מידע והלכה » בשר וחלב » תערובות

תערובות

 

הגדרת לח ויבש

  • v לח - כל דבר שבטבעו נבלל. דוגמא: רוטב, קמח (לרוב הפוסקים), חלבון של ביצה וכדו'
  • v יבש - כל דבר שאינו נבלל וניכר בפני עצמו.דוגמא: מצה חמץ במצות כשרות לפסח, חתיכת נבלה, חלמון של ביצה וכו'.

 

כללים בדיני תערובות

                                          החילוק בין לח ליבש

בתערובות של לח בלח או לח ביבש ורוצה לאכול הלח, כיון שטעם האיסור נבלל בהיתר, הרי שהטעם הוא העיקר.

טעם האיסור מורגש - אסור

טעם האיסור אינו מורגש - מותר

 

בתערובת של מאכל איסור יבש עם מאכלים של היתר, כיון שאם יאכל את ההיתר לא יורגש טעם האיסור, אין דנים מצד הטעם, אלא ביטול ברוב.

 

 

 

 

 

 

 

 

הגדרות

מין במינו - שני מיני מאכלים, אחד של איסור ואחד של היתר ושוים בטעמם.                           דוגמא: חתיכת עוף טרף שנפל למרק שעשו אותו מעוף כשר.

ומין בשאינו מינו - שני מיני מאכלים אחד של איסור ואחד של היתר שאינם שוים בטעמם.                דוגמא: בשר ועוף, שומן בשר וחמאה.

כללים נוספים

  • v נפל איסור גושי לתוך תבשיל חם היתר - צריך שיעור ביטול בהיתר נגד כל האיסור אפילו אם סילקו את האיסור, לפי שאין אנו יודעים כמה שיעור פליטת האיסור.
  • v אם חתיכת האיסור ניכרת, אפילו אם יש שיעור לבטל את טעם האיסור, צריך לסלק את האיסור.

חתיכה  נעשית נבלה - חנ"ן

חתיכת בשר שבלעה חלב ונפלה למאכל אחר-

כל החתיכה נעשית איסור ויש לשער שיעור ביטול כנגד כל החתיכה.

                                                                                                                                    חתיכת הבלועה  משאר איסורים שנפלה למאכל היתר-

שולחן ערוך - אין כל החתיכה נעשית איסור ומשערים רק כנגד הבלוע בחתיכה.

רמ"א - כל החתיכה נעשית נבלה ומשערים כנגד כל החתיכה.

הערה: בנפל איסור לח להיתר לח בהפסד גדול גם הרמ"א מיקל בשאר איסורים כשו"ע.

 

כיצד בודקים אם בתערובת של מין בשאינו מינו אינו ניכר הטעם?

שו"ע- נותנים לגוי לטעום התבשיל ולומר אם מורגש טעם האיסור. אם אין גוי משערין בששים.                                            רמ"א- משערין בששים. דוגמא: חתיכת בשר טריפה שנפלה למרק ירקות, אם יש במרק כמות של ששים חתיכות כאלה, מסלק את חתיכת האיסור והמרק מותר.

כיצד משערין ב 60?

משערין בנפח ולא במשקל.

יש שתי אפשרוית חישוב:

  1. ימלא כלי עד שפתו מים ויכניס לתוכו את האיסור - המים היוצאים זהו שיעור האסור.
  2. ימלא כלי מים עד שפתו ויערה את המים לכלי אחר ויכניס בכלי הריק את האיסור ושוב ימלא מהמים שעירה ממנו, ונמצא שהמים הנותרים בכלי השני זהו שיעור מידת האיסור.

 

איסור יבש שנתערב בהיתר יבש

מין במינו - בטל ברוב

דוגמא: חתיכת עוף נבלה ושתי חתיכות עוף כשרות - כל החתיכות מותרות.

שו"ע - לא יאכל את החתיכות בבת אחת

רמ"א - לכתחילה יאכלו את החתיכות שני אנשים ולחומרא ישליח חתיכה אחת והשאר יאכל.

מין בשאינו מינו- בטל בששים.

הטעם: כיון שטעם איסור אסור מהתורה, חששו חכמים שמא יבוא לבשלם ביחד ולכן הצריכו ששים.

דוגמא: בשר נבילה המעורב בתפוחי אדמה וכולם חתוכים באותה צורה - צריך ששים כנגד האיסור.

 

איסור יבש ביבש מין במינו שהתבטל ברוב, ובישל את כל התערובת יחד

 

בדיעבד

לכתחילה

שו"ע

צריך ששים בהיתר נגד האיסור, בין נודע מהתערובת קודם הבישול בין לא נודע.

מותר להוסיף על ההיתר שיהיה ששים נגד האיסור ואין דינו כמבטל איסור לכתחילה.

רמ"א

במקום הפסד אפשר להקל גם אם אין ששים בהיתר נגד האיסור, אם נודע קודם התערובת.

מותר להוסיף על ההיתר שיהיה ששים נגד האיסור ואין דינו כמבטל איסור לכתחילה.

