דברים האסורים משום סכנה

לע"נ לאה בת חייקה ז"ל

לפירוט ההלכות בענין דברים האסורים מחמת סכנה לחצו כאן

בגמרא במסכת נידה מגלים לנו חכמינו זכרונם לברכה, שיש מספר דברים ש"העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו"- האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה והשותה משקים מזוגין שעבר עליהם הלילה וכו'. וזה כיוון שרוח רעה שורה עליהם. כוונת חז"ל היא שאסור לאכול בצל, שום וביצה קלופים שעבר עליהם לילה ואפילו כאשר הם היו מאוחסנים בתוך כלי סגור. אולם ישנן מספר אפשרויות להחזיק את המאכלים הללו לאכילה.

1. להשאיר עליהם את הקליפה או חלק מהקליפה.
2. להשאיר את השורש. דהיינו אפשר לקלף בצל שלם ולהשאיר רק את השערות של השורשים ויהיה מותר לאוכלו.

האפשרות השנייה היא: להפכם למאכל. לדוגמא- בצל בתוך סלט או שום כתוש מעורבב עם שמן ומלח, או סלט ביצים

יש עוד אפשרות להתיר בדיעבד בצל, שום או ביצה קלופים לאכילה, עד שהיא תבשל אותם. אבל אסור להשאירם קלופים לכתחילה כדי לבשלם ולהתירם בדיעבד.

במשקים הדין שונה, שהרי אם הם היו בכלי סגור ועבר עליהם הלילה אין רוח רעה שורה עליהם. הבעיה היא רק כאשר הם היו פתוחים ואפילו לזמן קצר. דין זה שייך במים, יין, חלב ודבש. אבל שאר הדברים, כגון שמן וחומץ מותרים.

כל זה שייך רק כאשר הפתח יותר גדול מרוחב אצבעו של תינוק. כיום לא שייך דין זה חוץ מיין לקידוש שלא למזוג אותו אלא אם כן יש מי שישגיח עליו או שניתן לכסות אותו. בכל אופן עדיף למוזגו סמוך לקידוש עצמו.

ובכלל חשוב תמיד לכסות את כל המאכלים כדי שלא יכנסו בהם חרקים ששורצים או חרקים מעופפים ובמיוחד בחוץ שהם מאוד מצויים.

אין לאכול מאכלים שנקרו בהם או אכלו מהם בעלי חיים, אבל אפשר לחתוך את המקום שבעל החיים אכל ממנו ולאכול את השאר.

דינים שונים:

1. השריית קטניות- יש לכסות את מי ההשריה, ואם אי אפשר או ששכחו, יש לשטוף את הקטניות לפני השימוש.

בשר ודגים

כתבנו לעיל  שאין לבשל בשר ודגים יחד בשום צורה . נוסף על כך  אין לאכול בשר ודגים יחד ואפילו כשהם קרים. וגם  אסור לאכול בשר ודגים זה אחר זה אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:

1   ניקיון הפה, דהיינו לאכול משהו ולא רק ולשתות.

2.  ניקיון הידיים.

3..ניקיון או החלפה של הכלים שהשתמשו בהם לאכילת הגדים דהיינו צלחות ומצלגות וכו.

מובא בפוסקים שצריך גם זהירות גדולה כאשר אוכלים בשר ודגים על אותו שולחן.  נראה שנדיר מאד למצוא שבבתים פרטיים אנשים שנוהגים לאכול  בשר ודגים על אותו שולחן באותו זמן. בדרך כלל זה קורא רק בשבתות וגם אז אוכלים מנה ראשונה דג ומנה שניה מאכל בשרי אבל לא ביחד באותו זמן. אבל באולמות או בבתי מלון כן מגישים בשר ודגים בבאר הפתיחה וגם במנת הראשונה (בדרך כלל יש כבד, דג ומאכל  פרווה) . ולפעמים יש סוגי מאכלים ולא שמים לב שהם בשריים או דגיים. כגון ממרחים של כבד או סיגרים ופסטלים ולא יודעים שהמלוי שלהם הוא בשרי ואוכלים יחד בשר ודג או זה אחר זה עם אותם כלים ובלא נקיון הפה.

 יש פוסקים שכתבו שצריך לעשות "היכר" כאשר אוכלים אותם על שולחן אחד כמו ה"היכר" שכתבנו לעיל כאשר שני יהודים אוכלים על אותו שולחן  אחד בשר ואחד חלב. וראוי להקפיד על כך גם כשאוכלים שני בני אדם בשר ודגים על אותו שולחן.

 3. דגים עם חלב-

קהילות הספרדים ובני עדות המזרח נהגו בדגים וחלב כמו שכתבנו בהלכה הקודמת לגבי בשר ודגים. מנהג זה כולל גם כן את קהילות א.מ.ת. (אלג'יר, מרוקו ותוניס). ונהגו באיסור זה בכל סוגי הדגים ובכל מוצרי החלב כולל גבינה וחמאה. אשכנזים כלל וכלל לא נהגו איסור בדגים עם מוצרי חלב.