מידע והלכה » חגי ישראל » סוכות » הלכות סוכה

הלכות סוכה

הרב מרדכי וולנוב


גודל הסוכה

אורך ורוחב הסוכה

 סוכה כשרה היא סוכה שיש בה שטח ריבועי של שבעה טפחים על שבעה טפחים לכל הפחות[1] (לדעת החזו"א: 69 ס"מ על 69 ס"מ, ולדעת הגר"ח נאה 56 ס"מ על 56 ס"מ).

גם אם יש בשטח בכללותו שיעור זה, אך באורך או ברוחב אין שיעור של 7 טפחים, הסוכה פסולה[2].

גובה הסוכה

 גובה הסוכה המינימלי הוא עשרה טפחים (לשיטת החזו"א: מטר, לשיטת הגר"ח נאה: 80 ס"מ). הגובה המקסימלי הוא עד עשרים אמה (כעשר מטרים)[3].

החומר ממנה עשויה הסוכה

 הסכך

 סכך הסוכה צריך שיהיה מן הצומח, שיהיה תלוש מן האדמה ושלא יהיה ראוי לקבל טומאה. לכן, יש לסכך בענפים וכדומה, או לסכך בסכך לנצח[4].

כשם שאין מסככין בדבר המקבל טומאה, כך אין לכתחילה להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, שמא יבוא לסכך בו. אמנם, בדיעבד, אם העמיד את הסכך הכשר בדבר המקבל טומאה, הסוכה כשרה[5].

לכן, אין להניח את הסכך על גבי קורות ברזל, צינורות ברז, פסי מתכת וכדומה. רבים נוהגים להניח קורות עץ צרים הכשרים לסכך בהם על גבי קורות הברזל שמהם בנויה הסוכה, ועליהם מניחים את הסכך, אך לכתחילה, יש שכתבו שאין לעשות כן, כיון שקורות העץ לא היו עומדות לבד ללא קורות הברזל[6], ויש שכתבו שבאופן זה מותר לכתחילה[7].

לרוב הפוסקים, אין כל בעיה לחבר זה לזה את הקרשים שעליהם מניחים את הסכך בעזרת מסמרים[8], משום שכל האיסור הוא להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה, אבל אין איסור להעמיד את המעמיד של הסכך בדבר המקבל טומאה[9]. החזו"א[10] פסק להחמיר גם במעמיד דמעמיד, שיהיה גם הוא מדבר שאינו מקבל טומאה, והחוששים לדעתו צריכים לוודא שכל מבנה הסוכה יהיה מדברים שאינם מקבלים טומאה.

כשם שאסור לכתחילה להעמיד את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה, כך אסור לכתחילה לקשור את הסכך בדבר המקבל טומאה. לכן, אין לחבר את הסכך לכלונסאות במסמרים וכדומה[11].

כשם שאין להעמיד ולקשור את הסכך בדבר המקבל טומאה, שמא יבוא לסכך בדבר המקבל טומאה, כך אין להעמיד או לקשור את הסכך בדבר שאסור לסכך בו משום שאינו גידולי קרקע, אף אם אינו מקבל טומאה, שמא יבוא לסכך בו. לכן, לכתחילה אין לקשור את הסכך בחוטי ניילון או באזיקונים וכדומה, שאף שהם עצמם אינם מקבלים טומאה, מכל מקום הם אינם גידולי קרקע. בדיעבד, אם קשר את הסכך בחוטי ניילון וכדומה, הסוכה כשרה[12]. כיום אפשר לקנות בחנויות חוטי פשתן לא מעובדים, בהם אפשר לסכך לכתחילה לכל הדעות, כיון שהחוט עצמו אינו מעובד והוא גידול קרקע וכשר לסכך בו. יש חולקים, ומתירים לחבר או להעמיד את הסכך בדבר שאינו מקבל טומאה, אף אם הוא אינו כשר לסכך בו[13].

למעשה, לכתחילה יש לחוש לדעת האוסרים, אך במקום הצורך, כשאין בנמצא חוטי פשתן וכדומה, מותר לקשור את הסכך גם בחוטי ניילון.

