במה לכשרות » הלכות פסח תש"פ

הלכות פסח תש"פ

מו"ר הרב אליקים לבנון


למעבר מהיר לזמני היום לחץ כאן

 

מכירת חמץ


לכתחילה, רצוי שלא להשאיר בבית חמץ גמור, אלא לסיימו לפני פסח ולבער את מה שנותר (ואין בכך "בל תשחית").

הרוצה למכור חמץ גמור או תערובות חמץ שיש ברשותו, צריך לחתום עד יום שלישי, יג' ניסן, על טופס ייפוי כח  והרשאה לרב או למועצה הדתית, למכור את החמץ שברשותו לנוכרי.

טפסי ההרשאות למכירת החמץ נמצאים בידי רבני הישובים (לבעלי מפעלים ובתי חרושת קיים שטר הרשאה שונה מהשטר הרגיל).

מי שאינו יכול להגיע ולחתום על השטר, יכול למנות שליח למכירת חמץ גם דרך אתר "כיפה" בקישור זה.

לתשומת לב: השטר עליו חותמים הוא ייפוי כח והרשאה למכירת החמץ שתיעשה על ידי הרב, המשמש כשליחו של המוכר. בפועל, מתבצעת המכירה לנוכרי ביום שלישי, י"ג בניסן לפני השקיעה, וביום רביעי, י"ד בניסן בבוקר.

בהתאם לכללים לעיל, יש לרכז את החמץ לפני בדיקת החמץ במקומות סגורים ומסומנים, שאפשר יהיה להצביע עליהם בפני הנוכרי הקונה את החמץ.

במכירה אפשר לכלול גם טוסטר שקשה מאוד לנקותו מפירורים, מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים המכילים אלכוהול (שאולי יוצר ממיני דגן) וברכונים (שאולי דבוק בהם חמץ).

ביום רביעי בלילה, מוצאי שביעי של פסח, החל מהשעה 20:00, כרבע שעה לאחר צאת החג, מושלמת העסקה עם הנוכרי ואפשר להשתמש בחמץ שנמכר לו.

 

 

יום שלישי, י"ג ניסן - אור לי"ד ניסן


בדיקת חמץ

יש לסיים את נקיון הבית ביום שלישי, י"ג ניסן, ולרכז את החמץ הנשאר, כדי לאוכלו ביום רביעי בבוקר.

ביום שלישי - זמן צאת הכוכבים בשעה 19:22.

מתפללים ערבית ומיד אח"כ בודקים את החמץ.

הבדיקה מתבצעת בכל מקום שדרך להכניס בו חמץ, כולל: מקרר, מקפיא, רכב וכדומה.

גם במקום העבודה יש לבצע בדיקת חמץ, כגון: בשולחנות, במגירות ובתאים שרגילים לשמור בהם מזון חמץ.

אדם השוהה במקום בו אחרים אינם מבערים את החמץ, יכול וצריך לבדוק חמץ גם בחול המועד פסח עצמו. במקרה כזה יקפיד שסביבתו הקרובה, כגון: הכסא והשולחן שלו, יהיו נקיים מחמץ.

העולה על רכב כטרמפיסט ואינו בטוח שבעל הרכב בדק את רכבו, יכנס, ותוך כדי ישיבה יבדוק סביבו. אם מוצא פירורים, ינערם כך שיפלו למרגלותיו.

הערה: בבדיקת חמץ יש "חובת חפצא", לבדוק כל מקום שדרך להכניס בו חמץ ואנו רוצים להשתמש בו בפסח, ויש גם "חובת גברא", שחכמים חייבו כל אדם לבדוק חמץ.

למשל: משפחה העוזבת את ביתה בערב הפסח ומתארחת במקום אחר, אע"פ שלא תשהה בביתה בפסח, יש חובה על בעל הבית לנקות חדר אחד ולקיים בו את מצוות בדיקת חמץ.

להנחיות "כיצד מנקים?" לחץ כאן

 ביטול חמץ

לאחר הבדיקה יש לבטל את החמץ, על פי הנוסח המובא בסידורים.

חשוב לדעת: כל אדם, בן או בת שהגיעו למצוות, יש לו קנין והוא בעלים על החמץ שברשותו. לכן, לא די בביטולו של בעל הבית עבור אשתו או של אבא עבור ילדיו הגדולים, אלא צריך כל אחד מבני הבית לבטל את החמץ שברשותו.

 

 

יום רביעי, י"ד ניסן


תענית בכורות

ביום רביעי, זמן עלות השחר בשעה 4:44.

משעה זו נוהגים הבכורות להתענות. רוב הבכורות נוהגים להשתתף בסיום מסכת לאחר תפילת שחרית, ולהתחיל את סעודת המצווה בבית הכנסת. אחר כך, הולך כל אחד לביתו, ממשיך את סעודת המצווה ויכול לאכול במהלך היום.

