במה לכשרות » הלכות פסח תשע"ט

הלכות פסח תשע"ט

מו"ר הרב אליקים לבנון

למעבר מהיר לזמני היום לחץ כאן

להלכות שביעי של פסח לחץ כאן

מכירת חמץ


לכתחילה, רצוי שלא להשאיר בבית חמץ גמור, אלא לסיימו לפני פסח ולבער את מה שנותר (ואין בכך "בל תשחית").

הרוצה למכור חמץ גמור או תערובות חמץ שיש ברשותו, צריך לחתום עד יום חמישי, יג' בניסן, על טופס ייפוי כח  והרשאה לרב או למועצה הדתית, למכור את החמץ שברשותו לנוכרי.

טפסי ההרשאות למכירת החמץ נמצאים בידי רבני הישובים (לבעלי מפעלים ובתי חרושת קיים שטר הרשאה שונה מהשטר הרגיל).

מי שאינו יכול להגיע ולחתום על השטר, יכול למנות שליח למכירה דרך אתר "כיפה" בקישור זה.

לתשומת לב: השטר עליו חותמים הוא ייפוי כח והרשאה למכירת החמץ שתיעשה על ידי הרב, המשמש כשליחו של המוכר. בפועל, מתבצעת המכירה לנוכרי ביום חמישי, י"ג בניסן לפני השקיעה, וביום שישי, י"ד בניסן בבוקר.

 בהתאם לכללים לעיל, יש לרכז את החמץ לפני כניסת החג במקומות סגורים ומסומנים, שאפשר יהיה להצביע עליהם בפני הנוכרי הקונה את החמץ.

 במכירה אפשר לכלול גם טוסטר שקשה מאוד לנקותו מפירורים, מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים המכילים אלכוהול (שאולי יוצר ממיני דגן) וברכונים (שאולי דבוק בהם חמץ).

איסור אכילת חמץ של ישראל נמשך גם באיסרו חג של פסח, שבת פרשת אחרי מות, שהרי החמץ נמכר לנוכרי ואי אפשר לחזור ולזכות בו אלא במוצאי שבת.

במוצאי שבת פרשת אחרי מות בשעה 20:10, כרבע שעה לאחר צאת השבת, מושלמת העסקה עם הנוכרי והחמץ שנמכר מותר בשימוש.

 

יום חמישי, י"ג ניסן - אור לי"ד ניסן


בדיקת חמץ

יש לסיים את נקיון הבית ביום חמישי, י"ג ניסן, ולרכז את החמץ הנשאר, כדי לאוכלו ביום שישי בבוקר.

ביום חמישי - זמן צאת הכוכבים בשעה 19:29.

מתפללים ערבית ומיד אח"כ בודקים את החמץ.

הבדיקה מתבצעת בכל מקום שדרך להכניס בו חמץ, כולל: מקרר, מקפיא, רכב וכדומה.

גם במקום העבודה יש לבצע בדיקת חמץ, כגון: בשולחנות, במגירות ובתאים שרגילים לשמור בהם מזון חמץ.

אדם השוהה במקום בו אחרים אינם מבערים את החמץ, יכול וצריך לבדוק חמץ גם בחול המועד פסח עצמו. במקרה כזה יקפיד שסביבתו הקרובה, כגון: הכסא והשולחן שלו, יהיו נקיים מחמץ.

העולה על רכב כטרמפיסט ואינו בטוח שבעל הרכב בדק את רכבו, יכנס, ותוך כדי ישיבה יבדוק סביבו. אם מוצא פירורים, ינערם כך שיפלו למרגלותיו.

הערה: בבדיקת חמץ יש "חובת חפצא", לבדוק כל מקום שדרך להכניס בו חמץ ואנו רוצים להשתמש בו בפסח, ויש גם "חובת גברא", שחכמים חייבו כל אדם לבדוק חמץ.

למשל: משפחה העוזבת את ביתה בערב הפסח ומתארחת במקום אחר, אע"פ שלא תשהה בביתה בפסח, יש חובה על בעל הבית לנקות חדר אחד ולקיים בו את מצוות בדיקת חמץ.

להנחיות "כיצד מנקים?" לחץ כאן

ביטול חמץ

לאחר הבדיקה יש לבטל את החמץ, על פי הנוסח המובא בסידורים.

