תזכורת: בערב שבת פרשת נשא, להדליק נר נשמה, בנוסף להדלקת נרות שבת, כדי שאפשר יהיה להדליק נרות חג במוצאי שבת, ליל שבועות.סעודה שלישית בשבת, רצוי להשתדל לעשותה בשעות אחה"צ המוקדמות (לכתחילה עד 16:11[1], תחילת שעה עשירית) כדי שיכנס לחג כשהוא תאב. אך מי שלא סעד, יכול לאכול גם אח"כ, "ויאכל מעט פת, לכבוד יו"ט" (סי' תקכ"ט, א', ברמ"א)
הכנות ליום טוב
אין לעשות כל פעולה של הכנה בשבת, לצורך היו"ט. יש להמתין עד צאת שבת, בשעה 20:26, ואז לומר ברוך המבדיל בין קודש לקודש. אח"כ מותר לחמם, לבשל וכדו'. אפשר להעביר אש מנר הנשמה שהודלק בע"ש, כדי לחמם ליו"ט.
לאחר אמירת "ברוך המבדיל", מדליקות הנשים נרות, ומברכות 2 ברכות: להדליק נר של יו"ט, ושהחיינו. יש נוהגות להמתין עד שוב הגברים מתפילת ערבית, ואז להדליק את הנרות. כמובן, ההדלקה, ע"י העברת אש מנר נשמה.
מאחרים להתפלל תפילת ערבית בליל יום טוב, כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות", ומתחילים 25 דקות אחרי השקיעה, בשעה 20:10. בתפילה אומרים "ותודיענו", שהיא הבדלה בין קדושת שבת לקדושת יו"ט.
ליל יום טוב החל במוצאי שבת, עושים הבדלה וקידוש יחד: יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, כנוסח שנקבע בקידוש יו"ט שחל במוצאי שבת. יש להכין את נר הנשמה, או נר אחר שהודלק ממנו, ולהביאו לשולחן הסעודה, כדי שאפשר יהיה לברך עליו את ברכת מאורי האש.
אומרים את הקידוש ליו"ט, ברכת הגפן, והקידוש.
אח"כ מברכים "בורא מאורי האש" על הנר, כמו בכל מוצ"ש.
אח"כ אומרים את נוסח ההבדלה בין קודש לקודש.
מסיימים בברכת שהחיינו, על החג (מי שבירך שהחיינו בהדלקת נרות, לא יחזור ויברך).
נוהגים להיות ערים וללמוד בליל החג, תזכורת ותיקון למעמד הר סיני. מי שמרגיש שראשו כבד עליו וקשה לו ללמוד, יעשה הפסקה ויישן, כי לא לישון וגם לא ללמוד, יצא שכרו בהפסדו.
בתפילת שחרית, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת רות. אם יש מגילה כשירה, על קלף, אשכנזים מברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו. ספרדים נוהגים לקרוא את המגילה בלי ברכה, יש קוראים במהלך הלילה, ויש הקוראים לפני מנחה. אשכנזים החוששים מאריכות תפילות שחרית ומוסף, לאחר לילה בלא שינה, יכולים לקרוא את המגילה, בברכה, מעלות השחר, (שעה 03:40), או לפני התפילה כותיקין, ואח"כ להתפלל.
יציאת החג: 20:26. הבדלה: ברכות הגפן והמבדיל, בלי נר ובשמים.