למתענים: סיום הצום בליל הסדר, בזמן צאת הכוכבים בשעה 19:23. משעה זו רשאי לקדש ולהתחיל את ליל הסדר ולשבור את הצום.

סוף זמן אכילת חמץ

ביום רביעי בבוקר אסור לאכול מצה. אמרו חכמים: כל האוכל מצה בערב הפסח, כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו. כלומר: הואיל ובלילה יש מצווה לאכול מצה, הטועמה מן הבוקר מקדים את המאוחר, שלא לשם מצווה אלא מתוך תאווה גרידא. לכן, אסרו חכמים את אכילת המצה כבר משעות הבוקר של ערב הפסח.

חמץ- מותר לאכול עד סוף השעה הרביעית של היום (לפי שעות זמניות).

 ◆   יש ספרדים הנוהגים לאכול חמץ עד השעה 9:36.

 ◆   מנהג אשכנזים לאכול חמץ עד השעה 10:02.

 ◆   בשעת הצורך, כשלא הספיק, אפשר להקל ולאכול עד 10:32.

 סוף זמן שריפת חמץ וביטולו

מן התורה, מותר החמץ עד סוף השעה השישית, חצות היום.

אולם, חכמים ציוו לבערו ולבטלו עד סוף שעה חמישית.

 ◆   יש ספרדים המחמירים לשורפו ולבטלו עד השעה 10:49.

 ◆   מנהג אשכנזים לשרוף את החמץ ולבטלו עד השעה 11:21.

 ◆    בשעת הצורך, יש מתירים לשורפו ולבטלו עד השעה 11:36.

 

יש להקדים ולשרוף את החמץ מעט קודם, כדי שיספיק לבטלו עד זמן זה.

מי שלא ביטל את החמץ עד השעה 11:36 (שהיא השעה המאוחרת ביותר בה ניתן לבטלו על פי החישוב המקל ביותר) חייב לשרוף את החמץ שברשותו, מפני שלאחר זמן זה הביטול אינו מועיל.

 

 

אכילה בערב פסח


כאמור:

מצה אסורה באכילה משעות הבוקר.

חמץ אסור באכילה מהשעה הרביעית.

מה מותר לאכול בערב הפסח?

ספרדים נוהגים לאכול מצה עשירה עד סוף שעה תשיעית, ולחשבונם היינו עד השעה 15:43.

אשכנזים נוהגים שלא לאכול מצה עשירה כבר מזמן איסור אכילת החמץ. גם להם מותר לאכול מצה שנתבשלה, כמו קניידלך, עד סוף השעה התשיעית (ע"פ מנהג אשכנז 15:53).

 

בשר, דגים, גבינה וכדומה, מותר לאכול גם לאחר שעה זו.

 

תספורת וגילוח

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מתחילים לשחוט את קרבן הפסח בערב פסח אחר חצות היום. את בשר הקרבן היו צולים, ואוכלים אותו בליל הסדר בירושלים.

משום כך, אסרו חכמים לעשות מלאכה בערב הפסח מחצות היום, (לאשכנזים משעה 12:41 ואילך  ולספרדים משעה 12:03 ואילך). לכן, יש להזדרז להסתפר, להתגלח וליטול ציפורניים לפני חצות היום.    

מי שלא הספיק, רשאי להתגלח, לספר את עצמו או ליטול את ציפורניו גם אחר חצות היום. אולם, לא יסתפר אצל ספר.

קבלת יום טוב בשעה מוקדמת

כמו בכל שבת או יום טוב אפשר להקדים את שעת קבלת יום טוב.

אולם, שונה פסח משאר ימים טובים, מפני שנאמר בו: "בערב תאכלו מצות".

למדו מכאן חכמים, שאין לאכול מצה אלא בצאת הכוכבים. לכן, גם הקידוש חייב להיות אחר צאת הכוכבים.

מי שסיים תפילת מנחה לפני השעה 17:44, שהוא זמן פלג המנחה, רשאי להתפלל ערבית של חג מזמן פלג המנחה ואילך, כולל אמירת הלל שלם, כנהוג. אולם, אין לקדש קידוש של ליל החג אלא משעה 19:23, עם צאת הכוכבים.

 

ליל חמישי, ט"ו בניסן - ליל הסדר


לטבלה ופירוט מה צריך להכין לליל הסדר לחץ כאן

הדלקת נרות

לכבוד יום טוב מדליקים נרות ומברכים שתי ברכות: "להדליק נר של יום טוב", וברכת "שהחיינו".