 

 

דיני כיסויי הכלים

כיסויי קדירות דינם כקדירות.

הטעם: כיון שבשעת הבישול עולה זיעה ורתיחה, אנו אומרים כאילו נתבשל התבשיל בכיסוי.

 

הכיסוי חלבי חם או קר והקדירה בשרית חמה

התבשיל            - מותר אם יש 60 כנגד המכסה.

הכיסוי -  צריך הכשרה.

הקדירה - צריכה הכשרה.

הערה: אם הסיר הכיסוי מיד ולא הספיק להזיע הכל מותר.

כיסוי חלבי חם על קדירה בשרית צוננת.

התבשיל- נאסר כדי קליפה, ואם אי אפשר לקלוף מותר.

הכיסוי - מותר

הקדירה - מותרת ויש אומרים שצריך להכשיר.

הערה: אם ידוע שלא היתה לכלוכית הכל מותר.

כיסוי והקדירה ריקים, יבשים וחמים

הכיסוי - מותר.    הקדרה - מותרת.

 

הכיסוי אינו בן יומו ונקי משיורי מאכל

התבשיל - מותר.     הכיסוי - צריך הכשרה.   הקדירה -מותרת.

הערה: יש מחמירים לדון כיסוי שאינו בן יומו כבן יומו וכתב הרמ"א שהיא חומרא בלא טעם.

 

כיסוי אינו בן יומו, אך נשאר בו לכלוך בעין

התבשיל- יש אומרים שצריך 60 כנגד כל הכיסוי ויש אומרים רק נגד המקומות שיש חלב.

הכיסוי והקדירה - צריך להכשיר ויש מקלין לומר שגם הבעין טעמו פגום.

טבלת סיכום:

מקרה

הכיסוי חם או קר והקדירה חמה

כיסוי חם על קדירה צוננת

כיסוי והקדירה ריקים, יבשים וחמים

הכיסוי אינו בן יומו ונקי משיורי מאכל

כיסוי אינו בן יומו, אך נשאר בו לכלוך בעין

הניח כיסוי חלבי על קדירה בשרית

התבשיל - מותר אם יש ששים כנגד המכסה

כיסוי וקדירה - צריכים הכשרה

הערה: אם הסיר הכיסוי מיד ולא הספיק להזיע הכל מותר

התבשיל - נאסר כדי קליפה, ואם אי אפשר לקלוף מותר

קדירה - מותרת ויש אומרים שצריך להכשיר

כיסוי - מותר.

הערה:אם ידוע שלא היתה לכלוכית הכל מותר

הקדירה והכיסוי מותרים

תבשיל - מותר

קדירה - מותר.

כיסוי - צריך הכשרה

הערה: יש מחמירים לדון כיסוי שאינו בן יומו כבן יומו וכתב הרמ"א שהיא חומרא בלא טעם

התבשיל - יש אומרים שצריך ששים נגד כל הכיסוי

ויש אומרים רק נגד המקומות שיש חלב.

כיסוי וקדירה - צריך להכשיר ויש מקלין לומר שגם הבעין טעמו פגום.

מקרה

כיסוי בן יומו

כיסוי אינו בן יומו

כיסוי חלבי על קדירה בשרית שמתבשל בה מאכל פרווה

אין ששים נגד הכיסוי - הכל אסור

יש ששים נגד הכיסוי - התבשיל מותר

הכיסוי והקדירה צריכים הכשרה

הכל מותר

 

גדרי כלי ראשון, שני, שלישי ועירוי

כלי ראשון -הכלי שנמצא על האש, או שהוסר מעל האש ועדין היד סולדת בו -                             מפליט ומבליע בכולו

כל שני - הכלי שעירו אליו מהכלי הראשון -

  • v יש אומרים בחום שהיד סולדת - במקום הפסד מרובה אינו מפליט ומבליע, אך אם אין הפסד מרובה מפליט ומבליע בכולו.

בחום שהיד נכוית  - יש מחמירים אפילו בהפסד מרובה. (חכמת אדם)

  • v יש אומרים לכתחילה ראוי ליזהר אך בדיעבד אינו מפליט ואינו מבליע, אפילו יד נכוית בו. (בא"ח, אמרי בינה)

כלי שלישי - הכלי שעירו אליו מכלי שני-

כל זמן שהיד סולדת בו יש מחמירים כדין כלי שני ויש מקלין שלעולם אינו מפליט ואינו מבליע.

 

עירוי מכלי ראשון

לא נפסק הקילוח - מבשל כדי קליפה.

נפסק הקילוח - יש אומרים שמבליע כדי קליפה (נפק"מ אם מבליע ולא מבשל לענין שבת ובישול בשר בחלב).                                                                                                                           יש אומרים שדינו ככלי שני.

דבר גוש

  • v יש אומרים שאפילו אם העבירו לכלי שני דינו ככלי ראשון ואף בדיעבד אסור.

הטעם: אין את הסברא שהדפנות מקררות

  • v יש אומרים שאם היה הדבר גוש עם רוטב, עדין דינו ככלי ראשון ויש מקלים ואומרים שנידון ככלי שני.
  • v יש אומרים שדינו ככלי שני.

