הבאתי כאן את התשובה של הרב וויטמן- רבה של תנובה. אכילת בשר לאחר אכילת גבינה קשה
בסוף הלכות פסח מביא הרמ"א (או"ח סוף סימן תצד) את המנהג לאכול בשבועות חלב בנוסף לבשר. הרמ"א מסביר שטעם המנהג הוא כדי לחייב להביא לשולחן שני לחמים נפרדים, שהרי אין להשתמש בלחם הנאכל עם מאכלי חלב לאכילה עם בשר, והדבר מהווה זכר לשתי הלחם אותם היו מקריבים בחג השבועות. מכאן נתפשט המנהג לפתוח עם מאכלי חלב ולהמשיך לאחר מכן עם בשר. מנהג זה של פתיחה בחלב והמשך הארוחה בבשר מביא לשאלות הנוגעות להלכות הפרדה בין חלב ובשר, וה"משנה ברורה" (שם ס"ק טז) מעיר שאין צורך להפסיק בברכת המזון בין מאכלי החלב לבשר, אלא צריך רק לפרוס מפה אחרת ולשטוף את ידיו ופיו היטב, וכמובן להשתמש בכלים אחרים, אע"פ שהחלב והבשר נאכלים למעשה בסעודה אחת. ה"משנה ברורה" מוסיף שהדברים אמורים רק אם איננו אוכל גבינה קשה, כיוון שאם אוכל גבינה קשה הוא חייב להפסיק בברכת המזון ולהמתין שש שעות (שער הציון שם ע"פ דברי הרמ"א ביו"ד פט, שטוב להחמיר ולהמתין בין גבינה קשה לבשר כפי שממתינים בין בשר לחלב. וראה גם ביביע אומר ח"ו יו"ד סימן ז ובאג"מ יו"ד ח"ו סימן כו שאין זו אלא חומרא ולא חובה מעיקר הדין, וע"ע במהרש"ל המובא בש"ך יו"ד פט ס"ק יז, שקרא תיגר על המחמירים בכך ולדעתו יש בכך משום מינות). גם בחכמת אדם נזכרת המתנת שש שעות בין גבינה קשה לבשר, אך מפוסקים אחרים משמע שבהמתנת שעה אחת סגי (ש"ך וערוה"ש שם). בהבנת המושג גבינה קשה נאמרו מספר דעות: גבינה בת ששה חודשים (ש"ך), גבינה מתולעת שטעמה נמשך זמן רב בפה (ט"ז. יש גבינות בהן מתפתחות תולעים המותרות והמיועדות למאכל - ראה רמ"א יו"ד ס"ס פד ובש"ך שם). החכמת אדם פוסק שיש להחמיר בשניהם. זמן הבשלתן של רוב הגבינות הקשות הישראליות נמשך חודש חודשיים, אך יש מספר גבינות בהן זמן ההבשלה מגיע לשלושה או ארבעה חודשים, ויש גם גבינות מועטות בהן זמן ההבשלה נמשך חצי שנה, שנה ואף יותר. גבינות מתולעות לא מיוצרות בארץ, אך יש גבינות מיוחדות שבהן מפתחים טעמים פיקנטיים והן בעלות ארומה וטעם חריף הנמשך זמן רב בפה (הכוונה כמובן, לגבינות בהן הטעם החזק אינו נובע מתבלינים או תוספים אחרים שהוספו לגבינה). יש לציין שכיום המדד להגדרת גבינה קשה מתחשב באחוז החומר היבש שבגבינה, דהיינו, אחוז המרכיבים התזונתיים של החלב – חלבון, שומן, לקטוז ומינרלים, המרוכזים בגבינה לעומת אחוז מי החלב שנשאר בגבינה וכן ביחסים שבין מרכיבי החומר היבש. המעניין הוא, שככל שמעלים את אחוז החומר היבש שבגבינה היא יכולה לשהות זמן רב יותר מבלי להתקלקל. עובדה זו רומזת אולי לאפשרות, שגם הקריטריון ההלכתי של שישה חודשים