במה לכשרות » ביעור ווידוי מעשרות

ביעור ווידוי מעשרות

הרב יהודה עמיחי



 
א. יש לסיים להפריש תרומות ומעשרות מיבול שלשת השנים האחרונות, או ממוצרים שנעשו מיבולים אלו (שמורים, קפואים וכו') - עד ערב שביעי של פסח תשע"ב1.
ב. יש להפריש חלה מעיסות בצק שנעשו עד ערב פסח תשע"ב, ולפדות פירות נטע רבעי שתלושים קודם פסח תשע"ב2 .
ג. יש לסיים להפריש תרו"מ מהיבולים הבאים3:
ירקות: כל הנלקט מראש השנה תשס"ט עד ראש השנה של תשע"ב.
פירות: כל שהביא שליש מראש השנה תשס"ט עד טו בשבט תשע"ב.
קטניות: כל שהביא שליש מראש השנה תשס"ט עד ראש השנה של תשע"ב.
ד. בתרו"מ מהיבולים שבודאי חייבים בתרו"מ יש לנהוג כך4:
תרומות יש להקנות לכהן.
מעשר ראשון יש להקנות ללוי, לאחר הנתינה יכול לחזור ולקנות מהלוי.
מעשר שני יש לחלל על מאכל או על מטבע שלו השווה פרוטה ורביע.
מעשר עני יש להקנות לעניים, לאחר הנתינה יכול לחזור ולקנות מהעני.
 
ה. פירות החייבים בתרו"מ מספק יש להפריש את התרומות ומעשרות אבל אין חובת נתינה. את התרומה יכול לעטוף בנייר וניילון ולהניחו באשפה. פירות שיש ספק איזה מעשר להפריש חייב להפריש מספק את שתי המעשרות ולתתם למי שהם מיועדים5.
ו. מי שנשארו בידו מעות מעשר שני או פדיון נטע רבעי יכול לחללם על מטבע שיש בו פרוטה ורביע (מטבע של חצי שקל), ויאמר "כל מטבעות מעשר שני והרבעי שברשותי בתוספת רבע מערכם מחוללים על מטבע זה" ובזה יוצאות מטבעות המעשר שני או נטע רבעי לחולין. את המטבע שיש בה כעת מעות מעשר שני עליו לבער על ידי זריקה לים, שריפה באש, או מחיקת צורתו6. כמו כן יכול ליקח מעט סוכר (שווי יותר מפרוטה בשווי כ 20 אג') ולחלל עליו את המעשר שני ברשותו, ולאחר מכן ימיס את הסוכר וישפכנו7 . מי שיש בידו מטבעות מדרגות שונות של חיוב צריך לחלל כל דרגת חיוב על פרוטה8
ז. מי שבידו קופסאות שימורים, ויש עליהן השגחה מוכרת שהפרישו מהן תרומות ומעשרות, אין חייב בביעור, אף אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולעשר9.
ח. מי שבידו קופסאות שמורים שידוע לו בוודאות שלא הפרישו מהם תרו"מ (דבר שאינו שכיח), יפתח כל אחת מהן בזמן הביעור ויעשר אותה כדין, אם הקופסאות זהות ומאותו תאריך יצור, מותר בדיעבד לפתוח קופסא אחת ולהפריש ממנה על השאר10.
במקרה ואינו יכול לפתוח את הקפסאות יכול להפקירם בפני ג' מאוהביו שיודע שלא יזכו בפירותיו, ויודיעם שאינו רוצה לחזור ולזכות בפירות אלו למרות שהם ברשותו, וכשיזכה בהם יקיים בהם מיד מצות ביעור11.
ט. אין צורך לבער תבשיל של מעשר שני ונטע רבעי שהתבשיל נחשב כמבוער, וכן יין ותבלין הרי הם כמבוערים12.
י. אין לבער ביום טוב13.
יא. עבר ולא הפריש תרו"מ ולא ביערם אין הפירות נאסרים14 אולם פירות המעשר שני ונט"ר כשעבר זמן הביעור נאסרים בהנאה ואין להם שוב פדיון15.
 יב. נשים חייבות במצות ביעור, אך לא במצות וידוי16.
יג. אין נוהגת בזה"ז מצות וידוי17.
יד. ראוי לקרוא את פרשת וידוי המעשרות זכר למקדש18.
 טו. ביום שביעי של פסח לפני מנחה או אחרי מנחה (כשיש רבוי עם), נוהגים לקרוא מחומש כקורא בתורה19, ויש שקוראים מתוך ספר תורה בלא ברכות20. את ארבעת הפסוקים מפרשת "כי תבוא" (דברים כו, מפסוק יב עד טו): "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ואמרת לפני ד' אלקיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי לגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי, לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול ד' אלקי עשיתי ככל אשר ציויתני, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" ומצוה מהמובחר שכל אחד בעצמו יאמר את הפסוקים21.
 
יש אומרים גם משנה זו:
"השקיפה ממעון קדשך מן השמים - עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל - בבנים ובבנות, ואת האדמה אשר נתת לנו - בטל ומטר ובולדות בהמה, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש - כדי שתתן טעם טוב בפירות" (מעשר שני פ"ה מי"ג).
 
