יגביה את המעט מן הפרי שנטל ויאמר:
הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל הַכֹּל.
כעת אנו מפרישים 'תרומה גדולה'.
בזמן המקדש תרומה זו היתה ניתנת לכהן, אך בזמן הזה כולנו טמאים ולכהן ממילא אין מה לעשות בתרומה, לכן איננו נותנים אותה לכהן. ישנה מצות עשה לשרוף את פירות התרומה, מי שאין בידו לעשות כן ישאיר את פירות התרומה בשקית עד שיירקבו ואז יהיה ניתן להשליכם בשקית זו לפח.
כאשר מפרישים ממוצרים שהכהן יכול להנות מהם, כגון שמן זית שיכול להדליק בו נרות שבת, או מי שמכיר כהן שיכול לתת פירות אלו לבהמתו - יש המהדרים להפריש מעט יותר, ולתת את התרומה לכהן בפועל.
© כל הזכויות שמורות לכושרות