הינו למעשה קריטריון הבוחן האם הגבינה אמנם יבשה וקשה, דהיינו, שיש בה אחוז חומר יבש גבוה. עובדה מעניינת נוספת היא, שככל שהגבינות הקשות והיבשות מתיישנות הן הולכות ומשתבחות וטעמן נהיה חזק וחריף יותר. לעומת זאת, גבינות בהן אחוז החומר היבש הינו נמוך אינן יכולות להגיע לשישה חודשים מבלי שיתקלקלו ואיכותן תפגע, וגם הטעמים המתפתחים בהן הינם פחות חריפים. מכיוון שזמן הבשלתן של הגבינות הצהובות הרגילות המהוות כ80%- מתצרוכת הגבינות הצהובות - ירושלים, טירן, עמק, אחוזה, גוש חלב, וכו' - הינו בין חודש לחודשיים, נראה שהן אינן נחשבות לגבינות קשות, הן בהתאם לקריטריונים המופיעים באחרונים, והן בהתאם לקריטריונים המקובלים כיום. ואף שיש גבינות שחיי המדף שלהן ארוכים וייתכן והן יגיעו בעת אכילתן לשישה חודשים, ספק אם הן ייחשבו לגבינות קשות, מכיוון שתהליך ההבשלה בעת היותן בקרור הינו איטי וחלקי בלבד, וספק אם זמן זה נחשב לחשבון שישה חודשים. כאן המקום לציין, שתהליכי הייצור המודרניים אינם מזרזים את תהליך הבשלת הגבינות, שהינו תהליך טבעי של תסיסה ופרוק שרשרות חלבון - תהליך הדורש את הזמן שלו כפי שגם ייצור יין כיום דורש זמן, ולמרות אמצעי הייצור המודרניים אינו דומה חדש לישן. אך ראה בשו"ת "שבט הלוי" לגר"ש ווזנר שליט"א ח"ה יו"ד סימן לה שמביא שמצא באחרונים שנוטים להחמיר בגבינה קשה אפילו שהבשלתה נמשכה פחות משישה חודשים, וראה גם את דברי הגרי"ש אלישיב המובאים בחוברת זו שאף הוא מחמיר בכך. בכל אופן יש גבינות שלגביהן לכ"ע יש להתייחס כאל גבינות קשות, וגבינות מיוחדות כאלו מצויות גם בתנובה (אם כי בינתיים רובן אינן נמצאות במגוון הגבינות הכשרות למהדרין). הכוונה למשל, לגבינת פרמזן שהינה גבינה בעלת אחוז חומר יבש גבוה מאד, ושזמן הבשלתה נמשך שנה ויותר, וטעמה המיוחד מתחזק והולך ככל שהגבינה תתישן יותר. כמוה גם גבינות צאן הנקראות קצ'קבל, שאף היא גבינה שזמן הבשלתה נמשך כחצי שנה. בנוסף לגבינות אלו יש כמה גבינות שזמן הבשלתן קצר אך הן בעלות ארומה וטעם פיקנטי חריף הנמשך בפה זמן רב, וייתכן וגם בגבינות אלו יש מקום להחמיר ולראותן כגבינות קשות, למרות זמן הבשלה קצר יחסית. גם גבינות אלו אינן נמצאות כיום עדיין במיגוון גבינות המהדרין. אלא שגבינות אלו אינן גבינות מתולעות עליהן מדברים האחרונים, אלא רק גבינות בעלות טעם חזק הנשאר בפה זמן ממושך, והן גם אינן שוהות שישה חודשים, ולכן ייתכן והכל יודו שלגביהן די להמתין שעה אחת בינן לבין אכילת בשר, במיוחד, אם רוצה לאכול אחריהן עוף.
התשובה התקבלה מהרב משה כ''ץ
בתאריך ט"ז תמוז ה'תשס"ד
ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