יש המדליקות בערב יום טוב לפני השקיעה כבכל ערב שבת, ויש המדליקות משנכנס יום טוב כאשר חוזרים מבית הכנסת לאחר תפילת ערבית. יש לזכור להדליק נר נשמה בערב יום טוב כדי שממנו אפשר יהיה להדליק את הנרות. המדליקה משנכנס יום טוב תיזהר שלא לכבות את הגפרור אלא תניח אותו על משטח יבש עד שיכבה מעצמו.

 

ארבע מצוות בליל הסדר:

  • מדאוריתא:  "והגדת לבנך" - סיפור יציאת מצרים.
  • מדאוריתא:   אכילת מצה.
  • מדרבנן:      אכילת מרור.
  • מדרבנן:      שתיית ארבע כוסות.

שיעור "כזית"

שיעור "כזית" הוא שיעור נפח של כ-28 סמ"ק (בערך נפח של קופסת גפרורים ורבע).

כאשר מגיעים ל"מוציא מצה", לאחר נטילת ידיים לסעודה, לכתחילה יש לאכול מהמצה כשיעור של 2 זיתים (נפח של כשתי קופסאות גפרורים וחצי).

שיעור זה נמצא בגודל של כשני-שליש מצת מכונה.

יש להשתדל לסיים את אכילת שני הזיתים בתוך 4 דקות. למי שהדבר קשה, ימשיך לאכול עד שיסיים את אכילת שני הזיתים.

שיעור אכילת מרור - "כזית" - 28 סמ"ק, כנ"ל.

שיעור "רביעית" - שיעור שתיית כוס מארבע הכוסות - רביעית, שהוא שיעור נפח של 3 זיתים, כ-90 סמ"ק.

סוף זמן אכילת אפיקומן - לכתחילה בחצות הלילה,

(לאשכנזים 00:40 ולספרדים 00:03).

מי שלא אכל את האפיקומן עד חצות, יאכל אחרי חצות.

 

סיום החג הראשון


צאת החג בשעה 19:40 (בירושלים, ובשאר הערים לפי המנהג). ההבדלה כבכל מוצאי יום טוב - מברכים שתי ברכות: "הגפן" ו"המבדיל", ללא בשמים וללא נר.

במוצאי החג מתחילים לספור את העומר.


 

ריכוז זמני ליל הסדר

 

יום שלישי, י"ג ניסן

מכירת חמץ

עד ליל בדיקת חמץ,

ביום שלישיי, י"ג ניסן

מומלץ לחתום על טופס יפוי כח אצל רבני היישובים. אפשר גם דרך אתר "כיפה"

בדיקת חמץ

ביום שלישי בלילה

משעה 19:22

 

 

יום רביעי, י"ד ניסן

תענית בכורות

תחילת הצום: 4:44

סיום הצום (למתענים): 19:23

 

סוף זמן אכילת חמץ

בשעה 9:36 לספרדים

בשעה 10:02 לאשכנזים

בשעת הצורך, אפשר להקל ולאכול עד השעה 10:32

סוף זמן שריפת החמץ וביטולו

בשעה 10:49 לספרדים

בשעה 11:21 לאשכנזים

בשעת הצורך, יש מתירים לשרוף ולבטל את החמץ עד השעה 11:36

זמן הדלקת נרות החג

ירושלים 18:25

שומרון 18:35

חיפה 18:35

תל אביב 18:43

 

סוף זמן

אכילת אפיקומן

עד חצות הלילה.

 00:03 לספרדים. 00:40 לאשכנזים

 

 

יום חמישי, ט"ו ניסן

צאת החג

ירושלים 19:40

שומרון 19:40

חיפה 19:42

תל אביב 19:42

מתחילים לספור ספירת העומר


 

 

מה עוד צריך להכין לליל הסדר?

זרוע

חתיכת בשר צלוי להניח על הקערה (לא לאכילה).

ביצים

יש הנוהגים לאכול ביצים מבושלות בסעודת החג.

יין

גביעים או כוסות, שיש בהם נפח של רביעית לפחות, בהתאם למספר המסובים.

יין (או מיץ ענבים) בכמות שתספיק לארבע כוסות עבור כל אחד.

כרפס

ירקות עלים או תפו"א.

חתיכה קטנה לכל אחד מהמסובים (פחות מכ"זית").

לנוהגים כרמב"ם, אוכלים כ"זית" מהכרפס.

מי מלח

כדי לטבול את הכרפס.

מצות

להכין לכל אחד מהמסובים לפחות 4 זיתים של מצות,

עדיף 5 זיתים.

מרור

כל אחד מהמסובים צריך לאכול 2 זיתים של מרור.

יש להכין חסה נקיה מתולעים לפני החג.

יש נוהגים לאכול שורש חזרת (חריין).

חרוסת

עשויה מתפוח, רימון, תמר, אגוז, יין, תבלינים ועוד.

די בכמות קטנה כדי לטבול בה את המרור.


 

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות