צריך לייחד כלים שונים לבשר ולחלב, ונהגו ישראל לסמן כל אחד מהם בסימון שונה (בבית פרטי מספיק שכל מערכת כלים תהיה מסוג שונה). באופן עראי ניתן להשתמש בכלי חלביים גם למוצרי בשר (או להיפך) כשהם קרים ואינם חריפים, ובלבד לא ישהו בתוכם 24 שעות.
לשיטת חלק מהפוסקים הספרדים אין חובה לייחד כלים לבישול מאכלי פרווה, אלא כאשר מבשלים או חותכים עליהם דבר חריף (כגון מחבתות שמטגנים בהם בצל, והמזלגות והתרוודים שמשתמשים בהם בכלים אלו. וכן קרשי חיתוך וסכינים מיוחדים לבצלים, לימונים וכדומה).
אמנם לשיטת האשכנזים (וחלק מהפוסקים הספרדים), אם רוצים לבשל מאכלים שיהיה ניתן לאוכלם גם עם בשר וגם עם חלב צריך לייחד סירים וכלי בישול "פרווה", שיקפידו שלא יבשלו בהם לא בשר ולא חלב, וכך כאשר ירצה, יוכל להכין בהם מאכלים שיוכל לאכול אותם עם שני המינים (כגון איטריות, אורז וכדומה).
טבילת כלים -
כלי זכוכית ומתכת המיוצרים בחוץ לארץ, או מיוצרים בארץ על ידי גויים, יש לטובלם במקווה לפני השימוש. (כלי פלסטיק, חרסינה ופורצלן אין צורך לטבול, ויש שהחמירו לטובלם בלי ברכה).