חרקים בריבות
- תוכן השאלה
- לרב שלום
ראיתי את הפרסום שלכם על חרקים בריבות.
אשמח לדעת מה הנוהל של הרבנות הראשית ביבוא ריבות?
והאם יש הבדל בין לכתחילה לבדיעבד לעניין חרקים בריבות ?
או שאסור באופן מוחלט לאכול רביות שלא מכשרויות שיצאו נקיות בבדיקות
תודה רבה - תוכן התשובה
- שלום וברכה
נהלי הרבנות הראשית לקליטת פרי במפעלי תעשיה קובעים:
"בסוף השטיפה והטיפול המיוחד שצריך לעשות לכל סוגי פרי - הפירות צריכים להיות לא נגועים בכלל. היות וישנם חרקים קטנים. קציצת פירות בלבד - לא מועילה".
בבדיקות שערכנו על ריבות מפירות שמוחזקים כנגועים בחרקים עולה כי לצערנו ריבות תחת השגחות שונות אינן עומדות בנהלים אלו, וברבות מהן נמצאו חרקים שלמים (כמובן שמנינו רק כאלו הנראים לעין אנושית ללא שימוש באמצעי עזר).
מן הדין חרק המעורב בריבה אינו בטל, שכן דינו כ'בריה' שאינה בטלה. על פי הבדיקות שלנו במערכות כשרות שונות כל האריזות נמצאו נגועות, כך שכנראה אין כאן 'ספק' אלא ודאי בריה המעורבת בהם. מה גם שמהבדיקות עולה כי לא נערכו נקיונות יעילים לפירות שמהם הכינו את הריבות, וממילא מעולם לא בטלה מהם חובת הנקיון והבדיקה.
ודין זה דומה למובא בשו"ע (יו"ד פד ט): "עבר ובישל תוך י"ב חדש, בלא בדיקה, אם יכול לבדוק, בודק. ואם לאו, מותר". וכתבו עליו האחרונים (ש"ך, פר"ח ועוד) שכל זה דווקא במאכל שלא הוחזק בחרקים, אך מאכל שידוע והוחזק בנגיעות - אין להתיר בו את השימוש אף אחר שהתבשל. וכן כתב בבינת אדם או"ה סו"ס לה. (מה גם שאחת מהסברות להתיר היא שספק נימוחו, אך לפי הבדיקות שערכנו מתברר שתמיד נשארים חרקים שלא נימוחים בהכנת הקונפיטורה).
לכן נראה שלמעשה קשה מאוד להתיר את השימוש בקונפיטורות מפירות נגועים, אלא מהכשרויות שנמצאו נקיות לפי בדיקותינו.
ממליץ לעיין שנית בקישור הבא:
https://www.kosharot.co.il/תולעים-בריבות
בברכה
יצחק דביר - התשובה התקבלה מהרב משה כ"ץ
- בתאריך כג שבט התשפ
- ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
- רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
- כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
© כל הזכויות שמורות לכושרות
