ידוע לי שבפירות שניקנים במקום ללא השגחה מסודרת ישנו חשש ערלה. ההורים שלי קונים פירות בשוק. ניסיתי להסביר להם בעדינות את הבעייתיות שבזה, במשך זמן מה הם הקפידו להפריד והגישו עבורינו פירות מהסופר ועבור שאר האורחים את הפירות הרגילים שהם קונים בשוק (דבר שדי מביך אותי וגורם לי אי נעימות כי יש לנו ילדים ומאוד קשה להסביר להם לאכול דוקא דברים מסויימים ואחרים לא, מבלי לפגוע במארחים) בזמן האחרון כבר לא מתייחסים לעניין בכלל. לי מאוד קשה, בעיקר עם הילדים ההמנעות הזו מפירות ומכל דבר שמכיל פרי (למשל עוגות וכו') והנטייה שלי להקל במה שאפשר כשנמצאים אצלם (בעיקר בהקשר של הילדים, כדי לא לפגוע) ואילו לבעלי מאוד חשוב להקפיד ולא להגיע לחשש איסור מהתורה. קראתי את העדכון שפרסמתם לעניין ערלה בפירות הקיץ ומודה שזה מאוד מבלבל, ולא ברור לי מה לעשות עם המידע (האם ומתי להקל, ובייחוד כשמדובר בפירות בעייתים כמו אפרסק, נקטרינה, ענבים וכו') ומה לגבי פירות שאינם ברשימה (למשל מנגו?) אשמח לשמוע את דעת הרב כיצד נוכל להקפיד כמה שיותר ולהמנע מפגיעה ברגשות הורי?
תודה על ההערה שהמידע אינו די ברור כדי להיות שימושי. זה נושא מסובך עם הרבה מרכיבים, פרטים, ומחלוקות פוסקים, השקענו הרבה מחשבה כדי שהמידע יהיה נגיש ומובן. נעשה חושבים שנית וננסה לתקן.
"צער גידול הורים" היא תופעה קשה ובעייתית בציבור הדתי לאומי. צעירים וצעירות עוברים מסלול מאד שונה ממה שההורים עברו. כיום אין כמעט בחור ובחורה שלא לומד בישיבה, מדרשה או מכינה לשנה או לכמה שנים טובות. באווירה המיוחדת והקדושה הזאת הם נחשפים לעולם של ידיעות הלכתיות שהוריהם לא למדו ולא שמעו עליהם. הם גם נפגשים ונעשים תלמידים ותלמידות של דמויות מופת של רבנים ורבניות ותלמידי חכמים שהם מאד מוקירים ומעריכים. לשאיפות שונות וערכים שונים, לאידיאל של חיי תורה ע"פ ההלכה שכולל גם רמות של הקפדה הלכתית גבוהות שהם מתאימות לאנשים שכל עניינם בחיים הוא דביקות בריבונו של עולם ועשיית דבר ה' בתכלית השלמות.
יש כמה דרכי פעולה שאפשר לנקוט בהם.
1. להראות להורים את מה שכתוב באתר תנובה
חטיבת הירקות והפירות בתנובה נסגרה בסוף שנת 2004. מאז חדלה תנובה להפעיל את השותפויות הסיטונאיות שהיו לה ברחבי הארץ, וכל שווקי הפירות והירקות הסיטונאיים בארץ המספקים תוצרת ללקוחות - חנויות, מוסדות וכו', שייכים כיום לגורמים פרטיים שאינם קשורים לתנובה.
