הכשרה מבשרי לחלבי (ולהפך) – תחילה יש להעיר שהאשכנזים נהגו שלא להכשיר כלים מבשרי לחלבי ולהפך, שמא יתבלבלו ביניהם. לשיטת הספרדים ניתן להכשיר את הכלים באופן הבא:

• כלים שמשמשים להגשה צוננת – כלים שמשמשים למאכלים צוננים בלבד, כגון כלי להגשת פירות, לפתניות וכדומה – אינם טעונים הגעלה, גם אם השתמשו בהם במאכל צונן חלבי או בשרי, ודי לנקות אותם היטב.[2]
• כלים שמשמשים לאחסון – כלים שמשמשים לאחסון מאכלים צוננים, ושהה בהם רוטב למעלה מ-24 שעות – יש להכשירם בהגעלה בתוך מים מבעבעים. כלים מחרס או חרסינה, ניתן להכשירם רק במילוי ועירוי (יש להשרותם בגיגית מים למשך יממה שלמה. לאחר 24 שעות יש לרוקן את המים, להחליפם ולהשרותם למשך 24 שעות נוספות. יש לנהוג כך בפעם השלישית, ובסיום 72 השעות השימוש מותר).
• כלים שמשמשים למאכלים חמים – כלי הגשה שהניחו בהם מאכלים חמים, לשיטת הספרדים די להכשירם בעירוי מים חמים עליהם, ולשיטת האשכנזים כאשר הוגשו בהם מאכלים מוצקים, יש להכשירם בהגעלה בתוך מים מבעבעים. כלים שרוב שימושם לחימום במיקרוגל, יש להכשירם בהגעלה לכל הדעות. כלים כאלו מחרס אין אפשרות להכשיר.

 

הכשרת קערות ממטבח טרף – אופן הכשרת קערות ממטבח טרף תלוי בסוג השימוש המקובל בהן:

• קערות שמיועדות להגשה צוננת – כלים שמשמשים למאכלים צוננים בלבד, כגון כלי להגשת פירות, לפתניות וכדומה – אינם טעונים הגעלה, ודי לנקות אותם היטב.[3]
• קערות וקופסאות שמשמשות לאחסון או לחימום – קרוב לוודאי שאחסנו בהן מאכל חם, חיממו בהן מאכל במיקרוגל, או שהה בהן רוטב למעלה מ-24 שעות, ולכן יש להכשירן בהגעלה בתוך מים מבעבעים (כמובא בעמ'...). כלים מחרס לא ניתן להכשיר.

הכשרת קערות כשרות שאירעה בהן תקלה – הכשרתן תלויה בסוג התקלה שאירעה בקערה. אך הגעלה בכלי שבו מים רותחים תועיל לכל המקרים (אם לא מדובר בכלי חרס).