מידע והלכה » חגי ישראל » חנוכה » כשרות הסופגניה

כשרות הסופגניה

 

"יש דברים שאסרום חכמים, אע"פ שאין להם עיקר מן התורה, כמו: פת של גויים -אפילו אפאו ישראל, והשלקות שמבשלים הגויים. ואסרו לשתות במסיבתן -אפילו שאר משקין שאין בהם משום חשש יין נסך.

וכל אלו הדברים אסרו משום חתנות, פירוש: שלא יבואו להתחתן בהם, שכל אלו מושכים לב האדם, ואם יתקרב אליהם באחד מאלו - יבוא להתחתן בם"[1].

הסופגנייה היא אחד המאכלים המסורתיים של חנוכה. כיצד השתרש מנהג זה - אין אנו יודעים בבירור, אך בפשטות, נראה שהדבר נובע מכך שהסופגנייה מטוגנת בשמן עמוק, ועל מנת לזכור ולהזכיר את נס פך השמן - אוכלים סופגניות. מצאנו מנהג דומה באכילת לביבות בחנוכה - העשויות מתפוח אדמה מגורד המטוגן בשמן.

המחבר בשולחן ערוך, פסק בעקבות דברי הטור הנ"ל, שכאשר גוי מבשל - אפילו בכלים של יהודי ואפילו בבית של יהודי - אסור לאכול תבשיל זה, משום שהוא בישול עכו"ם, וכך מנהג הספרדים. לעומתם, מקילים האשכנזים, שאם ישראלי הדליק את האש - האוכל מותר באכילה, ואין לאסור את המאכל אלא כאשר הגוי עשה את כל תהליך הבישול.

לצערנו, במאפיות, כמו בשאר בתי האוכל במדינת ישראל כיום, ישנם פועלים גויים רבים. ולמעשה, ברוב המקרים, מי שמטגן את הסופגניות - הוא גוי, ולספרדים - אף בדיעבד אסור לאכולן[2].

מאידך, לאשכנזים, המתירים את המאכל כשיהודי מדליק את האש, יש לוודא שהדבר אכן נעשה כך, מאחר ובמקומות שהמשגיח לא נמצא בכל זמן הבישולים (בד"כ במקומות שיש בהם כשרות 'רגילה') אלא נכנס לביקורת מידי פעם, (מושג המכונה בהלכה "נכנס ויוצא") - גם הדלקת האש לא תמיד נעשית על ידי יהודי.

מיותר להזכיר, שאין לקנות כלל וכלל סופגניות במקום שאין בו תעודת כשרות תקפה, בשל הבעיות הרבות שיכולות להיות בהן, כגון: איסור חדש, הפרשת חלה, חומרי תפיחה ומשפרי אפיה שאינם כשרים, ביצים עם דם, עיסה שהוסיפו לה ברנדי שדינו כ"סתם יינם" וכד'.



[1] טור יו"ד בתחילת סימן קיב'.

[2] כבמובא בכף החיים ליו"ד סי' קיג' ס"ק נג'.

© כל הזכויות שמורות לכושרות