תפילת ערבית - מאחרים להתפלל תפילת ערבית בליל שבועות כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות". ומתחילים ערבית 25 דקות לאחר השקיעה. בתפילה אומרים "ותודיענו", שהיא הבדלה בין קדושת שבת לקדושת יו"ט.
אומרים את הקידוש ליו"ט, ברכת הגפן, והקידוש.
מסיימים בברכת שהחיינו, על החג (מי שבירך שהחיינו בהדלקת נרות, לא יחזור ויברך).
לימוד תורה - נוהגים להיות ערים וללמוד בליל החג, תזכורת ותיקון למעמד הר סיני. מי שמרגיש שראשו כבד עליו וקשה לו ללמוד, יעשה הפסקה ויישן, כי לא לישון וגם לא ללמוד, יצא שכרו בהפסדו.
בתפילת שחרית, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת רות. אם יש מגילה כשירה, על קלף, אשכנזים מברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו. ספרדים נוהגים לקרוא את המגילה בלי ברכה, יש קוראים במהלך הלילה, ויש הקוראים לפני מנחה. אשכנזים החוששים מאריכות תפילות שחרית ומוסף, לאחר לילה בלא שינה, יכולים לקרוא את המגילה, בברכה, מעלות השחר, או לפני התפילה כותיקין, ואח"כ להתפלל.
יציאת החג: הבדלה: ברכות הגפן והמבדיל, בלי נר ובשמים.
רחיצה ומקלחת בשבת ביו"ט
להלן פרטי הלכות:
כללי: שימוש בדוד שמש בשבת:
אנו נוהגים היתר בשימוש במי דוד שמש, גם בשבת. מותר להשתמש לרחיצת כלים ושאר צרכים.עם זאת, קבעו חכמים, ש"אין בישול בחמה, אבל יש בישול בתולדות חמה", בשבת.
לכן, כדי שלא להגיע לבישול המים הקרים בשבת, יש לנהוג כדלהלן:
לפתוח את ברז המים החמים, ולהמתין עד שיצאו מים בטמפרטורה מקסימלית.
לסגור את ברז המים החמים, ולפתוח רק את המים הקרים.
להוסיף בהדרגה מים חמים, עד שיגיעו הקרים לטמפרטורה הרצויה. להזהר שלא יגיעו הקרים ל"יד סולדת"!
ביום טוב, אין צורך בזהירות זו, כי מותר להשתמש גם בתולדות חמה.
מקלחת:
גם ביום טוב, אסור לרחוץ כל גופו במים שחוממו בחשמל, אם נתחממו ביו"ט עצמו. (סימן תקיא,ב)
אם נתחממו בערב יום טוב, יש מתירים (המחבר בשו"ע, שם) ויש אוסרים (רמ"א, שם).
אולם, מים שנתחממו בדוד שמש, גם אם נתחממו ביו"ט עצמו, אין עליהם "גזירת הבלנים", ומותר להתקלח בהם, גם כל גופו.
בשעת צורך, אפשר לסמוך על המתירים, ולהתקלח במי דוד שמש, אפילו בשבת, ובתנאי שנזהרים בפתיחת הברזים, כפי שנתבאר לעיל.
