מידע והלכה » מצוות התלויות בארץ » הלכות נטע רבעי

הלכות נטע רבעי

הרב יצחק דביר


מתוך ספר כושרות. לרכישת הספר לחצו כאן

לאחר שלוש שנות המתנה, בהן פירות האילן הצעיר אסורים באיסור ערלה, מתחילה התקופה שבה רשאי האדם ליהנות מהם. התורה הורתה לפתוח תקופה זו בברכה והודאה לה' (ויקרא יט, כד): "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'".

בלשון חכמים קרויים פירות שנה זו 'נטע רבעי'. מן הדין יש לאוכלם בירושלים בטהרה,[1] אך בזמן הזה אין אפשרות כזו, ועל כן מחללים את קדושתם על פרוטה שבמטבע ולאחר מכן מותר לאוכלם כרגיל.[2] (במטבע יש לנהוג בדומה למטבע מעשר שני כמובא כאן).

לפני הפדיון יברך "על פדיון רבעי" (ויש שמברכים "לפדות רבעי"),[3] ואחר כך אומר "הרי אלו פדויין בפרוטה זו". לאחר מכן יש מוסיפים: "רבון העולמים. גלוי וידוע לפניך בזמן שבית המקדש קיים היו פירות רבעי להקדש, ועכשיו שאין בית המקדש קיים – יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש ויצאו פירות אלו לחולין".[4] (אין לברך על פירות שיש ספק אם הם 'נטע רבעי').

פירות נטע רבעי פטורים מתרומות ומעשרות,[5] בתנאי שהם בוודאות בשנתם הרביעית, אך פירות שנוהגים בהם רבעי מספק (כגון: פירות מהשוק, או פירות עצים שנקנו ממשתלות ללא פיקוח הלכתי), יש לעשר מהם ללא ברכה.

חילול מוקדם – מי שיש בגינתו אילן בשנת הרבעי, וחושש שיאכלו מפירותיו בלא לחלל, רשאי לייחד מטבע מיוחדת לחילול, ולומר: "לפני שאחד מן הקוטפים יתחיל לאכול מן הפירות – כל אלו שנקטפו יתחללו על פרוטה במטבע המיועדת לכך".[6] לאחר מכן כל פרי שיקטף יתחלל מאליו באופן מיידי ויהיה מותר באכילה. המטבע שמיועדת לחילול חייבת להיות קיימת בשעת הקטיף, ואין להשמידה קודם לכן. כמו כן יש להקפיד לייחד מטבע בשווי גבוה כדי ששווי המטבע המיועדת יכיל די פרוטות לחילולים המיועדים (מטבע של 10 ₪ מספיקה לכ-100 חילולים).

 

[1] רמב"ם מעשר שני ט, א.

[2] רמב"ם מאכלות אסורות י, יז, שו"ע יו"ד רצד, ו.

[3] הנוסח בשו"ע (יו"ד רצד, ו) "על פדיון נטע רבעי", וכ"כ גם בחזו"ע נטע רבעי אות ב. אך במנהגי מהר"ש מנוישטט (תז) כתב הנוסח 'לפדות', וכן בספר הנייר (הלכות ערלה) בשם ר' משה מקוצי.

יש לברך על הפדיון רק כאשר ברור שישנה קדושת רבעי על הפירות, ולא במקרים שבהם יש ספק בכך.

[4] דרכי משה יו"ד רצד, ב על פי הכלבו.

[5] רמב"ם מעשר שני ט, ד; משפט כהן סי' ה; ילקוט יוסף ערלה יא, כ.

[6] שו"ע יו"ד רצו, ב. נוסח זה נבחר כדי שלא יהיה חילול בכל קטיף של פרי. מצב זה עלול למלא את המטבע במהירות.

© כל הזכויות שמורות לכושרות