ראשית, תבורכו מן השמים על פועלכם, ועל הפצת התורה וההקפדה במצוות בישראל!
שאלתי היא - במאמרו של הרב משה כ"ץ בכתב-עת 'אמונת עיתיך', בדבר סקירת ההבדלים בין העופות שבהכשר רבנות ובין העופות שבהכשר הבד"צים, כתב הרב שצרירות דם בעוף היא רק צרירות אדומה ביותר, כפי שהגדירו הראשונים והאחרונים. כך עיקר תוכן דבריו בעניין זה. ועל אף שמצאתי מקור לדבריו בספר ערוך השולחן (יו"ד סי' סז ס"ק יז) שכתב "חתיכת בשר שהיא אדומה ביותר...". לא מצאתי הגדרה בראשונים לרמת האדמימות. ומסתימת לשונם וסתימת לשון הגמרא היה נראה שכל בשר שהאדים בגלל דם, בין אם אדום מעט ובין אם הרבה, יש לו דין של "אומצא דאסמיק".
האם ישנם מקורות נוספים, קדומים יותר, שהגדירו את הצרירות?
כתוב שם בשו"ע ס"ז:ד - "מחמת מכה". וכל מי שפעם קיבל מכה או אחד מילדיו קיבל מכה עם צרירות דם יודע כיצד הוא נראה. אנו היום קוראים לזה "שטף דם פנימי" הוא בדרך כלל מתחיל בצבע אדום חזק ובתוך זמן קצר נהפך לשחור ואחר כך ירק ובסוף צהוב ואחר כך הוא נעלם.
התשובה התקבלה מהרב משה כ"ץ
בתאריך ט' אלול ה'תשע"ג
ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
