מהלכות חג השבועות
תזכורת: א. להדליק נר נשמה לצורך שימוש באש ביום טוב.
ב. להכין פלטת שבת, לחימום בשבת!
יום חמישי ה' סיון, ערב חג שבועות
-
השנה חל שבועות ביום שישי. חלק מההכנות לשבת נעשות תוך כדי יום טוב, לכן חובה להניח עירוב תבשילין כדי להתיר להכין מיום טוב לשבת.
כל משפחה מפרישה כזית לחם, לחמניה או חלה, ומצרפת אליו תבשיל נוסף, אפשר ביצה מבושלת.
אבי המשפחה (או אחד מבני המשפחה) נותן את הפת והתבשיל לאדם זר, שאינו מהמשפחה, והוא מגביה אותם, ומזכה-מקנה אותם לכל בני הישוב, העיר, המקום.
אבי המשפחה חוזר ונוטל את הפת והתבשיל ומברך: "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצוות עירוב".
אח"כ אומר (הנוסח בארמית): בהדין עירובא יהא שרא לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא, מיומא טבא לשבתא, לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.
אפשר לומר בעברית: בעירוב זה יהא מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נרות ולעשות כל צרכינו, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.
חג השבועות
- תפילת ערבית - מאחרים להתפלל תפילת ערבית בליל שבועות כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות". ומתחילים ערבית 25 דקות לאחר השקיעה, בשעה 20:04.
- לימוד תורה - נוהגים להיות ערים וללמוד בליל החג, תזכורת ותיקון למעמד הר סיני.
- הדלקת נרות - מדליקים נרות לכבוד יום טוב. יש נוהגות להדליק בזמן ההדלקה הרגיל, 19:09. יש נוהגות להדליק לאחר שחוזרים מתפילת ערבית. בהדלקה מברכים 2 ברכות: להדליק נר של יום טוב ושהחיינו. מי שמרגיש שראשו כבד עליו וקשה לו ללמוד, יעשה הפסקה ויישן, כי לא לישון וגם לא ללמוד, יצא שכרו בהפסדו.
- לטבלת ברכות השחר לניעור בלילה
- עלות השחר בשעה 03:43, זריחה בשעה 05:33.
- בתפילת שחרית, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת רות. אם יש מגילה כשירה, על קלף, אשכנזים מברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו. ספרדים נוהגים לקרוא את המגילה בלי ברכה, יש קוראים במהלך הלילה, ויש הקוראים לפני מנחה. אשכנזים החוששים מאריכות תפילות שחרית ומוסף, לאחר לילה בלא שינה, יכולים לקרוא את המגילה, בברכה, מעלות השחר, (שעה 03:43), או לפני התפילה כותיקין, ואח"כ להתפלל.
הכנות לקראת שבת
מותר לעשות מלאכות המותרות ביום טוב, לצורך שבת (העירוב מתיר לנו).
- לחמם תבשילים ולהניחם ע"ג פלטת השבת.
- לבשל לצורך שבת וכו'.
חובה להקפיד להדליק נרות שבת ביום טוב, לפני כניסת שבת: זמן הדלקת נרות 19:10.
נזכה לקבל על עצמנו עול מלכות שמים ועול תורה ומצוותיה, ומאיתנו, לכל ישראל.
חג מתן תורה שמח, ושבת שלום!
רחיצה ומקלחת בשבת וביו"ט
השנה, חג השבועות חל ביום שישי.
לפי הצפוי, ייתכן מזג אויר חם, ואנשים יבקשו להתקלח...
להלן פרטי הלכות:
כללי: שימוש בדוד שמש בשבת:
- אנו נוהגים היתר בשימוש במי דוד שמש, גם בשבת. מותר להשתמש לרחיצת כלים ושאר צרכים.
- עם זאת, קבעו חכמים, ש"אין בישול בחמה, אבל יש בישול בתולדות חמה", בשבת.
-
לכן, כדי שלא להגיע לבישול המים הקרים בשבת, יש לנהוג כדלהלן:
- לפתוח את ברז המים החמים, ולהמתין עד שיצאו מים בטמפרטורה מקסימלית.
- לסגור את ברז המים החמים, ולפתוח רק את המים הקרים.
- להוסיף בהדרגה מים חמים, עד שיגיעו הקרים לטמפרטורה הרצויה.
להזהר שלא יגיעו הקרים ל"יד סולדת"!
- ביום טוב, אין צורך בזהירות זו, כי מותר להשתמש גם בתולדות חמה.
- מקלחת:
- גם ביום טוב, אסור לרחוץ כל גופו במים שחוממו בחשמל, אם נתחממו ביו"ט עצמו. (סימן תקיא,ב)
- אם נתחממו בערב יום טוב, יש מתירים (המחבר בשו"ע, שם) ויש אוסרים (רמ"א, שם).
- אולם, מים שנתחממו בדוד שמש, גם אם נתחממו ביו"ט עצמו, אין עליהם "גזירת הבלנים", ומותר להתקלח בהם, גם כל גופו.
- בשעת צורך, אפשר לסמוך על המתירים, ולהתקלח במי דוד שמש, אפילו בשבת, ובתנאי שנזהרים בפתיחת הברזים, כפי שנתבאר לעיל.
לסיכום: בחג השבועות ודאי מותר להתקלח במי דוד שמש!
-
[1] הזמנים המצוינים הינם לפי אופק ירושלים.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