חשוב לדעת: כל אדם, בן או בת שהגיעו למצוות, יש לו קנין והוא בעלים על החמץ שברשותו. לכן, לא די בביטולו של בעל הבית עבור אשתו או של אבא עבור ילדיו הגדולים, אלא צריך כל אחד מבני הבית לבטל את החמץ שברשותו.

 

יום שישי, י"ד ניסן


תענית בכורות

ביום שישי, זמן עלות השחר בשעה 4:28.

משעה זו נוהגים הבכורות להתענות. רוב הבכורות נוהגים להשתתף בסיום מסכת לאחר תפילת שחרית, ולהתחיל את סעודת המצווה בבית הכנסת. אחר כך, הולך כל אחד לביתו, ממשיך את סעודת המצווה ויכול לאכול במהלך היום.

למתענים: סיום הצום בליל הסדר, בזמן צאת הכוכבים בשעה 19:30. משעה זו רשאי לקדש ולהתחיל את ליל הסדר ולשבור את הצום.

סוף זמן אכילת חמץ

ביום שישי בבוקר אסור לאכול מצה. אמרו חכמים: כל האוכל מצה בערב הפסח, כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו. כלומר: הואיל ובלילה יש מצווה לאכול מצה, הטועמה מן הבוקר מקדים את המאוחר, שלא לשם מצווה אלא מתוך תאווה גרידא. לכן, אסרו חכמים את אכילת המצה כבר משעות הבוקר של ערב הפסח.

חמץ- מותר לאכול עד סוף השעה הרביעית של היום (לפי שעות זמניות).

 ◆   יש ספרדים הנוהגים לאכול חמץ עד השעה 9:28.

 ◆   מנהג אשכנזים לאכול חמץ עד השעה 9:56.

 ◆    בשעת הצורך, כשלא הספיק, אפשר להקל ולאכול עד 10:26.

סוף זמן שריפת חמץ וביטולו

מן התורה, מותר החמץ עד סוף השעה השישית, חצות היום.

אולם, חכמים ציוו לבערו ולבטלו עד סוף שעה חמישית.

 ◆   יש ספרדים המחמירים לשורפו ולבטלו עד השעה 10:43.

 ◆   מנהג אשכנזים לשרוף את החמץ ולבטלו עד השעה 11:18.

 ◆    בשעת הצורך, יש מתירים לשורפו ולבטלו עד השעה 11:32.

   יש להקדים ולשרוף את החמץ מעט קודם, כדי שיספיק לבטלו עד זמן זה.

 מי שלא ביטל את החמץ עד השעה 11:32 (שהיא השעה המאוחרת ביותר בה ניתן לבטלו על פי החישוב המקל ביותר) חייב לשרוף את החמץ שברשותו, מפני שלאחר זמן זה הביטול אינו מועיל.

אכילה בערב פסח

כאמור:

מצה אסורה באכילה משעות הבוקר.

חמץ אסור באכילה מהשעה הרביעית.

מה מותר לאכול בערב הפסח?

 ◆  ספרדים נוהגים לאכול מצה עשירה עד סוף שעה תשיעית, ולחשבונם היינו עד השעה 15:44.

 ◆  אשכנזים נוהגים שלא לאכול מצה עשירה כבר מזמן איסור אכילת החמץ. גם להם מותר לאכול מצה שנתבשלה, כמו קניידלך, עד סוף השעה התשיעית (ע"פ מנהג אשכנז 15:55).

 ◆  בשר, דגים, גבינה וכדומה, מותר לאכול גם לאחר שעה זו.

תספורת וגילוח

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מתחילים לשחוט את קרבן הפסח בערב פסח אחר חצות היום. את בשר הקרבן היו צולים ואוכלים אותו בליל הסדר בירושלים.

משום כך, אסרו חכמים לעשות מלאכה בערב הפסח מחצות היום, (לאשכנזים משעה 12:38 ואילך  ולספרדים משעה 11:59ואילך). לכן, יש להזדרז להסתפר, להתגלח וליטול ציפורניים לפני חצות היום.    

מי שלא הספיק, רשאי להתגלח, לספר את עצמו או ליטול את ציפורניו גם אחר חצות היום. אולם, לא יסתפר אצל ספר.

ביעור מעשרות

השנה היא שנה רביעית לשמיטה. כל מי שיש בידו פירות טבל חייב להפריש מהם מעשרות עד ערב פסח. מטבעות של חילול מעשר שני יש לחלל על מטבע של חצי שקל (מטבע של 10 אגורות אין בו שווה פרוטה) או על פרי או על חצי כוס סוכר ולומר בלשון זו:

"כל הפרוטות של מעשר שני אשר במטבע זו, תהיינה מחוללות על מטבע זו/על פרי זה/על הסוכר שבכוס".