סכך פסול

 כל מקום שיש בגג הסוכה סכך פסול בשיעור של ד' טפחים על ד' טפחים (32 * 32 ס"מ), אין לאכול ולישון תחת אותו מקום, ולכתחילה, יש להחמיר שלא לישון ולאכול גם בפסול של ג' טפחים[14]. לדעת השו"ע, כל שהפסול קטן מד' טפחים, מותר לישון ולאכול תחתיו, אך למעשה, גם הפוסקים הספרדים החמירו[15] כדעת המשנ"ב, שיש להחמיר כבר בסכך פסול בשיעור ג' טפחים, שלא לאכול ולישון תחתיו.

סכך פסול באמצע הסוכה אינו פוסל את כל הסוכה, אפילו אם לא נשאר במקום אחד שטח שלם של סוכה כשרה (ז' טפחים על ז' טפחים), ומכל מקום, אם לא נשאר שטח של סוכה כשרה בצירוף כל חלקי הסכך הכשר הסוכה פסולה.

אם יש סכך פסול בשיעור ד' טפחים על ד' טפחים לאורך כל הסוכה, אם בכל צד נשארו רק שתי דפנות, הסוכה פסולה.

אם הסכך הפסול הולך על פני רוחב כל הסוכה מדופן לדופן, אם הסוכה היא בעלת ד' דפנות, כל חלק כשר במידה ויש בו שיעור סוכה שהוא שטח של ז' טפחים על ז' טפחים, אך אם הסוכה היא בעלת ג' דפנות, יש להכשיר רק את החלק שיש בו ג' דפנות ונשאר בו שיעור סוכה כשרה. לעומתו, החלק השני, אף אם יש בו שיעור סוכה כשרה, כיון שיש רק ב' דפנות, פסול[16].   

סכך פסול מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל בפחות מד' אמות כשרה, כל זמן שבשטח הסכך הכשר יש ז' טפחים על ז' טפחים, כיון שאנו רואים כאלו הדופן נעקמה והסכך הפסול נחשב מגוף הדופן[17]. גם במקום שהסכך הפסול הוא פחות מד' אמות והסוכה כשרה, אין לאכול או לישון תחת אותו מקום.

בסוכה קטנה שלא ישאר בשטח הסכך הכשר ז' טפחים על ז' טפחים, דין סכך פסול מן הצד הוא כדין סכך פסול באמצע ופוסל בד' טפחים.

פסול אויר בסכך   

בשונה מסכך פסול שפוסל בד' טפחים, אויר פוסל בג' טפחים, ובשונה מסכך פסול, שבאמצע הסיכוך פסול בד' טפחים ומן הצד פוסל בד' אמות, אויר בין באמצע ובין מן הצד, פוסל את הסוכה בשלושה טפחים.

גם באויר יש לפסול את הסוכה רק כאשר הוא חוצה את הסוכה לשתיים, כלומר שפסול האויר הוא ג' טפחים על ג' טפחים לאורך כל הסוכה, כך שבכל צד נשארו רק שתי דפנות. אם בכל צד נשארו ג' דפנות, כגון שהסוכה היתה בעלת ד' דפנות, אם בכל צד נשאר שטח של סוכה כשרה, הסוכה כשרה, ומכל מקום, אין לישון או לאכול תחת האויר הפסול.

אם האויר אינו הולך לאורך כל הסוכה, במידה ונשאר בסוכה שטח של סוכה כשרה בצירוף כל המקומות של הסכך הכשר, הסוכה כשרה אך אין לאכול או לישון תחת האויר.   

 דפנות הסוכה

 את דפנות הסוכה אפשר לעשות מכל דבר, ובלבד שתעמודנה ברוח מצויה. כותלי הבית יכולים לשמש דפנות לסוכה[18].

לכתחילה, אין לעשות את דפנות הסוכה מסדינים, אף אם הם קשורים ומחוזקים היטב, הואיל ולפעמים הקשירה מתרופפת והסדינים נעים הנה והנה ברוח מצויה[19]. במקום שהסדינים קשורים היטב ובודאי לא יתנדנדו ברוח, הסוכה כשרה.

