מהלכות חג השבועות
לא עודכן לתשפ"ג
הכנות ליום טוב
- השנה חל חג השבועות במוצאי שבת.
- סעודה שלישית בשבת, רצוי להשתדל לעשותה בשעות אחה"צ המוקדמות (לכתחילה עד 16:10, תחילת שעה עשירית) כדי שיכנס לחג כשהוא תאב. אך מי שלא סעד, יכול לאכול גם אח"כ, "ויאכל מעט פת, לכבוד יו"ט" (סי' תקכ"ט, א', ברמ"א).
- אין לעשות כל פעולה של הכנה בשבת, לצורך היו"ט. יש להמתין עד צאת שבת, בשעה 20:23, ואז לומר ברוך המבדיל בין קודש לקודש. אח"כ מותר לחמם, לבשל וכדו'. אפשר להעביר אש מנר הנשמה שהודלק בע"ש, כדי לחמם ליו"ט.
- לאחר אמירת "ברוך המבדיל", מדליקות הנשים נרות, ומברכות 2 ברכות: להדליק נר של יו"ט, ושהחיינו. יש נוהגות להמתין עד שוב הגברים מתפילת ערבית, ואז להדליק את הנרות. כמובן, ההדלקה, ע"י העברת אש מנר נשמה.
חג השבועות
- תפילת ערבית - מאחרים להתפלל תפילת ערבית בליל שבועות כדי שיהיו "שבע שבתות תמימות". ומתחילים ערבית 25 דקות לאחר השקיעה. בתפילה אומרים "ותודיענו", שהיא הבדלה בין קדושת שבת לקדושת יו"ט.
- ליל יום טוב החל במוצאי שבת, עושים הבדלה וקידוש יחד: יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, כנוסח שנקבע בקידוש יו"ט שחל במוצאי שבת. יש להכין את נר הנשמה, או נר אחר שהודלק ממנו, ולהביאו לשולחן הסעודה, כדי שאפשר יהיה לברך עליו את ברכת מאורי האש.
- אומרים את הקידוש ליו"ט, ברכת הגפן, והקידוש.
- אח"כ מברכים "בורא מאורי האש" על הנר, כמו בכל מוצ"ש.
- אח"כ אומרים את נוסח ההבדלה בין קודש לקודש.
- מסיימים בברכת שהחיינו, על החג (מי שבירך שהחיינו בהדלקת נרות, לא יחזור ויברך).
- לימוד תורה - נוהגים להיות ערים וללמוד בליל החג, תזכורת ותיקון למעמד הר סיני. מי שמרגיש שראשו כבד עליו וקשה לו ללמוד, יעשה הפסקה ויישן, כי לא לישון וגם לא ללמוד, יצא שכרו בהפסדו.
- לטבלת ברכות השחר לניעור בלילה
- בתפילת שחרית, נוהגים האשכנזים לקרוא מגילת רות. אם יש מגילה כשירה, על קלף, אשכנזים מברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו. ספרדים נוהגים לקרוא את המגילה בלי ברכה, יש קוראים במהלך הלילה, ויש הקוראים לפני מנחה. אשכנזים החוששים מאריכות תפילות שחרית ומוסף, לאחר לילה בלא שינה, יכולים לקרוא את המגילה, בברכה, מעלות השחר, (שעה 03:39), או לפני התפילה כותיקין, ואח"כ להתפלל.
- יציאת החג: 20:24.
הבדלה: ברכות הגפן והמבדיל, בלי נר ובשמים.
רחיצה ומקלחת בשבת ביו"ט
להלן פרטי הלכות:
כללי: שימוש בדוד שמש בשבת:
- אנו נוהגים היתר בשימוש במי דוד שמש, גם בשבת. מותר להשתמש לרחיצת כלים ושאר צרכים.
- עם זאת, קבעו חכמים, ש"אין בישול בחמה, אבל יש בישול בתולדות חמה", בשבת.
-
לכן, כדי שלא להגיע לבישול המים הקרים בשבת, יש לנהוג כדלהלן:
- לפתוח את ברז המים החמים, ולהמתין עד שיצאו מים בטמפרטורה מקסימלית.
- לסגור את ברז המים החמים, ולפתוח רק את המים הקרים.
- להוסיף בהדרגה מים חמים, עד שיגיעו הקרים לטמפרטורה הרצויה.
להזהר שלא יגיעו הקרים ל"יד סולדת"!
- ביום טוב, אין צורך בזהירות זו, כי מותר להשתמש גם בתולדות חמה.
- מקלחת:
- גם ביום טוב, אסור לרחוץ כל גופו במים שחוממו בחשמל, אם נתחממו ביו"ט עצמו. (סימן תקיא,ב)
- אם נתחממו בערב יום טוב, יש מתירים (המחבר בשו"ע, שם) ויש אוסרים (רמ"א, שם).
- אולם, מים שנתחממו בדוד שמש, גם אם נתחממו ביו"ט עצמו, אין עליהם "גזירת הבלנים", ומותר להתקלח בהם, גם כל גופו.
- בשעת צורך, אפשר לסמוך על המתירים, ולהתקלח במי דוד שמש, אפילו בשבת, ובתנאי שנזהרים בפתיחת הברזים, כפי שנתבאר לעיל.
לסיכום: בחג השבועות ודאי מותר להתקלח במי דוד שמש!
-
[1] הזמנים המצוינים הינם לפי אופק ירושלים.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
