לרבני המכון שלום, ראינו מקום במרכז הארץ שמציע אטרקציה של קטיף תפוזים וסחיטת מיץ. שאלתי היא, בהנחה מבוססת שלמקום אין כשרות מקומית האם יש דרך לוודא שהתפוזים אינם ערלה ובהנחה שיש האם יש צורך לעשר כאשר מכינים מיץ במקום עצמו,כי מרגע שקטפתי אותם הם רכושי ואינני מכניס אותם הביתה אך לא אוכל אותם על יד העץ ממש. תודה.
קטיף תיירותי -קטיף עצמי: יש להתייחס לכמה נושאים הלכתיים: 1. ערלה ונטע רבעי: בשלוש שנותיו הראשונות אסורים פירות העץ באכילה ובהנאה. יש לברר עם הגורמים המוסמכים במקום, מה מצבם של העצים שמהם קוטפים. גם אם יש בידי הבעלים אישור מהרבנות הראשית שהשטח נבדק ושהוא נקי מחשש ערלה, יש לוודא שהמסמך מתאים למטע הרלוונטי. 2. בשנה הרביעית הפירות הם נטע רבעי וצריך לפדותם לפני האכילה, כדוגמת פירות מעשר שני. פירות אלו פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות. 3. ומהשנה החמישית והלאה הפירות שנקטפו הם טבל ואסור לאכול אותם לפני שמפרישים מהם תרומות ומעשרות. שנת תשע"ג היא השנה החמישית למנין שנות השמיטה, ומהפירות יש להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר (בשקית לאשפה), מעשר ראשון (ללוי) ומעשר שני (את המעשר פודים על מטבע המיועדת לכך או דרך קרן מעשרות, למי שמנוי על אחת שכזו). הערה חשובה: אחת הטעויות השכיחות היא, שאפשר לאכול בלי להפריש תרומות ומעשרות כל זמן שהפירות לא הוכנסו הביתה. אמנם, יש מקרים שבהם הדין הזה נכון, אבל בדרך כלל, פירות שנקטפו בחצר סגורה ומגודרת מתחייבים מיד בהפרשת תרומות ומעשרות. הדין זהה גם כשמכניסים את הפירות לרכב או אפילו לסל בתוך שטח הקטיף. יש בכך פרטים רבים, אך חשוב לזכור שמצב היחיד שבו מותר לאכול פרי בלי להפריש ממנו, הוא רק כאשר קוטפים פרי אחד (או גרגר אחד מתוך אשכול) ואוכלים אותו בשטח הקטיף עצמו ולא מכניסים אותו בתוך כלי. בנוסף, ראוי להזכיר שיש בוסתנים הפתוחים בשבת ובוודאי שיש חשיבות ועדיפות לחזק את שומרי השבת ולא את עוברי העבירה. לצערנו, באתר התיירות של הגולן, חמש מתוך שבע חוות שכאלו מחללות שבת. וכמובן, בכל מקרה של רכישת פירות וירקות במרכולים או בבסטות על אם הדרך, יש צורך בתעודת כשרות תקפה המעידה על הפרשת תרומות ומעשרות מהתוצרת. אם אין תעודה כזו, יש חובה להפריש באופן עצמאי בלי ברכה מחמת הספק.