את המטבע יש לעקם ולזרוק לאשפה. את הפרי יש לאבד או לעטוף בשתי שקיות ולהשליך לאשפה. את הסוכר אפשר לשטוף במים בכיור.

מי שלא הספיק, יכול לבער עד ערב שביעי של פסח.

 קבלת יום טוב בשעה מוקדמת

כמו בכל שבת או יום טוב אפשר להקדים את שעת קבלת יום טוב.

אולם, שונה פסח משאר ימים טובים, מפני שנאמר בו: "בערב תאכלו מצות".

למדו מכאן חכמים, שאין לאכול מצה אלא בצאת הכוכבים. לכן, גם הקידוש חייב להיות אחר צאת הכוכבים.

מי שסיים תפילת מנחה לפני השעה 17:49, שהוא זמן פלג המנחה, רשאי להתפלל ערבית של חג מזמן פלג המנחה ואילך, כולל אמירת הלל שלם, כנהוג. אולם, אין לקדש קידוש של ליל החג אלא משעה 19:31, עם צאת הכוכבים.

 

ליל שבת קודש, ט"ו בניסן - ליל הסדר


לטבלה ופירוט מה צריך להכין לליל הסדר לחץ כאן

הדלקת נרות

מדליקים נרות בזמן ההדלקה הנהוג בכל ערב שבת, ומברכים 2 ברכות:

"להדליק נר של שבת ושל יום טוב" ו"שהחיינו".

ארבע מצוות בליל הסדר:

  • מדאוריתא:  "והגדת לבנך" - סיפור יציאת מצרים.
  • מדאוריתא:   אכילת מצה.
  • מדרבנן:      אכילת מרור.
  • מדרבנן:      שתיית ארבע כוסות.

שיעור "כזית"

שיעור "כזית" הוא שיעור נפח של כ-28 סמ"ק (בערך נפח של קופסת גפרורים ורבע).

כאשר מגיעים ל"מוציא מצה", לאחר נטילת ידיים לסעודה, לכתחילה יש לאכול מהמצה כשיעור של 2 זיתים (נפח של כשתי קופסאות גפרורים וחצי).

שיעור זה נמצא בגודל של כשני-שליש מצת מכונה.

יש להשתדל לסיים את אכילת שני הזיתים בתוך 4 דקות. למי שהדבר קשה, ימשיך לאכול עד שיסיים את אכילת שני הזיתים.

שיעור אכילת מרור- "כזית" - 28 סמ"ק, כנ"ל.

שיעור שתיית כוס מארבע הכוסות - רביעית, שהוא שיעור נפח של 3 זיתים, כ-90 סמ"ק.

סוף זמן אכילת אפיקומן

לכתחילה בחצות הלילה, (לאשכנזים 00:38 ולספרדים 23:59). מי שלא אכל את האפיקומן עד חצות, יאכל אחרי חצות.

סיום החג הראשון

צאת השבת והחג בשעה 19:48 (בירושלים, ובשאר הערים לפי המנהג). ההבדלה כבכל מוצאי שבת.

במוצאי שבת מתחילים לספור את העומר.

 

יום חמישי, כ' ניסן - ערב שביעי של פסח


השנה, חל שביעי של פסח ביום שישי, ואסרו חג הוא יום השבת, לכן, ביום חמישי, ערב שביעי של פסח, יש להכין עירוב תבשילין (מצות+תבשיל), כדי שאפשר יהיה להכין תבשילים ולהדליק נרות מיום שישי, שהוא יום טוב, לשבת.

מי שלא ביער מעשרותיו בערב פסח (כמובא לעיל בהלכות ערב פסח), יעשה זאת בערב שביעי של פסח.

 

יום שישי – שביעי של פסח


א. יש הנוהגים לסעוד "סעודה שלישית" בשביעי של פסח, כדי להיפרד ממצוות אכילת מצות.

כאשר חל השביעי, ביום שישי, יש לקיים סעודה זו עד סוף השעה התשיעית (בערך ת15:55).

ב. מדליקים נרות שבת מנר שהודלק מערב יו"ט. זמן הדלקת נרות:

בירושלים 18:36, תל אביב 18:54, שומרון 18:47.

