר חנטה". (רש"י ר"ה ב ע"א ד"ה לאילן) וכן לענין תחילת שנה לעניין מניין שנות ערלה ונטע רבעי כדברי הגמ' (ר"ה י ע"א): "ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט, אם לערלה - ערלה, ואם לרבעי – רבעי".

מה המיוחד בחודש שבט שנקבע להיות ראש השנה לאילנות, והאם יחוד זה נכון אף השנה שהיא שנה מעוברת?

הגמ' במסכת ר"ה (יד ע"א) מנמקת את המיוחד בחודש שבט: "באחד בשבט ראש השנה לאילן. מאי טעמא? אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה" ומבאר רש"י: "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה - שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מעתה".

כלומר בחודש שבט כבר עברו רוב גשמי שנה והאילנות כבר מלאים בשרף והסתיים השלב הראשון, ומעתה מתחיל בעץ השלב השני, של הוצאת הפירות שמתבטא בחנטת  הפירות מעתה. לפי הסברו של רש"י יש בחודש שבט ערך עצמי של התחדשות הפרי ע"י החנטה. אך התוספות (שם ד"ה באחד בשבט) מבאר שנקודת הזמן של טבת מגלה לנו מאיזה גשמים חנט הפרי. עד לחודש שבט החנטה מגשמי השנה שעברה ומשבט ואיך החנטה מגשמי השנה הבאה. לפי הבנה זו, הרי שאין ערך מיוחד לחודש שבט, אלא חודש זה מהווה סימן בלבד.  כלומר ר"ה לאילנות כמו לירקות הוא למעשה אחד בתשרי, אולם מפני שהשפעת השנה החדשה על האילן מתעכבת ואינה מורגשת, עד לחודש שבט, לפיכך כל שחונט משבט ואילך, שייך לשנה החדשה, שכן נוצר מגשמים שירדו בשנה החדשה שהתחילה באחד בתשרי. אבל כל שחונט קודם שבט, נוצר מגשמי שנה שלפני תשרי לכן שייך הוא לשנה הקודמת.

מה קורה בשנה מעוברת? לכאורה כל הסיבות שנכונות לחודש שבט מתאחרות בחודש? שאלה זו נידונה בגמ' (ר"ה טו ע"א): "בעא מיניה רבא מרב נחמן, ואמרי לה רבי יוחנן מרבי ינאי: היתה שנה מעוברת, מהו? אמר ליה: הלך אחר רוב שנים". וביאר רש"י (ד"ה אחר) "מי ששמו שבט". כלומר אין לחלק בין השנים, אלא ר"ה לאילנות נקבע ע"פ רוב השנים שאכן בהם מתקיים הגורם שבגינו נקבע שבט ר"ה, ולמרות שבשנה מעוברת ברור לנו שהגורם לקביעת ר"ה לא התקיים עדיין, אין לחלק. אלא אף בשנה מעוברת ר"ה לאילנות הוא בחודש ששמו שבט, אף שאין תכונתו כשבט הרגיל בשנה פשוטה.

החתם סופר בתשובותיו (שו"ת חתם סופר, ח"א או"ח סי' יד) מבאר בחידוש נפלא שמעמיד את ערכו של שבט כר"ה לאילנות באופן מהותי שונה לגמרי. ושאל הוהא שאלתנו: "...וא"כ מה לי אם רוב השנים שמו שבט או לא כיון שעכ"פ עדיין צינה של טבת הוא בשבט אין שרף באילנות ולא יחנטו ומעשר בתר חנטה אזיל א"כ מהיכי תיתי לקבוע ר"ה בשבט, ולכאורה צע"ג". ומתרץ הוא שבכל אופן חודש שבט נשאר במעמדו: "...דהטבע משועבדת לתורתנו הקדושה… ופשיט לי' דלא כן הוא אלא כיון דזה דבר הנוגע לתורתנו הקדושה משועבדת הטבע לתורה ודיניה, וחונטים האילנות כמו ברוב השנים בשבט הסמוך לטבת, ומי שאמר לשמן וידלוק יאמר לחומץ וידלוק והקור לא יזיק…"

בפשטות נאמר הואיל ונקבע חודש שבט כראש השנה האילנות אזי גם בשנה מעוברת ימשיכו הסיבות הטבעיות של יצאו רוב גשמי שנה וכן זמן חנטת הפירות ככל השנה וכלשונו: "וחונטים האילנות כמו ברוב השנים בשבט הסמוך לטבת".

למדנו את ערכו המיוחד של חודש שבט [א' שבט לבית שמאי וט"ו בשבט לבית הלל] כראש השנה לאילנות שיש בו מעלה מיוחדת.

© כל הזכויות שמורות לכושרות