את הנרות רצוי להדליק בתוך הסוכה, אולם אם יש חשש סכנה או חשש שהנרות יכבו, אפשר להדליק ולברך בבית ולהתכוון על כל תאורת החשמל, כולל התאורה שבסוכה. אין להדליק את הנרות בסוכה ולהעבירם אחר כך אל תוך הבית.
בלילה הראשון מצוה לאכול בסוכה פת, לפחות בשיעור של "כזית" (נפח של כקופסת גפרורים ורבע). אפילו אם יורדים גשמים הפוטרים אותנו ממצוות סוכה, מפני שאין כאן "תשבו - כעין תדורו", בכל זאת, מצוה לאכול פת בשיעור "כזית".
מנהג הגר"א לברך את ברכת "לישב בסוכה" מיד כשנכנס לסוכה (אלא אם לא הסיח דעתו ויצא לזמן קצר על מנת לשוב מיד), אך רבים נוהגים לברך רק כשקובעים ישיבתם בה באכילת קבע. הנכנס לסוכה לישון בה, ראוי שיאכל מיני מזונות כדי שיוכל לברך "לישב בסוכה", אך אם אינו רוצה לאכול, יברך גם על השינה לבדה.
היוצא לטיול בסוכות, ישתדל לאכול אכילת קבע בסוכה כשרה, ואם אין באפשרותו לישב בסוכה, יכול לאכול מחוץ לסוכה בשעת הליכתו בדרך, אך בלילה צריך לישון בסוכה כשרה.
מקום שיש בו סכנה לישון בסוכה, אם מחמת מזיקים כמו נחשים וכדומה או שיש חשש מירי מחבלים, קסאמים, פצצות מרגמה וכדומה, פטורים שם מלישון בסוכה וישנו בבית מוגן.
מיוחדת היא מצוות סוכה, בה אנו נכנסים לתוכה בכל גופנו ובכל נפשנו, ונבלעים בצל הסוכה. הגר"א היה מדמה מצווה זו למצוות ישיבת ארץ ישראל, שגם אליה אנו נכנסים עם הגוף והנפש והיה אומר על כך שזו משמעות הפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו' ג'). ללמדנו, שמצוות סוכה בשלמותה, גורמת גם לציון להיות שלימה ולהיבנות.
יום שני, כ"א תשרי הוא יום הושענא רבה.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקיפים את המזבח בערבות, שבע פעמים.
חכמי הדורות לימדונו, שיום זה הוא יום "חיתום הדין", ובו נידונים על המים.
לכן, נוהגים להיות ערים וללמוד אור ליום שני, במשך כל הלילה.
בנוסף לארבעת המינים, עליהם מברכים כמו בכל יום מימי הסוכות, נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה, "הושענות", ולאוגדם. נהוג להכין הושענא לכל אחד מבני המשפחה.
רבים נוהגים להתפלל כותיקין. הנץ החמה בשעה 06:32.
בתפילה, מקיפים את הבימה, התיבה, שבע הקפות, מבקשים על גאולת עם ישראל, ובמיוחד, על גשמי ברכה.
לאחר ההקפות, חובטים את ההושענות חמש חבטות על הקרקע, כל אחד כמנהגו.
שקיעה בשעה 18:13. לקראת השקיעה נוהגים לברך ולטעום בסוכה, ולהפרד ממנה, עד לשנה הבאה!
לאחר שקיעה, אין לברך על אכילה בסוכה, כי אז כבר יום שמיני עצרת, שהוא "רגל בפני עצמו".
הדלקת נרות, כמו בכל ליל יום טוב. אם מדליקים לפני השקיעה, 17:43 אפשר להדליק גפרור, לברך ולהדליק. אם מדליקים אחרי השקיעה, להדליק מנר דולק, כדוגמת נר נשמה.
מברכים שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב, ושהחיינו, מפני ששמיני עצרת, "רגל בפני עצמו".
נר זה יכול לשמש גם לצורך הבערת אש ממנו, לבישול וכד'.
בסיום ההקפות, יש נוהגים לקרוא בתורה, בפרשת וזאת הברכה.
מעלים שלושה עולים, כהן לוי וישראל, והם מברכים על התורה.
לשם כך, חוזרים על פרשת וזאת הברכה עד "מעונה א-לקי קדם".
לחתן תורה קוראים ממעונה עד סוף הפרשה, ולחתן בראשית, מבראשית עד "אשר ברא א-לקים לעשות". לאחר מכן, למפטיר.
שקיעה בשעה 18:12.
צאת החג 18:45.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
