המתנה בין בשר לחלב
מחלוקת הפוסקים בזמן ההמתנה:
|
רמב"ם |
כמו שש שעות (יש המסבירים שכונתו לרוב שעה ששית ויש המסבירים שכונתו למקצת שעה ששית) |
|
שולחן ערוך |
שש שעות (גם דעת הש"ך והט"ז להחמיר כדעת השו"ע במי שיש בו ריח תורה) |
|
רמ"א |
יש אומרים שאין צריך להמתין ומיד אם סלק וברך ברכת המזון מותר על ידי קינוח והדחה |
|
מנהג הרמ"א |
המנהג להמתין שעה אחת |
הערה-יש הנוהגים לשמור שלוש שעות ומנהג זה מופיע ברבינו ירוחם ובדרכי תשובה.
שאלה: אדם שברך על מאכל חלבי בעודו בשרי כיצד ינהג?
תשובה: אם עברה שעה יטעם קצת כדי שלא תיהיה ברכה לבטלה.
מחלוקת הפוסקים בזמן ההמתנה הלכה למעשה:
|
ספרדים יש הנוהגים שש שעות יש הנוהגים רוב שעה ששית |
אשכנזים יש הנוהגים להחמיר שש שעות יש הנוהגים שלוש שעות יש הנוהגים שעה אחת |
מקרים מיוחדים:
- חולה או יולדת -
- במידה וזקוקים לאכול מוצרי חלב אחר שאכלו בשר יכולים להמתין שעה אחת
- קטן - הכל תלוי בבגרותו של הילד
- מגיל שלוש טוב להרגיל אותו לכמה דקות ומגיל שש אפשר להרגילו לפי שעות
אכילת מאכלי בשר אחרי מאכלי חלב:
|
סוג המאכל |
דין |
טעם |
|
מוצרי חלב רכים |
מעיקר הדין אין צריך להמתין, אך צריך קינוח והדחה. יש שנהגו להמתין חצי שעה ומקור המנהג בזהר |
אין את הטעמים של עשן העולה וכן דבר הנתקע בין שיניים |
|
גבינה קשה (לרוב הפוסקים גבינה שעמדה ששה חדשים ויש שהחמירו בכל גבינה צהובה) |
אשכנזים - נהגו להמתין שש שעות ספרדים נחלקו הדעות
|
למחמירים, גבינה קשה דומה לבשר |
© כל הזכויות שמורות לכושרות