ג. קדושת השבת גבוהה היא מקדושת יום טוב. לכן, המעבר מקדושת יום טוב לקדושת שבת, אינו מצריך הבדלה.

הקידוש בשבת כמו כל קידוש בשבתות השנה.

ד. מסיבה זו, מותר לקבל שבת מוקדם, ולהתפלל מנחה של יום טוב לפני פלג המנחה (בערך 17:50) ואח"כ, קבלת שבת (מקוצרת) ותפילת ערבית של שבת (ללא יעלה ויבוא).

אח"כ ניתן לעשות קידוש וסעודת שבת אפילו לפני השקיעה.

הכנת מאכל קטניות לצורך השבת (למאמר בנושא לחץ כאן)

מותר לאשכנזים לבשל קטניות (שיש להן כשרות לפסח לספרדים!) לצורך אכילה ביום שבת - הן בערב יום טוב, והן ביום טוב עצמו. מותר לבשלן ולאכול אותן בכלים של פסח. לאחר הבישול, אין להשתמש בכלים אלו לצורך הפסח אלא לאחר 24 שעות (בפסח בשנה הבאה, מותר להשתמש בכלים אלו אף בלא הגעלה). רצוי לברור את הקטניות לפני פסח. מי שלא ברר, יכול לברור בפסח.

יש לשים לב
חמץ שנמכר בערב הפסח לנכרי, אסור באכילה עד עוצאי שבת.

 

 

 

ריכוז זמני ליל הסדר

 

יום חמישי, י"ג ניסן

מכירת חמץ

עד ליל בדיקת חמץ,

ביום חמישי, י"ג ניסן

מומלץ לחתום על טופס יפוי כח אצל רבני היישובים. אפשר גם דרך אתר "כיפה"

בדיקת חמץ

ביום חמישי בלילה

משעה 19:29

 

 

יום שישי, י"ד ניסן

תענית בכורות

תחילת הצום: 4:28

סיום הצום (למתענים): 19:30

 

סוף זמן

אכילת חמץ

בשעה 9:28 לספרדים

בשעה 9:56 לאשכנזים

בשעת הצורך, אפשר להקל ולאכול עד השעה 10:26

סוף זמן שריפת החמץ וביטולו

בשעה 10:43 לספרדים

בשעה 11:18 לאשכנזים

בשעת הצורך, יש מתירים לשרוף ולבטל את החמץ עד השעה 11:32

ביעור מעשרות

ביום שישי, ערב פסח, יש לחלל את מטבע המעשר השני על פרי או על חצי כוס סוכר ולאבדם

אם לא חילל בערב פסח, אפשר עד ערב שביעי של פסח

זמן הדלקת נרות בכניסת השבת והחג

ירושלים 18:32

חיפה 18:42

תל אביב 18:50

 

סוף זמן

אכילת אפיקומן

עד חצות הלילה בשעה 00:38

ולספרדים בשעה 23:59

 

 

מוצאי שבת, ט"ו ניסן

צאת החג

ירושלים 19:48

חיפה 19:49

תל אביב 19:50

מתחילים לספור ספירת העומר


 

 

מה עוד צריך להכין לליל הסדר?

זרוע

חתיכת בשר צלוי להניח על הקערה (לא לאכילה).

ביצים

יש הנוהגים לאכול ביצים מבושלות בסעודת החג.

יין

גביעים או כוסות, שיש בהם נפח של רביעית לפחות, בהתאם למספר המסובים.

יין (או מיץ ענבים) בכמות שתספיק לארבע כוסות עבור כל אחד.

כרפס

ירקות עלים או תפו"א.

חתיכה קטנה לכל אחד מהמסובים (פחות מכ"זית").

לנוהגים כרמב"ם, אוכלים כ"זית" מהכרפס.

מי מלח

להכין לפני כניסת השבת, כדי לטבול את הכרפס.

מצות

להכין לכל אחד מהמסובים לפחות 4 זיתים של מצות,

עדיף 5 זיתים.

מרור

יש להכין חסה נקיה מתולעים לפני החג. יש נוהגים לאכול
שורש חזרת (חריין).

כל אחד מהמסובים צריך לאכול 2 זיתים של מרור.

חרוסת

עשויה מתפוח, רימון, תמר, אגוז, יין, תבלינים ועוד.

די בכמות קטנה כדי לטבול בה את המרור.


 

 

© כל הזכויות שמורות לכושרות