במה לכשרות » עם אחד- כשרות אחת

עם אחד- כשרות אחת

הרב יצחק דביר

 
בתקופה האחרונה מוצגת שיטה המצדדת במעבר מכשרות מרכזית אחת של הרבנות הראשית, לכשרות של קהילות.
כמי שמכירים לעומק את עולם הכשרות בארץ ובחו"ל אנו חשים חובה להגיב על כך:
כתלמידיו של הראי"ה קוק אנו מחויבים ליישם את שאיפתו ליצירת מרכזי תורה בארץ ישראל, שהביטוי המרכזי שלה קרם עור וגידים בהקמתה של הרבנות הראשית לישראל. את הקמתה ראה הרב כביטוי לכבודה של האומה העוסקת באופן ממלכתי בקיומה של היהדות, ואינה מותירה נושא זה בידים פרטיות (מאמרי ראי"ה, 455).
ניהולה הממלכתי של מערכת הכשרות ושאר התחומים התורניים, יוצקת תוכן ומימד עמוק למדינת ישראל המשמשת כביתו של העם היהודי לדורותיו, ולא רק כמקלט שבו על כל פרט לדאוג לצרכי היהדות בעצמו.
הרב קוק עצמו נאלץ התמודד עם נסיונות להפר את הבלעדיות לנתינת הכשרות שהוקנתה לרבנות, עדות ראשונה לכך אנו מוצאים בתחילת דרכו הרבנית בארץ. בשנת תרס"ט, הקים אחד הרבנים שחיטה בכשרות פרטית בעיר. בעקבות כך פורסמה מודעה עליה חתומים אבות בתי הדין בירושלים, ואליהם הצטרפו גדולי ישראל באותה תקופה:
"נבהלנו ונשתוממנו למשמע הדבר הרע הזה, כי יקרה דבר כזה בעיר חשובה מערי ארץ הקודש, ובפרט להעיז נגד רב גדול דפקיע שמיה ה"ה הגאון המפורסם מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שיח', הראב"ד דעה"ק יפו והמושבות, והננו מזהירים לאחינו יראי ה' כי ישמרו לנפשותיהם לבלי הכשל ח"ו וכו', וירחיקו את עצמם ממסיגי גבול..."
במכתב נרגש שצרף הרדב"ז לבני יפו, הוא מורה להתייחס אל הבשר הנשחט בשחיטה האלטרנטיבית כבשר טריפה גמור, ואף מחייב להגעיל את הכלים של מי שהשתמש בו.
דברים דומים בדבר נחיצותה של מערכת הכשרות של הרבנות לאחדותו של עם ישראל, פרסם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (בחוברת 70 שנה לרה"ר עמ' 16): 
אם חס וחלילה לא היתה קמה הרבנות הראשית, היינו עדים לארבע מאות חתימות של רבנים המכשירים מוצר מסוים, כי כל רב לא היה מקבל הכשר של רב שני, ועתה אנו עדים לכך כי הרבנות ירושלים למשל מקבלת הכשרי הרבנות תל אביב, וכן רבנות חיפה מקבלת הכשרי הרבנות בירושלים וכו' – תורה אחת, ולא שתי תורות!  
הרבנות מחויבת לספק את צרכי הדת לכל דורש, גם כאשר הדבר רווחי, וגם כאשר הדברים נעשים ללא מטרות רווח. מסירת הכשרות בידי גופים פרטיים רווחיים, שכלכלתם תלויה בכדאיות נתינת הכשרות, עלולה להפחית את כמות העסקים הכשרים באופן דרסטי. לדוגמא: עסקים באזורים בודדים, שמשלוח משגיח שיפקח על רמת הכשרות באזור אינו רווחי – יוותרו ללא כשרות. 
מלבד החסרון העקרוני שבויתור על הכשרות הממלכתית, ניתן למנות תקלות רבות הכרוכות ברעיון הפרטת הכשרות: עולם הכשרות מורכב מפרטים רבים וסבוכים הדורשים לימוד רב, ככל שיתרבו גופי הכשרות, כך ירבו הניואנסים הדקים שבין הנהלים השונים והפיקוח עליהם, ובמקביל תצומצם הבנתו של הצרכן הפשוט בעולם הכשרות. הטלת הכשרות על גופים פרטים עלולה להוביל גם להעצמת קטבי הכשרות – מהעבר האחד יעמדו עסקים הפונים לציבור המסורתי שלגביו תעודת כשרות כלשהי מספיקה. גופי כשרות שינסו לפנות לעסקים אלו יפעלו בהורדת רמת הכשרות ושימוש בקולות ודחקים שונים, שספק האם ראוי להשתמש בהם כנוהל ציבורי. מן העבר השני יעמדו עסקים הפונים לציבור המחמיר, בכדי להתחרות על עסקים אלו ינסו גופי הכשרות למתג את עצמם כ'מהדרין', תוך שימוש בחומרות והידורים שונים, שספק אם הם באמת נדרשים מבחינה הלכתית. קיטוב זה יוביל באופן ישיר גם לקיטוב בעם, כאשר פערי הכשרות בין המחמיר למיקל לא יהיו ניתנים לגישור לשם אירוח משותף, (לדוגמא: השאלות על הלגיטימיות של הקולות בהן ינקטו מערכות הכשרות המיקלות, יתבטאו בספיקות האם מותר להשתמש בכליהם של המקילים).  
מצדדי הפרטת הכשרות טעונים שמודל זה קיים כבר בחו"ל, אך אם נבחן את הצלחתו נוכל להבין את הסכנה שבו. כיום בחו"ל ידועים כ 1200 גופי כשרות שונים, מתוכם הרבנות מאשרת כגופים אמינים רק כ100 גופים בלבד! מלבד זאת חלק גדול מן המוצרים של הכשרויות הללו אינם מאושרים לשיווק בארץ, שכן ישנו שימוש בקולות שונות של חלב גוי, איסור חדש , פת נוכרי, בישולי גויים ועוד, שאינן עומדות כלל ברף המינימלי של הכשרות המקובלת בארץ. 
 
הפתרון – נטילת אחריות לאומית. על מנת לספק לאזרחי ישראל כשרות ברמה נאותה, יש להכיר תחילה באופן ממלכתי בצורך בכך.
מתוך הכרה זו על מדינת ישראל להקים 'רשות לאומית לכשרות', שתנהל את מערכת הכשרות בכל חלקי הארץ באופן אחיד ושקוף. בבסיסה של מערכת זו יעמדו העקרונות הבאים:
מקצועיות, נהלי כשרות אחידים , הפרדת הקשר בין משגיח למושגח, מערך ביקורת חיצוני ואכיפה. 
סיכום - אין חולק על כך שהמערכת הקיימת טעונה שידוד מערכות ושיפור מבני, אולם כתלמידיו של הראי"ה קוק זצ"ל, הנאמנים לדרכו, חפצים אנו במימוש תוכניתו הגדולה בהקמת הרבנות הראשית לישראל – לאחד את הכוחות התורניים שבעם ישראל יחד, וליצור גוף הלכתי ממלכתי איכותי מטעם מדינת ישראל.
 

© כל הזכויות שמורות לכושרות