בישול בחג

הרב מרדכי וולנוב

 במאמר זה נחזור ונזכיר לעצמנו מהם הכללים והדרכים הנכונות לבשל ביום טוב.

ראשית, נזכיר לעצמנו מדוע בשבת אסור לבשל ואילו ביום טוב מותר. ביום טוב התירו לעשות חלק מהמלאכות לצורך אוכל נפש, כשאחת מהמלאכות היא מלאכת הבישול.

אף שחכמים התירו לבשל בחג, אין היתר להדליק אש חדשה לשם כך, ומותר רק לקחת ולהעביר אש מאש שהודלקה מערב יום טוב. לכן, אסור להדליק את הגז בעזרת מצית או על ידי הדלקת גפרור, אלא יש להדליק גפרור מאש שדולקת מלפני כניסת החג (למשל, מנר נשמה) ובעזרתו להדליק את מבערי הגז.

לאחר הדלקת האש אפשר להניח את התבשיל על הגז ולבשלו בדיוק כשם שאנו מבשלים אותו ביום חול.

העברת האש והשימוש בה מותרים, אך הכיבוי של האש ואפילו הנמכת עוצמת הלהבות בגז אסורים. לכן, לאחר גמר הבישול אין לכבות את האש בצורה ישירה (על ידי הכפתורים), אלא יש לכבותה בצורה של גרמא, כלומר על ידי פעולה שתגרום לכיבוי האש שלא באופן מיידי.

פתרון פשוט לשם כך הוא השימוש במכשיר החג"ז. מכשיר זה שולט על זרימת הגז ובעזרתו אפשר לקבוע מראש לפני הדלקת האש (וכך ראוי לעשות) את משך הזמן שבו יוזרם הגז לכיריים.

פתרון נוסף הקיים בעדיפות שניה, יהיה בעזרת כלי המלא במים עד שפתו. יש להמתין עד שהמים ירתחו ויגלשו מהכלי ויכבו את הגז, ורק אז לסגור את הכפתורים. במים האלה יש להשתמש להכנת שתייה חמה.

יש לציין, שאם במהלך הבישול עצמו התבשיל נשרף, ניתן לסמוך על הדעות המתירות להנמיך את עוצמת להבת הגז על ידי הכפתורים, משום שכיבוי זה הוא לצורך אוכל נפש, המותרת בחג.

חג שמח!!  

© כל הזכויות שמורות לכושרות