בואו נעשה "סדר" לקטניות

הרב מנחם בורשטיין

לפני שנים, סמוך לפסח התבקשתי על ידי אחי להסיע  את הגאון הרב שלום יוסף אלישיב שליט"א לשמש כסנדק לבנו. כמובן שניצלתי את הדרך לשאלות, ולא הצטערתי כשנתקענו ב"פקק". באותם ימים התחילו לשווק לציבור שמן כותנה כשר לפסח. ההתלהבות הייתה רבה כיוון ששמן זית לא מתאים לחלק מהבישולים. שאלתי את הרב האם שמן כותנה הוא קטניות? ונעניתי שהוא לא היה בכלל גזירה וייצור השמן הוא תהליך שולי של השימוש בכותנה. בפרסומים של השנים האחרונות ראיתי שתלמידיו כותבים ששמן כותנה הוא שמן קטניות ותמהתי על כך. האם הרב חזר בו?

מתוך דברי הפוסקים נוכל לומר שהגדרת קטניות - להבדיל מההגדרה הבוטנית (פרח פרפרני)  היא "כל דבר שמגדלים אותו לזרעיו - והזרעים יבשים". הנה מתברר שבעבר הוצאת השמן מתוך גרגירי הכותנה היה תהליך לוואי לשימוש בכותנה. במשך השנים השתדלו לחפש זנים בכותנה שאחוז וטיב השמן גדול יותר, גם אם הדבר בא על חשבון טיב הכותנה. דהיינו - יש היום ייצור שמן כותנה מכותנה מיוחדת הגדלה במיוחד לצורך זרעי השמן.  כך, שהדבר משנה את מעמדו ההלכתי של השמן, ולכן סובר הרב אלישיב שכיום שמן כותנה הוא קטניות.

רבו הקולות המנסים לבטל את גזירת הקטניות, אפילו שהדבר מאוד מורכב מבחינה הלכתית וצריך לזכור שישנם דברים שגם אם בטל הטעם לא בטל המנהג.

חלק גדול מהטעמים לאיסור קטניות עדיין תקפים היום ואף ביתר שאת. (ראה הגהות רבינו פרץ לסמ"ק, סימן רכ"ב, ובב"י סימן תנ"ג) 

• 1) "הדרך לעשות תבשיל מקטניות כדרך שעושים מדגן"(ראה שו"ע הרב סימן תנ"ג סעיף ג')

היום עוד יותר השתכללו הטכנולוגיות ומגיעים למוצרים דומים ביותר. חבל שלא אוכפים על חלק מהחברות את הצורך הברור לצורה וסימון שונה למוצרי קטניות הכשרים לפסח 

• 2) "לפעמים טוחנים את הקטניות לקמח כדרך שטוחנים את הדגן" (משנ"ב תנ"ג ס"ק ו' )

דבר זה וודאי התרחב כגון ה"סויה" וניתן לראות את המבחר הגדול של סוגי הקמח במיוחד בחנויות למוצרי טבע.

• 3) "לפעמים מתערבים מיני דגן בקטניות" (משנ"ב שם).

אומנם שיווק דגן וקטניות באותם שקים פחות נפוץ בימינו, אך במכולות המביאות דגן וקטניות לארץ אין מקפידים על ניקיון יסודי בין מוצר למוצר. (וכן בשינוע במכולות ובמפעלים בארץ).

• 4) "יש מיני חיטין שנראים לפעמים כקטניות" (ראה "באור הלכה" שם)

הדבר קיים גם היום וכדוגמא בולטת לכך אפשר לראות את קושי ההבחנה בין גרגרי הכמון וגרגירי שעורת הבר המעורבת בהם.

כשהועלתה בעיית הכמון נסעתי לשוק הבוכרים וקניתי גרגירי כמון , ניסיתי להפריד מהם את שעורת הבר. כל הגרגירים היו נראים אותו דבר. החלטתי להיעזר בזכוכית מגדלת וגיליתי 13 זרעים השונים במעט מן הכמון. תמהתי, כיצד ניתן להשתמש בכמון אם הם כל כך דומים? לצורך כך פניתי לשכנתנו היקרה גב' ג'ולי דואייב ע"ה הבאה מבית תוניסאי המקפיד על קלה כבחמורה. החזרתי את 13 הגרגירים וביקשתי ממנה למיין עבורי את הכמון לפסח. היא הגיבה ספונטנית "אוי זה קשה" ועל אף גילה המופלג שלפה לצד 13 גרגירים והורתה לי לזרוק אותם. בזמנו הציע הראשל"צ הגאון הרב שלמה עמאר שליט"א לערבב את הכמון במים חמים בערב פסח וע"י כך לבטל את חשש החמץ לפני פסח. באופן מעשי פתר את הבעיה ידידינו הרב הגאון ש"ז רווח שליט"א שהצליח לשכנע את הטורקים לנקות מראש את השטח משעורת הבר ולהכין כמון כשר לפסח.

כעת נשאלת השאלה מה דינם של המוצרים שלא היו בזמן הגזירה? והאם יש עדיפות  למוצרים הנעשים מקטניות שלא עושים מהם קמח כלל?

וכדוגמא לכך ניקח את שמן הקטניות העשוי מלפתית (קנולה), אם נסתכל במגדיר הצמחים  תהיה הגדרתו כך- "עשב רע, נפוץ ביותר בצידי הדרכים, פירותיה הם תרמיל לא גדול בעל מקור ובו 1-2 זרעים". חלק גדול מפוסקי דורנו העדיפו להחמיר ולקרוא גם לשמן זה שמן קטניות. (במיוחד שבימינו ישנו שמן אגוזי לוז (או שמן דקלים) שלא יקר ממנו בהרבה). לעומתם, פסק מורנו הגאון הרב דב ליאור שליט"א שוודאי ישנה אפשרות להשתמש בשמן זה בפסח, במיוחד שמפיקים אותו בתהליך "יבש" הדומה לתהליך של "שמן השומשומין" שהותר בזמנו ע"י מרן הראי"ה קוק זצ"ל.

השאלה מתרחבת כאשר מלפתית זו מייצרים מוצר שאינו אכיל בפני עצמו אלא נמצא בשימוש בתערובת, האם גם הוא יכלל בגזירת קטניות והדוגמא לכך הוא הלצטין.

מי שהרבה  לשטוף כלים בשנים עברו זוכר כיצד הידיים היו "מתייבשות" לאחר השטיפה. לצורך כך, מוסיפים כיום בסבון הכלים את הלציטין הגורם ל"החלקת" הידיים.

אותו פתרון מצאו לבעיית השוקלד שיוצא לא כ"כ חלק ( למי שהתנסה בהכנת שוקלד ביתי מקקאו). על כן, החברות מוסיפות את הלציטין [המופק בדרך כלל מליפתית].

בזמנו פסק מו"ר הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל שבגלל כל הסיבות האמורות לעיל, אי אפשר לכלול את הלציטין בגזירת הקטניות. על כן היה נמכר שוקלד עם לציטין ועליו החותמת "כשר לפסח למהדרין ללא חשש קטניות". לאחר תגובות של מספר צרכנים, ישבו על המדוכה רבנויות שונות. מורנו הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א הציע לציין את העובדה שהלציטין עשוי מלפתית וכל אחד ינהג כמנהג רבותיו.   

אחרי הכול צריך לזכור שמדובר רק בשבוע וכיוון שרבים וטובים שורדים  את גזירת "שרויה" וודאי שאפשר לשרוד את "גזירת קטניות".