 

ניתז חלב על קדירת בשר מבחוץ

נפלה נגד מקום הרוטב -

  • v דנים כאלו נפל תוך הרוטב ומותר התבשיל כשיש ששים נגד הטיפה. ויערה התבשיל מן הקדירה דרך הצד השני
  • v הקדירה אסורה וצריכה הכשר.

 

נפלה נגד מקום הריקן -

  • v אם הקדירה אינה בת יומא, ולא עלתה רתיחת הקדירה בבישול הזה עד מקום נפילת החלב - התבשיל מותר אם יש ששים נגד החלב.

הקדירה אסורה וצריך להכשירה.

טעם: חוששים שמא לא פעפע הכל לפנים, אלא נשאר משהו בדופן הקדירה.

  • v קדירה בת יומא, או שרתח התבשיל - יש אוסרים עד שלא יהיה ששים פעמים ששים ואחד נגד הטיפה ויש מתירים על ידי צינון אם יש ששים נגד החלב. ובשעת הדחק ומקום הפסד אפשר להקל. הקדירה אסורה וצריך להכשיר

הטעם: חוששים שמא לא פעפע הכל לפנים, אלא נשאר משהו בדופן הקדירה.

 

ניתז חלב קר על כיסוי קדירת בשר

  • v אם התבשיל התחיל להזיע אנו דנים כאלו נפל נגד הרוטב:
  1. צריך ששים נגד הטיפה.
  2. כיסוי הקדירה אסור וצריך להכשירו.
  • v אם התבשיל לא התחיל להזיע:

התבשיל מותר. הכיסוי אסור וצריך להכשירו.

 

דברים שאינם מתבטלים

  1. מעמיד- הגדרה :כל איסור שעירבוהו בהיתר ותפקיד האיסור הוא להעמיד את ההיתר. הדין: אינו בטל.   דוגמאות:1.גיבון גבינות באבקת חלב טמא. 2עשיית ג'לטין העשוי מעצמות נבילה ותפקידו להקריש את המאכל. 3. דברי חלב העוברים תהליך החמצה על ידי מחמצת לא כשרה.

חתיכה הראויה להתכבד

הגדרה: חתיכת איסור שראוי לכבד בה אורחים

   דין:                   

  • v אם מכיר את חתיכת האיסור והסירה מהתבשיל, אם יש ששים נגדו, התבשיל מותר.
  • v אם לא הסיר את חתיכת האיסור, התבשיל אסור ואין לו ביטול.

  טעם: כיון שיש לחתיכה זו חשיבות בפני עצמה שוב אינה בטילה.

 

תנאי חתיכה הראויה להתכבד

תנאי

דוגמא

איסורה מגופה ולא מחמת הבלוע בה. (חוץ מחתיכת בשר הבלוע בה חלב שנידון כאיסור בגופו)

*חתיכת נבלה.

*תחיכת בשר כשר שלא נמלח אינו בכלל האיסור

שלא תיהיה התחיכה חסרה תיקון גדול

עוף שלא הסירו ממנו הנוצות

 

בריה

דין - איסור שהוא בריה שנפל לתוך תבשיל, אין לו ביטול אפילו באלף.

דוגמאות - זבוב, נמלה, תולעת, עוף שלם טמא.

 

דין בריה שייך רק כשמתקיימים בו התנאים הבאים:

1.שיהא שלם ולא מרוסק, ואפילו נחתך ממנו אבר אחד אינו נקרא שלם.

2.דבר שאסור מתחילת ברייתו.

3.בריה שיש בה חיות.

4.דבר שכאשר יחלקו אותו יתבטל ממנו שמו הקודם.

דוגמא: עוף נקרא עוף רק כשהוא שלם, אבל כשהוא מחולק נקרא חתיכת בשר.

חלב לעולם נקרא חלב.

 

דבר שיש לו מתירין

הגדרה: מאכל שבשעה שאנו דנים עליו הוא אסור, אבל לאחר זמן יופקע איסורו, גם בלא ביטול.

טעם:  עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר.

דוגמא: ביצה שנולדה ביו"ט ונתערבה באחרות אינה בטילה

 

דבר שיש לו מתירין במין בשאינו מינו

דין: בטל בששים.

טעם: כיון שאין ההיתר אחר כך נקרא על האיסור אלא על ההיתר.

דוגמא: חלמון ביצה שנולדה ביו"ט נפלה לחלבונים מותרים.

איסור בלוע שיש לו מתירין

דין: נידון כדבר שיש לו מתירין, מלבד אם יש בו הפסד מרובה.

דוגמא: בשר שלא נמלח והוא בתוך שלושה ימים מעת שחיטת הבהמה שעדיין אפשר למלחו, ונתערב בשר זה בשאר חתיכות בשר ואינו מכירו אינו בטל, כיון שיכול למלוח את כל החתיכות. במקום שיש הפסד מרובה בטל .

© כל הזכויות שמורות לכושרות