יש פוסקים הסוברים ש"סיכה כשתיה", כלומר שכאשר סך אדם על גופו חומר מסויים זה כאילו הוא שתה אותו. לכן, למעשה כל מה שאדם סך על גופו צריך להיות כשר לאכילה. דעה זו מצוינת בדר"כ כשיטת הגר"א (שו"ע או"ח שכו´: בד"ה או בשאר חלב) והמשנה ברורה כותב שם בביאור הלכה ד"ה בשאר חלב- "עיין בביאור הגר"א שדעתו כדעת הרבה מגדולי הפוסקים דאף בחו"ל אסור דסיכה כשתיה ועכ"פ מדרבנן אסור שלא כר"ת וסיעתו שהתירו בזה לגמרי. מיהו מנהג העולם לרחוץ בבורית שלנו הנעשים מחלב ורק איזה מדקדקים זהירים בזה, ואם מצוי להשיג בורית שנעשים שלא מחלב, בוודאי נכון לחוש לדעת המחמירים בזה". אבל ´כף החיים´ כותב שם בסק´ מה´: שבורית שעושים מחלב אינו נכנס בכלל זה, מכיון שמערבים בו סיד ושאר דברים הפוגמים אותו והוא הופך להיות טעם פגום אינו אסור. לכן נראה למעשה שמותר להשתמש ואפשר לצרף עוד צד לקולא, והיא שאמנם מקובל שביצי דגים בצבע הם מדג כשר ומצבע שחור הם מדג טמא, אבל לפעמים ביצי דגים שחורים אינן באמת שחורים אלא מושחרים, ולכן יתכן שהם בכלל לא מדג טמא.
בברכה כושרות
התשובה התקבלה מהרב משה כ"ץ
בתאריך כ"ח אייר ה'תשע"ב
ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
