הכשרתם של סירי בישול בהגעלה, הן במקרה שמדובר בסיר ממטבח טרף או בסיר שאירע לו דבר מה והוא נטרף, והן בסיר שמבקשים להעבירו מבשרי לחלבי ולהפך (לשיטת האשכנזים אין להעביר כלים מבשרי לחלבי ולהפך, שמא יתבלבל וישתמש בהם שלא כדין).
יש להקדים ולנקות את הסירים היטב, בפרט במקום חיבורי הידיות לסיר, בשולי הסיר, בחריתות סמל החברה וכדומה (כתם שאינו מורגש במישוש אינו מעכב, ואין צורך לטרוח ולהסירו).[1]
סירים או מכסים שיש להם כפל בשוליים ומצטברים בו שאריות מאכל, או שקשה לנקותם היטב, ניתן להעביר אש על אותו המקום עד שהשאריות תישרפנה, ולאחר מכן להגעילם.
אין להשתמש בסיר 24 שעות קודם ההגעלה (בהכשרה מבשרי לחלבי או בהכשרה בליבון קל אין צורך בהמתנה זו).[2]
את פעולת ההכשרה עצמה ניתן לבצע בשלושה אופנים:
מכסי הסירים – את מכסי הסירים יש להגעיל בתוך כלי ובו מים מבעבעים. מכסה גדול ניתן להכניס לכלי ולסובבו כך שבסופו של התהליך כל המכסה יעבור בתוך המים.
מכסי סיר העשויים מזכוכית מחוסמת פטורים מהגעלה לדעת חלק מן הפוסקים הספרדים, אך בכל מקרה יש להגעיל את חלקי המתכת המחוברים במכסה (הבורג שבראשו, פס המתכת שבתחתיתו, טבעת המתכת להוצאת אדים, וכדומה).
ידיות הסירים – גם ידיות הסיר זקוקות להכשרה, שמא נגע בהן איסור, או שמא התפשט בהן טעם האיסור.[3] אין חובה לפרק את הידיות לשם כך, וניתן להכניסן אל המים המבעבעים יחד עם הסיר (אמנם יש לנקות היטב במקום החיבור אל הסיר).
סירים מצופים – הפוסקים נחלקו אם ניתן להגעיל סירים שמצופים בחומר מונע הידבקות (Non-Stick), קרמי, שיש או אמייל. כדי לצאת מידי ספק ניתן להכשיר כלים אלו באמצעות ליבון קל.[4] אם הסיר יועד לשימוש יבש ראו להלן.
סירי אפייה – סירים המשמשים לאפייה, כגון סיר פלא, וסירים שמיועדים לבישול כובאנה, פתיתים, קוגל וכדומה,[5] דינם משתנה לפי הצורך בהכשרתם:
[1] על כל זאת ראו עמ'.... במקרה שבו הסיר נאסר משימוש חד פעמי, וידוע שהלכלוך שעליו איננו שייך לאיסור (כגון: סיר שנגע בו דבר מאכל בעייתי מבחוץ), אין צורך לבצע את כל הניקיון הנ"ל.
[2] את זמן ההמתנה יש למדוד מעת סיום חימום התבשיל. ובמקרה של תבשיל נוזלי – מעת הוצאתו מן הסיר.
[3] שו"ע או"ח תנא, יב. בידיות מתכת החשש הוא שהאיסור התפשט בהן, ובידיות פלסטיק החשש הוא שהאיסור ניתז עליהן.
לשיטת הרמ"א שם די להכשיר את הידיות בעירוי מכלי ראשון, ועיין שם במשנ"ב ס"ק עא שדין זה אינו אלא כאשר לא ידוע שבלעו הידיות בכלי ראשון.
[4] שהרי החשש בכלי חרס שאינו פולט איננו אלא בהגעלה, אך בליבון הבלוע בו נשרף.
[5] דין זה דווקא כשרוב השימוש בסיר הוא למאכלים יבשים, אך אם הסיר משמש לכך רק מפעם לפעם – הכשרתו ככל סיר רגיל.
[6] שו"ע או"ח תנא, טו.
© כל הזכויות שמורות לכושרות