ולאחר הוידוי מוסיפים תפילה זו:
"יהי רצון מלפניך ד' אלקינו ואלוקי אבותינו, כשם שזכינו לקיים מצוות ביעור מעשרות ווידוי מעשרות, כן יזכנו הקב"ה לקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות מהתורה, וכן מצוות ביעור מעשרות מן התורה, בביאת גואל צדק ובבנין בית המקדש במהרה בימינו, אמן, כן יהי רצון".
 
**********
1) סמ"ג (עשין קלו), רמב"ם (מעשר שני פי"א ה"ז), שו"ע (יו"ד שלא סעי' קמד), שנו"א (מעש"ש פ"ה מ"ו), אחרית השנים (פ"ד עמו' 28, פ"ה סעי' לא). ויש שנוהגים להפריש ולבער קודם יו"ט ראשון של פסח - רש"י (דברים כו יב), יראים (קעט, רסב), ערוך (ערך בער). עיין המעשר והתרומה (פ"א ציונים קמה).
2) מעש"ש (פ"ה מ"י), ועיין גדולי ציון (כרם ציון ערלה פי"ט אות כז) שאפילו הנלקט בשביעית (ולא רק של ששית) חייב בבעור.
3) פרוט קביעת התאריכים להפרשת תרו"מ עיין בחוברת הפרשת תרו"מ במערכת הצבורית (פי"ט). יש להקפיד שאין מפרישים משנה על חברתה.
4) פרוט והרחבת הדברים עיין בחוברת תרומות ומעשרות במערכת הציבורית (פי"ג, פי"ד).
5) הפרשת תרו"מ במערכת הציבורית (פי"ט).
6) רמב"ם (מעש"ש פי"א ה"ח), יו"ד (שלא סעי' קלג, רצו סעי' ו). אמרי יושר (דברים ופסקים מהחזו"א אות כ). באחרית השנים (פ"ד עמו' 30) אוסר קבירת הפירות בשעת הביעור, ואילו בספר עשר תעשר (הלכה רצד), ומשפט כהן (סי' נה אות ב סעי' א) הקלו לקבור, ועיין המעשר והתרומה (פ"א ציונים קסט).
7) המעשר והתרומה (פ"א סעי' סג). הגר"ש ישראלי זצ"ל, והגר"מ אליהו זצ"ל.
8) חזו"א (דמאי סי' ג ס"ק טז), מנחת שלמה (סי' סג ד"ה וגם, סי' סז אות טו, סי' עא אות טז).
 9) דמאי (פ"ב מ"ב), מנחת שלמה (סי' סב אות ג).
10) בשעת הדחק אפשר להקל שלא להפריש מהמוקף, אולם צריך שיהא באותה דרגת חיוב.
11) מנחת שלמה (סי' סה), מנחת יצחק (ח"ט סי' קיז). במנחת שלמה העלה סברא שיש להפקיר קודם יו"ט ראשון של פסח, כדי שלא יחול חיוב בעור מעשרות קודם לכן. עיין אחרית השנים (עמו' 66).
12) משנה (מעש"ש פ"ה מ"ו), רמב"ם (מעש"ש פי"א ה"ט), עיין המעשר והתרומה (בית האוצר אות פט).
13) תויו"ט (מעש"ש פ"ה מ"ו), אחרית השנים (פ"ד עמו' 28), משפט כהן (סי' נה, ח"ב, אות א).
14) מנחת חנוך (תרז), אחרית השנים (דבר אליהו עמו' 62), מנח"ש (סי' סה אות ב), אמרי יושר (עמוד קנב).
15) שער המלך (מאכלות אסורות פ"י הט"ז, רש"ס וגר"א מעש"ש (פ"ה ה"ה), תורת הארץ (פ"ג אות נג,נד), וחזו"א (דמאי סי' ב ס"ק ז ד"ה ונראה) הקל בכך. עיין המעשר והתרומה (פ"א בית האוצר צז).
16) משפט כהן (סי' נו אות ד סעי' א,ב), אחרית השנים (פ"ד אות ג), חזו"א (דמאי סי' ב ס"ק ו), עיין מנח"ח (מצוה תרז).
17) משפט כהן (סי' נו אות א), חזו"א (דמאי סי' ב ס"ק ו), מכיון שאין אנו מקיימים מצות הפרשת תרו"מ בשלמות, לכן אין להתודות, והראב"ד (מעש"ש פי"א ה"ב) סובר שהודוי רק בפני הבית. ועיין במעשר והתרומה (פ"א סעי' עב, ציונים קסב, קסג).
 18) אחרית השנים (פ"ד סעי' ה), בצאת השנה (עמו' נבב סעי' ד).
19) פיה"מ לרמב"ם (מעש"ש פ"ה מי"ג), כפו"פ (פמ"ב), עיין עשר תעשר (הלכה שב).
20) כך הנהיג האדר"ת בירושלים, ויש להשתדל לאמר הודיית מעשרות זו לפני הכותל (אחרית השנים פ"ד ה"ד, פ"ה אות לב).
21) רמב"ם (מעש"ש פי"א ה"ה), לבוש וש"ך (יו"ד שלא ס"ק קסא), עשר תעשר (הלכה רצא).

© כל הזכויות שמורות לכושרות