רבים נוהגים להשתמש בסדינים כדפנות לסוכה, אך בנוסף לסדינים מניחים קרשים במאוזן לאורך הדופן עד גובה של מטר (במקום צורך אפשר להקל עד גובה של 80 ס"מ), כאשר המרחק בין קרש לקרש לא עולה על שלושה טפחים (24 ס"מ). בצורה זו, כאשר המרחק בין קרש לקרש הוא עד ג' טפחים, הקרשים נחשבים ללבודים ומחוברים ונוצרת לנו דופן שלמה (כדי ליצור דופן של 10 טפחים, יש להשתמש בכמה קרשים זה מעל זה). עם דפנות אלו, הסוכה כשרה גם ללא סדינים, ובאופן זה ניתן לכתחילה להשתמש בסדינים. במקום קרשים אפשר למתוח חוטי נילון, אך מאחר שפעמים רבות החוט מתרופף והדופן נפסלת, רצוי מאוד להשתמש בקרשים[20].

כאשר הדפנות אינן שלמות והכשרן נעשה על ידי הכשר לבוד, חייבים לעשות ד' דפנות, כפי שיבואר בהמשך.

מספר הדפנות

 הטוב ביותר הוא לבנות סוכה בעלת ארבע דפנות, או לפחות סוכה שיש בה שלוש דפנות שלמות.

אף על פי כן, הסוכה המינימלית בנויה משתי דפנות שלמות ומדופן שלישית נוספת שאורכה לפחות טפח, בדרך הבאה:

כל אחת משתי הדפנות השלמות צריכה להיות באורך שבעה טפחים ובגובה עשרה טפחים. את הדפנות הללו יש להעמיד צמודות זו בצד זו ללא רווח, בצורת האות ר. מלבד שתי דפנות אלו, יש לקחת דופן שלישית הרחבה מעט יותר מטפח וגובהה י' טפחים. את הדופן יש להעמיד כדופן שלישית במרחק של פחות מג' טפחים מסיומה של אחת הדפנות השלמות. בנוסף, יש להכין צורת פתח שתתחיל מסיומה של הדופן השלישית (שרוחבה טפח) ברוחב של לפחות ארבעה טפחים. כדי ליצור צורת פתח יש להניח קנה בגובה י' טפחים לפחות, ולהעמידו כמשקוף העומד בהמשך לדופן השלישית ולחבר בין הקנה לבין הדופן השלישית בעזרת קנה נוסף[21].

אם בונים סוכה שדפנותיה אינן דפנות שלמות אלא מקנים השוכבים זה מעל זה במרחק של פחות מג' טפחים בין האחד לשני (כפי שהוסבר לעיל בסוכות שהדפנות עשויות מסדינים שאינם קשורים היטב, ובנוסף לסדינים מוסיפים קרשים במרחק של ג' טפחים זה מזה), חייבים לעשות ארבע דפנות[22], ויש שהתירו גם בשלוש דפנות[23].

 

[1] שו"ע סימן תרלד סעיף א

[2] משנ"ב שם ס"ק א

[3] סימן תרלג סעיפים א,ח

[4] סימן תרכט סעיף א

[5] משנ"ב סימן תרכט ס"ק כב

[6] מקראי קדש סוכות חלק א סימן כא

[7] ילקוט יוסף מועדים דיני הסכך והדפנות הלכה כד

[8] שו"ע סימן תרכט סעיף ח

[9] משנ"ב שם ס"ק כו

[10] או"ח סימן קמג סק"ג

[11] סימן תרכט סעיף ח משנ"ב ס"ק כו

[12] שדי חמד אס"ד סוכה סימן ב אות ז, ספר בסוכה עמוד שלד, ועיין בסוף הספר הערות מהגרשז"א שתמה על המתירים.

[13] בכורי יעקב סקי"א

[14] שו"ע סימן תרלב סעיף א ובמשנ"ב ס"ק ג

[15] כף החיים שם סעיף ד

[16] רמ"א סימן תרלב סעיף ב  ובמשנ"ב ס"ק יד

[17] שו"ע סימן תרלב סעיף א

[18] שו"ע סימן תרל סעיף א

[19] שו"ע סימן תרל סעיף י

[20] משנ"ב סימן תרל ס"ק ז ועיין בילקוט יוסף הלכות מועדים דיני הסכך והדפנות סעיפים א – ב

[21] שו"ע סימן תרל סעיף ב

[22] משנ"ב שם ס"ק ז

[23] כף החיים שם ס"ק יח, שו"ת תפלה למשה חלק ב סימן לז

© כל הזכויות שמורות לכושרות