תשובה: בשאלות כשרות יש להבחין בין הדין הבסיסי לבין תקנות חכמים מזה דורות רבים. "עד אחד נאמן באיסורים", זה הדין הבסיסי. פירושו של דבר, שכל אדם נאמן לומר על מאכל מסויים שהוא כשר. להבדיל מדיני ממונות שם אם אחד אומר לחבירו, אתה חייב לי כסף, צריך להביא עדות על כך, כמו שטר או שיק או עדים וכד´. באיסור והיתר כל אחד נאמן. אולם, במהלך הדורות התברר שאי אפשר לסמוך על אנשים, מפני שלפעמים אדם חושש מהפסד, ולכן אומר על מזון שהוא כשר בדורנו יש בעיה נוספת, שרבים אינם בקיאים בכשרות, וכאשר הם אומרים על מזון שהוא כשר, הם אכן בטוחים בכך. אבל הוא כשר לפי מיעוט ידיעתם בנושא לכן תוקנה תקנה, שכל מזון ציבורי חייב להמכר או להיות מסופק עם אישור של רב המוסמך לתת כשרות ההדגשה היא על מזון ציבורי. ודאי יש משפחות רבות המקפידות על כשרות, ואין להם אישור כשרות. האם נמנע מלאכול אצלם סעודת שבת וכדומה? ודאי שברמת הפרט, רשאי ונכון הוא שכל אחד יחליט על מי הוא סומך, ויאכל אצלו בשמחה. אבל שאלתך היא על מזנון, המספק כשרות לציבור ודאי חובה עליו להחזיק תעודת כשרות. אם לא, אין לאכול אצלו, גם אם ברור לנו שהוא צדיק משום כך, אני מקפיד על כך, שכל אירוע ציבורי המתקיים ביישוב, יהיה תחת השגחה ופיקוח. אם אדם עושה "שבע ברכות" בביתו, זה אירוע פרטי. אבל אירוע שהיישוב עושה, חייב להיות תחת פיקוח כשרות. כל אירוע כזה ביישוב, מקבל אישור כשרות לאותו מועד, וראוי לציבור להקפיד לראות שיש אישור כשרות.
מפסיקות מו"ר הרב אליקים לבנון רב היישוב אלון מורה והשומרון
התשובה התקבלה מהרב משה כ"ץ
בתאריך ב' אלול ה'תשע"א
ונכונה לעת כתיבתה, לאחר זמן יש להתעדכן שנית.
רוצים לדעת מה אנחנו ממליצים היום ולא להסתמך על תשובה ישנה? יש לעיין ברשימת המומלצים המעודכנת, בקישור זה
כדי לקבל מענה זמין, לשמוע ולהתעדכן על עולם הכשרות הצטרפו לקבוצות הווצאפ שלנו.
להצטרפות לחצו כאן
